עומקים

רגע של חסד,

החברה הייתה בארוחת ערב החג אצל אבא 

והיה נהדר

רגע של חרדה

מנסה לחזור לאמא דרך כנס

מגלה שהתרופה החדשה ואני לא מסתדרים

מגלה שאני צריכה תזכורות לא למות

רגע של דיכאון

מגלה שגם כשאבא מסיע אותי עד לעבודה

לא מסוגלת יותר מ4 ורבע שעות.

זה שגם לא הצלחתי לישון לפני כמעט לא עוזר

מתחרפנת בשעה שאנשים רוצים שאחזור בראשון

המנהלת יודעת, חלק ממני מקווה שתפטר אותי

חלק ממני מקווה למות

אחרי ניתוח שני מצבה של סבתא משתפר

ואחרי הרבה זמן אני יכול ללכת שוב לאבא שלי בסוף השבוע

אני רוצה שהמשפחה ובעיקר אבא יקיר את החברה שלי.

הם לא יודעים יותר מידי עלי.

אבל הם כן יודעים עליה אז כן...

זה יהיה ביום האהבה וזה צעד ענק בשבילי

אני רק מקווה שאבא לא יגיד לי לא או משהו כזה.

אין לי בעיה לא לספר לאחים, (למרות שפייסבוק בטח מראה להם ממילא)

אני רק רוצה שהוא יראה, הוא הבטיח שיהיה גאה בי לא משנה מה

ובכן זה זמן טוב להוכיח את זה כי...

אני מקווה להיות איתה הרבה זמן

אולי אפילו נצח או שתיים

המצב עם סבתא מחמיר

ביום שבו היא הייתה אמורה לקחת את השלב הגדול הבא

ולצאת לשיקום אחרי שאמא שלי עשתה שמיניות באוויר למצוא מקום.

הגיעו התוצאות והתגלה שיש לה זיהום.

בדיקות הCT למחרת רק דגישו את רוע המצב.

אנחנו משפחה פיצית ומותשת ואין לנו מושג איך נעמוד בזה

אנחנו כבר לא, ומדובר על להשאיר אותה שם עוד חודש.

והיא שונאת בתי חולים...

השיניים שלי מתחילות להסתדר אחרי שבוע מילוי חור ושתי ביקורים אצל רופא שיניים

ובנוסף החברה שלי נמצאת במערכת סבוכה

ובמצב דיכאוני

ידיד טוב שלי התאבד לפני שנתיים...

אני לא רוצה לאבד אותה,

אני פשוט אתמוטט סופית עם היא תמות

הרגעים הכי מאושרים שלי הם בזרועתיה.

אני לא אעמוד בעוד מישהו שיקר לי שיהפוך לגוויה...