עומקים

"אז אתה לא תלווה אותי לתחנה?" אני שואלת עם מיטב הפאפי איז שאני מצליחה להפיק

"אני לא רוצה ללות אותך לתחנה, כי אני בכלל לא רוצה שתלכי!" הוא עונה

אני משתקקת לרגע

"מה גם לי מותר להיות קיטשי" הוא נעמד בהתגננות

"אלו לא היו המחשבות שלי כלל המחשבות שלי יותר היו" אני מחבקת אותו חזק ואנחנו נופלים למיטה

"ככה"

אז הנה וידוי קטן וקיטשי להחריד

בכלל לא רציתי לעזוב, בעולם מושלם הינו נשארים מחובקים

אתה הייתה ממשיך להתלונן שאני דורשת הרבה יותר מידי צומי

ואני הייתי ממשיכה להצמד אלייך ככרית חימום בזמן שהמזגן שלך מקפיא לי את הרגליים