עומקים

נתחיל מכמה דברים קטנים ונפלאים:

שלומי טוב, המשפחה שלי לא נפגעה,

קיבלתי הזמנה לא רישמית* לחתונה של קיצי

אני באמת מאושרת בשבילו, הוא היה אדם משמעותי בחיי

ונשאר ידיד, עבורי זה לא מעט. 

*כי זה עוד רחוק אז אין הזמנה רישמית.

פגשתי בפונד ליד קופסאת מתחכת רבת נוסעים ומומנעת

זה תמיד מרגש לפגוש מישהי שמכירה את הבלוג ככה

ולדעת שהנה עוד אדם שהתחברתי לנפש ולכתיבה שלו

ואגב היא יפהפיה גם במציאות.

ועכשיו, אני אנסה לגעת בדבר שעבורי לפחות מרגיש גדול, לא מובן לגמרי ומסובך :

אתה, אשר תקרא מעתה ועד דראון עולמים * ארקארדו בבלוג הזה

ראשית כול אני לא יודעת מה תקרא ואם...אבל חשוב לי שתדע

עבור אנשים שיקרים לי יותר חשוב לי, הרבה, הרבה יותר

שיהיו מאושרים מאשר אם יהיו מאושרים איתי או בלעדי.

דע לך שזה תמיד היה וכנראה תמיד יהיה השיקול שלי

*(או עד מתי שיתחשק לי...)

הנה מה שאתה יודע

יש לי רגש אלייך, המון ממנו

אתה חשוב לי

אני מדברת אתך כל יום

אני רוצה להיות אתך הרבה

ואני נורא אוהבת חיבוקים

אתה לא מושלם, האלים יודעים שהשלמות ממני והלאה

אני מבינה אותך..., אני מבינה את התחושה שלך

את המצב שבו אתה

אני גם מבינה שאני לא מספיק.

ההפתעה האמתית תיהיה אם משהו מכול אלו מחדש לך כלל

נראה שאני כותבת כאן בעיקר כדי לחדש לעצמי

הנה יש בי שוב רגש...הרים שלו...כמה מוזר

שנינו לא יודעים לדבר, 

מבטיחים אחד לשני שהכול בסדר .

ושנינו יודעים שזה שקר .

אני ואתה אדון הלילה הולכים ברחבות 

יושבים בשקט בפאב רועש מידי עם מוזיקה מגוחכת.

מנסים למצוא מנוחה במעט אלכוהל ובורחים לתוך האפלה חזרה.

בראש מתרוצצות מחשבות מוזרות 

מרוחות באלכוהל ובעצב בן זונה שלמד לצוף.

אבל אני לא בוכה מולך, אני בוכה בעיקר כשלא רואים

מסכה מחייכת ,אני מרגישה שאני מעציבה אותך מספיק גם בלי.

ולא לשם כך הגעתי.

שעות הבוקר מתחילות לזרום , אני יוצאת ממבצר השמיכות שיצרתי 

ומתקדמת לעברך, אנו נשכבים ואתה משמיע מוזיקה

כדי להשתיק את הולגריות של זו שבחוץ

אנו נרדמים חבוקים, אתה מוחץ אותי ואני מרגישה מוגנת.

אני יודעת שיש בך רגש, אני גם יודעת שזה יכול להיות רגש מאוד אחר

אבל אני לא יכולה להמנע מזה, אני חייבת לדעת

גם אם זה יהיה מהול בכאב, וכמובן שנינו פוחדים מהשלם.

אבל אני רוצה רק ...נגיסה.

אם זה בכול מקרה הולך לכאוב אני רוצה להיות זו שבוחרת את הסוג.

אני נגשת אליך בחשש וברעד ולזה אתה...נענה.

אני יודעת שלא התכוונתה לזה בדרך שאני רוצה

אתה עושה הכול בדרך שלך ארקארדו 

בכול זאת שימח אותי לשמוע את ה"שלי" הזה

חיבוק אחרון ואני יוצאת לדרכי הארוכה 

מגיעה אל האוטבוס 

מדליקה את האוזניות והעולם טובע בבלוז