עומקים

יש סיכוי סביר שמחר מפטרים את החברה שלי

והמטחי הטילים מתקרבים לבית שלי....

זה זמן קשה

ונראה שהמוח לא מעכל וכלנו קצת בהכחשה

אני תוהה כמה אנשים עכשיו יבאו לקחת את הספרים שהזמינו

וכמה ספרים ישארו שוממים על המדף...

מצחיק אותי כאשר קוראים לזה מבצע...כאילו זה זמני

שעה שחברים קרובים של המשפחה שלי לא מסוגלים לעזוב את העבודה שלהם בשדרות

והילדים שלהם שכבר בגילי וחלקם נשואים גדלו לתוך זה

נראה כי אנו חיים על גבולות של ארצות שאוכלת את ישבהם ואדמות שצעוקות את כאב הדם של הנקטפים

ומן הצד השני

המשכורות אמורה להתגלות מחר

ונראה שהיום ומחר יהיו הימים השקטים ביותר בעבודה שלי אי פעם...גם זה משהו נכון?