הנה המחשבות המתרצצות בראשי ללא הפוגה בעיקר בבוקר: תואר שני, סבתא מצד אמא מתה, החברה, השירות הפסכיאטרי שלי, השירות הפסיכאטרי שלה, הבדיקות החוזרות עם אמא, הפחד מהסרטן, הבדיקות הרפואיות שאני צריכה לעבור, הבדיקות שאמא צריכה לעבור, אקסיות, חרדות ,דיכאון, לארפ, התמדדות, ספרים, יש לי בכלל עתיד, 4 אלף, שנאה לגוף, איזון בין אמא לחברה, צריכה פסיכלוג צריכה יותר כסף, צריך טיפול לא להטבפובי.
בעברי ולעיתים גם בימים טובים , הייתי טיפוס של בוקר.
וכעת, אני לא סובל אותו זה הזמן ביממה שבו אני עובר את מה שמכונה
"חמשת שלבי האבל" על כך שנאלצתי להתעורר.
אלא שלמרות שאני עובר את כל השלבים די מהר, הדיכאון נשאר ותקוע איתי עד הצהריים.
לוגית אני יודע הרבה דברים שאני אמור לעשות.
מעשית אני מרגיש שאני בקושי מתפקד.
כלפי חוץ אני נראה בסדר גמור
בפנים אני מסוחרר.
לפחות חזרתי למצב המעניין שבו אני יכול לקרוא 3 ספרים במקביל.
במהלך החצי שנה שאני אם בת הזוג שלי, אני עד לכך שהאקסית שלה משתמשת באלימות, כלכלית-נפשית ומילולית עליה, ושהיא לעיתים מגיעה גם לאלימות פיזית באותם רגעים כשהחברה "מחזירה" או יותר נכון משתקת אותה לדקה בכאפה, אותה אקסית ממשיכה לומר שהחברה שלי אשמה "כי היא החזקה וחזקים לא אמורים להחזיר לחלשים" בעוד שכמובן זה לגמרי בסדר שהיא תוקפת.
כרגע אותה אקסית כותבת פוסט ארוך ומראה כיצד החברה שלי פגעה בה פיזית,זו הפעם הראשונה שנשאר מספיק כדי להראות.
אבל זהו מכתב תלונה פיסבוקי ארוך אחד מידי רבים שבו היא מראה רק את הצד שלה,וכתבות בעומס על עוז רגשותיה
תוך כדי דיבור היא זורקת מילים יפות כמו "קצר בתקשורות, מוכנה לעבוד למען מי שאוהבים ועוד" במציאות היא לא מנסה אפילו לשים לב לצד של החברה.
בהתנצחיות אין סופיות בהודעות פרטיותיות היא שולחת לה ללא הפסקה.
היא התלוננה לה על דברים שנאמרו בהודעות הפרטתיות ביני לבין החברה, הן בפייסבוק והן בהודעות פרטתיות.
דברים עליהם היא יודעת כי היא פרצה אל תוך ההודעות האלו, וגם אם הטענה שזה היה בטעות אני בספק
שאפשר ל"טעות" כל כך הרבה פעמים.
היא כמובן מאשימה אותי בפרידה וחוסר התקשורות בינהם שוכחת את כך שהקשר שלהם נפרד הרבה לפי שהגעתי לשם
גם עם הם ניסו במערכת יחסים פתוחה אחרי שהיינו ביחד ,ברור שהיו בעיות גם לפני.
אבל כמובן קל יותר להאשים אותי.
האקסית מתלוננת שהחברה מרכלת עליה בכול העולם,אבל ממשיכה לעלות סטטוסים על החברה שלי לעייני כול.
ובפעם האחרונה שכתבתי בפייסבוק שלי במעורפל את תחושתי על הנושא היא העיזה לתקוף אותי שוב ושוב בדף שלי ואז כאשר מחקתי את השרשור
כי נמאס לי מהתגובות שלה. היא העלתה לדף שלה את התגובה שאותה הרגישה שמגישה לה ניצחון הלכה למעשה לי לא היה רצון להתנצחות חסרת הכרה.
עוד בנושא ההאשמות היא כמובן שבת זוגתי סטרייט, כיון שהיא טרנס ולא פעם היא בעצבים קראה לה "גבר בשמלה"
כמו כן אני ג'נדר קוויר, שמעדיף לשון זכר אז היא לא פעם העדיפה לקרוא לי בנקבה. היא גם מתלוננת על השנמוך שבי לעומתה כי אני שמן כמובן שהיא יודעת כמה אני שמן כי היא פרצה להודעה הפרטתית שלי בנושא ומאז העיזה להעיר
אלא שהיא לא הכי קטנה בעצמה. ובעוד שאולי היא יותר קטנה ממני, אני הורדתי בשנה האחרונה 13 וחצי קילו בעוד היא ממשיכה לבכות אבל לאכול ממתקים.
אז בעוד היא מדברת על כך שהיא נוארה כי היא רוצה לצאת עם טרנסיות ונאורה כי היא אוכלת צמחוני
היא עדיין ממשיכה לאחר שבת זוגתי עזבה את הדירה כדי לשרוד ,להפעיל עליה טרור כללי וסחיטה רגשית.
וכך בת זוגתי תאלץ להתהלך אתה ולהפסיד יום עבודה נוסף ,בעוד היא צריכה לשלם שכר דירה כפול לאותו חודש, כי היא מסרבת להסדיר את חובות העירייה לבד, וזאת למורת שהיא גם ככה חייבת יותר מחמש אלף לבת הזוג שלי.
אני לא אתנצל שאני מוציא אותה מהרעל הזה
עם כל החרדות שלי
אני עדיין מנסה לשמור עליה.
לא רוצה לשמוע שוב כמה המצב הזה גורם לה לרצות למות.
כינוי:
lily_ kane
בבלוג זה
בכל הבלוגים
