כן, זו ההרגשה שהייתה לי אחרי ההצגה
אל תבינו לא נכון ההצגה עצמה הייתה יפה
הפרזנטציה שנעשתה הייתה מיוחדת
הדרך לנושא הייתה מקורית
אבל הנושא היה נדוש
וזה בסופו של דבר כבר הרס לי הכל.
ההצגה הייתה במרכז סוזן דלל והיא נקראת
"אין נופים אבודים" (מישהו ראה?)
היא פחות או יותר לקוחת ומספרת דרך שלושות השכבות של דיזנגוף
(לפני שכונות נורדיה ולפני זה הכרם של שכונות חינווי)
כמה אנחנו עם נורא כמה החברה שלנו חולה וכמה הערבים מסכנים
בשלוש מילים על ההצגה: יותר שמאלני משמאל
אם בכל מקצוע אחר באוניברסיטה
חוקי האתיקה מבקשים ואפילו מבהרים מן המרצים
במפורש שלא לאמר את דעתם הפולטית בשיעורים
באומנות יש לי פשוט הרגשה שדחופים לנו את הדעה הפולטית
כל אמן ישראלי מודרני שלמדנו עליו היה שמאלני
אם זה בהשוואה בין חופי עזה לתל אביב, אם זה בקריאת פלאחים לעצי דקל עזובים
ואפילו בסתם הצבת אות יפנית בחופי תל אביב
שמאל,שמאל ושמאל
והמרצה מתמוגגת
האם האומנות בארץ מוכנה מראש לוותר על עוד שני שליש מהציבור
בשביל לעולם לדוש אך ורק באותו נושא?
האם אין אומן או מחזאי אחד ימני
האם אין אומן או מחזאי אחד מרכזי?-האם אסור לחפש מחזאי או אומן אחד שרבנו נתחבר לפחות לחלק ממה שהוא אומר
ובכלל אם אנו עוסקים כיום רק בפולטיקה באומנות
האם יש לה ערך יותר אומנותי מאשר למהדורת חדשות?
אני אישית לא מוכנה לשלם את סכומי העתק של האומנות במוזיאון
על מהדורת חדשות מוצלחת ויוקרתית ככל שתיהיה.
ומדוע אנו מתעסקים רק בזה? האם אנו כו מכחשים רגשות
שאמנים יוכלים להטעין אותנו ריגשית רק בדרך זו או שמע האומנות היום
חושבת שזוהי הדרך הקלה ביותר ולא מנסה דרכים אחרות
האם בנושא כמו זה מקוריות ויצירה מקורית לא אמורות איפשהו להיות ליסוד ומפתח?
את כל השאלות האלו הייתי רוצה לשאול בחוג
אבל באותה מידה הייתי רוצה לשמור על המלגה שלי...
בידעתי את הדעות הפולטיות של חברי האחרים די הסתגרתי בנסיעה
דבר שהבהיל מעט את שני האחרים.
אבל בשיחה היום עם Duo lon הסתבר שגם הוא לא היה מרוצה
אני חושבת שידידתי השנייה כן הייתה מרוצה אבל אני עוד לא תפסתי אותה לשיחה...
ואני צריכה.
אני מניחה שאתם טועים על קנקני ולכן אני יגיב
אני מאז גיל 12 אני קוראות ומודעות לחיים הפולטים ולדרך שבא הארץ הולכות
ואני מוצאת שאין בשום צד משהו שאני מסכימה איתו עד הסוף
אני חושבת שאני יותר נוטה לימין אבל עוד לא ימנית,מעיין מרכזניקית
במילים פשוטות יותר אני מאמינה בשתי מדינות לשתי עמים אבל אני לא מאמינה בזה בכל מחיר
אני מאמינה שצריך לעשות שלום אבל אני לא מאמינה שיש לנו עם מי.
אבל אין זה משנה באמת גם עם הייתי רואה כל הזמן
ימין ימין וימין זה היה מעצבן אותי
כל קורה לאמני ישראל
תרגישו קצת יותר ותתווכחו על הפוליטיקה רק קצת,טיפה פחות