עומקים
לחישות קטנות, מחשבות רבות, דברים שעוברים, כשיותר מידי חושבים |
| 10/2006
לילה בלי ירח
היום השני מתחיל לעבור אבל לא באמת עיכלתי את הראשון
נפגעתי הרבה בעבר
אבל זה שונה הפעם
כי אני קיוותי
כי אני האמנתי בזה
לא חשבתי שאני יאמין במשהו בזמן הקרוב
אבל אני האמנתי וזה היה חשוב לי
יקר לי כמעט יותר מהכל.
אבל אני לא כועסת אליה ,אני לא מאשימה אותה ואני לא שונאת אותה
אני מאשימה את עצמי.
אני פשוט צריכה להפנים
אחרי 4 שנים אני אמורה ללמוד משהו
זה לא הגילגול שלי...אין פה מישהו בשבילי
הפעם הזו הייתה כל כך שונה מבחנתי
מון היא נתנה לי רוגע נפשי
הרגשתי רוגע לידה
היא נתנה לי שמחה
הייתה לי הרגשה שזה יצליח
הייתי יוכלה לראות אותה איתי שנים
ובגלל זה אפילו שזה לא היה שנים
היא עדיין חשובה לי
אני אוהבת אותה
ואני מרגישה
שלקחו לי חתיכה מתוך הלב
שאני צריכה ללכת לאט ולהזהר מהדקירה הבלתי פוסקת שם
לפחות היא עדיין מדברת איתי
אבל זה מצב מוזר ואין לי מושג בנתיים מה להגיד
לה. אני מפחדת שאני יגרום לה לכאב
ואני לא רוצה לגרום לה לכאב
אני אוהבת אותה, אפילו אם זה חד צדדי
אפילו אם היא עזבה אותי אני לא רוצה שמון תסבול
אני רוצה לראות אותה שמחה
כמו שהיא גרמה לי להרגיש תמיד
ואני כל הזמן משתדלת להיות על האיזון הדק שבין התפרקות לשבר
ולא ליפול
אנשים מדברים איתי במסנגר ולא ממש מאמינים
"אבל למה אתן הייתן מושלמת ביחד?"
ואני מנסה לא להתפרק מולם
כל מה שאני אומרת להם זה "כן"
| |
|
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
