דרקון אדום ומאיים הפחיד לי את הבטן והמעיים
וסידר לי מחדש את כל מערכת העיכול אבל בסופו של דבר אמרתי לאבא שלי על הבייקר בוי
והוא קיבל את זה, כמו שקיוותי
הוא לא נראה מאושר אבל הוא אמר
"זה צריך להיות הטעם שלך לא שלי, הוא לא החבר שלי"
אני צריכה לראות את תגבתו של דון לון לזה
בנתיים הבייקר בוי לא בא ולא הצלחתי לתקשר איתו אז נשבר לי ועליתי לאוניברסיטה
להתרפק על מחשב ולקבל ספר לעבודה מהספרייה
אני מקווה שהוא יבוא
אני מרגישה תחושת חופש וסיפוק עצומה
לדעת שלא משנה גם אם אכזב את ההורים שלי הם יהיו לצדי
זאת גם לא כזו אכזבה
בסך הכל יש לי חבר ואני שמחה כן
אבל עדיין ההתמדדות מול ההורים הוציא אותי בהרגשה מחוזקת
מחר לאמא יש יום הולדת מפואר במסעדה
היא בת 50 מה שאומר שרשמית היא בת 30 עם המון שנות ניסיון
אבל עדיין זה פעם ראשונה שהיא חוגגת לעצמה מגיעה לה
אבל זה אומר שמחרתיים אני צריכה לחזור רכובה על צקובו לחיפה מ5 עד לשיעור של 8 וחצי
לו רק זה היה צוקבו זהב או אז, זה כבר היה שווה הכל
(אכן גיקיות להפליא)