עומקים

היום בדרכי לעבודה ראיתי אישה לא מבוגרת מידי נופלת מהאוטובוס וכמעט מאבדת את ההכרה.

האוטובוס בשונה מהרגיל באיזור עם מדרגות, היא לא החזיקה טוב בירידה והחליקה

איש לא הפיל אותה זה דוקא היה יום קצר ומנומס למדי.

אני,הנהג ומי שמאוחר יותר ולמזלה הרב התברר מאוחר יותר כפרמדיק, והרבה מאוד א/נשים סקרנים היו באיזור.

אני והנהג הקשבנו לפרמדיק, ועזרנו להרים אותה, הוא השאיר אותה ערה, ועזר לה להזכר בנייד

התקשר לבן שלה, והנהג התקשר לאמבולנס.

ברגע שהיא בוכה מזעזוע והכאב בראשה תופח החיים נראו לי קצרים,מפתעים ובעיקר מכאיבים.

אבל עכשיו כשאני בעבודה, הגוף שלי עייף מידי והראש שלי מתעסק במחשבה שאני רוצה לעבור ולא בטוחה איך אני אשרוד שכר דירה

החיים האלו נראים לי קצרים,מטרטרים ובעיקר מכאיבים.