עומקים

סיימתי לקרוא את הבלוג שלך, הבטחתי מזמן לעצמי שאני יסיים אבל לא ידעתי עם אני אצליח 

אחרי הבחינה חשבתי לעבוד על עבודות או ליסוע הביתה

אבל ממילא לא היה לי כוח לכלום (למרות שאני כן חושבת שיהיה לי ציון טוב...אני מקווה)

כל פעם שקראתי את הבלוג שלך מהתחלה לסוף לא הלך לי

אז קראתי אותו מהסוף להתחלה בכל אופן לעד איפה שלא הספקתי להגיע...

וסיימתי לקרוא את כולו קצת קשה לקשר עכשיו מה היה באמת קודם מה לפני אבל "נו שויין"

קצת חבל לי שלא כתבתה לאחרונה אתה אכן כותב יפה

אבל לא בגלל זה אלא פשוט הייתי רוצה לדעת איזה אדם אתה עכשיו,עכשיו ולא רק איזה אדם הייתה

לא הכל השתנה אבל אני בטוחה שמספיק השתנה

תראה כמה השתננו בחודשיים...

אז איזה אדם(או ישות) אתה עכשיו?

עדיין מחפש עוגן או מהוגן?

יציב מעט יותר או עדיין רץ מחבר לחבר...חסר מנוחה?

האם אני עדיין אשבור את ליבך? האם ילך איתי חלק?

אני מכירה את התחושה הזו טוב, טוב מידי

לחשוב על זה כאוב לי

אם תלך גם בי יפול משהו גם לי הוא נפל כל כך הרבה פעמים

ובוא אני אגלה לך משהו

המסכה האמתית שאנו חובשים היא את כההות החושים ולא להפך

התחושות שלנו הם זרזיף של האמיתי שכנגד כל הגיון פורץ החוצה

במהירות (לפני שנתחרט) לרוב בזרם דק כי...אנחנו כבר מפחדים להראות יותר.

כן המסכה לעיתים אמת כעס וזעם היא תחושה גם להם מקום

יאוש תמיד הוביל אנשים לגדולה, גם לרעה אבל גם לטובה.

"אין לנו תקווה מלבד היאוש"

הלילה שלי ארוך בפנים, אני שקשורה לחלומות

אני נופלת כל בוקר אל המציאות ואתה...לא נמצא שם לעזור לי להתעורר

במרחק טלפון, אליו אני תמיד מחכה,תמיד מפחדת והוא אף פעם לא מגיעה...

האם אתה חיי, לפחות טכנית?

ומה הטעם בטלפון כשאתה אומר שתבוא אתה לא בא וזה כואב לי

אני שוקלת לבוא...אבל מה הטעם לבוא בלי הזרה אני אפילו לא בטוחה איפה אתה גר

אחרי הכל רציתה לעבור דירה

אתה לא אוהב את העבר ולא מרבה לדבר על העתיד  ולעיתים קרובות לא נראה כאילו אתה נמצא בהווה

אתה רץ בדרכים מתחבא מן הזמן ואני טועה לאן אתה נוסע אם לא לאבדון

ואז ...אני מקנאת באבדון...הוא בכלל לא מתאמץ להגיע אלייך

תרוץ לכיוון העתיד שלך בייקר לכיוון מה שאתה אוהב

אני יודעת שעם תתמיד תוכל להגשים את החלום שלך

מקום שיהיה כלו שלך,מקום מוצלח, אתה יודע על מה אני מדברת נכון

סע לשם בייקר איתי או בלעדי

אני לא טובה יותר ממך, אני לא מצליחה לגרום לך להיות שמח, אין אושר בעיינים שלך

אני רק מצליחה להראות לך מעט ממה אני רוצה וממה שאני מרגישה

אני לא מצליחה לשמוע מה אתה מרגיש

זה מה שניסתי היום ואז הרגשתי , שקר לך ואני לא מצליחה לתת לך אפילו טיפה של חום.

אבל הנה משהו שתזכור יכולתי לרשום עוד הרבה סיבות למה אני כועסת אלייך

יכלתי ,אבל בסופו של דבר לכל הדברים אותו בסיס

אני עדיין אוהבת אותך, אם אני הולכת לשבור לך את הלב ,שלי ישבר אם שלך

אתה לא תיהיה היחיד שכואב לו, ואולי זו נחמה של שוטים אבל זה עדיף מכאב מפוקח...

דד-ליין

אני התקשר מהבית בסופ"ש עד יום שבת- זו תיהיה הדרך היחידה להפסיק לחשוב על להתקשר