רציתי להצהיר כוונת מרחיקות לכת שיש לי לגבי הקוספלי הבא
בעצם לא הבא אלא משהו שיהיה במרץ
משהו שאני מתכננת להשקיע בו הרבה
אבל החלטתי שאני יתן לזה זמן
אבל חכו יש למה אני מקווה בכל אופן
יש שני אנשים שמכרים אותי הכי הרבה
אחד מהם הוא גאטו
שנמצא רחוק תמיד ואני לא כותבת עליו אבל הוא מדבר איתי המון
הוא רוצה לעשות איתי
מנגה
הוא מאוד רציני לגבי זה
ואני רוצה שהוא יצא מהצבא
אז בנתיים הוא כותב את הסיפור ומתעצבן
שאני לא מציירת
בוא נגיד שביום שהוא יוצא הוא קונה כרטיס לחיפה
מערוך מושיב אותי ליד ציורי ונותן לי לצייר עיצוב דמיות למוות
ובצורה הקצת יותר רצינית
אתמול הוא ישב איתי עד 3 בלילה
וניסה לשמח אותי באמת
הוא הצליח לכמה דקות
אבל זה חזר להיות כודר ועצוב שנייה אחרי
לא משנה מה אני יעשה גאטו תמיד
יוכל להרגיש את הכאב שלי
דבר שאני לא מרשה לעצמי להראות בדרך כלל
יש הרבה מאוד דברים שהכאיבו לי
אבל אני לא אוהבת להראות את זה
אני לא רוצה כל כך שאנשים ירחמו עלי
האירוניה שהוא היה הפוך אותי למאוד שמחה
אם הוא היה נותן לי להיות לגמרי לגמרי עצובה לידו
אני רוצה לפרוק את זה
פשוט לפרוק את הכל ולא להסביר
הוא מכיר אותי ממילא מספיק
הוא יודע למה ממילא
לפחות הוא הבטיח לבקר אותי בקרוב אולי ביום ראשון הבא
אני מקווה שהוא יעשה את זה כי גם את הבן אדם השני אני לא יראה בקרוב
ולמי שטעה למה גאטו יבוא דוקא לחיפה
זה כי אני מנסה להתקבל ככל הנראה לאונברסיטה שמה
תאחלו לי בהצלחה?