נסעתי לכנרת.
נסעתי אני, בן הזוג הנוכחי שלי שהסיעה ,ועוד בערך 18 לסביות,כמובן חלקן גם ברכבים אחרים.
אני אומר את זה בצער, לקהילה הפגאנית יש הרבה מה ללמוד על אחדות מהקהילה הלסבית.
כאשר האוטו התמלא מצרכים,כולן הזיזו את החפצים האישיים ושקיות האוכל על עצמן כדי שהישבות מאחורה לא יחנקו מחוסר חמצן
כאשר הגענו בערב, בנות שהיו כבר שם באו לעזור עם הציוד והקניות.
בנות עזרו לבנות ולקפל את האוהל שקניתי,פרט למספר חוויות ילדות ופעמיים עם קיצי, אין לי הרבה הבנה באוהלים
לא היה צריך לנדב נשים לשום דבר, כולן התנדבו למשהו. לא כולן הסכימו על הכול,אבל כולן עבדו ביחד
והחלוקה היתה שוויונית.
על פניו אני ובן זוגי שיקרא ברווז, נראים די נורמלים, אולי אפילו סטרייטים של מחמד.
רק שהוא לא מרגיש בדיוק גבר,אני לא מרגישה בדיוק אישה.
שתינו ביסקסואלים, במערכת יחסים פתוחה ופוליאמורית (ובשורה מקודם כבר דברתי על הקהילה הפגאנית).
בקיצור המראה מאוד מטעה, אבל עדיין היה לי חשש שלא יקבלו אותי יפה הבנות האחרות
ולשמחתי מאוד טעייתי בשלב מסוים הזמינו אותי אפילו לאירוע אחר ואני מאוד שוקלת לבוא :).
אם אי פעם נסעתם עם חברים ברחבי הארץ ,אתם ודאי יודעים כמה זה כיף.
הבעיה היחידה היא שבבוקר -צהריים יש חום איימים, אני פשוט שמחה שזה היה עכשיו ולא באוגוסט.
ברווז בהחלט עמד בשם שלו היה כל הזמן במים,והיה מאושר
עד שהוא כמעט הפך לחביתה מרוב חום והתייבשות.
היה נהדר, להתנשק בתוך מים זה מגניב ומומלץ.
עכשיו רק צריך שלא יפטרו אותי, תשובה (חיובית) מבצלאל
ואני אוכל להיות באמת רגועה.
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
