עומקים

נרשמתי למכון כושר.

לקח לי הרבה זמן להחליט, בסופו של דבר בחרתי אחד לא יקר.

ושלמתי בתשלום אחד כדי שאם יפטרו אותיאני לא אצטרך לדאוג מאיפה אני אשלם.

אפילו קראתי את החוזה בדייקנות וביקשתי שישנו איפה שסיכמנו.

למרות שאני מודעת לחלוטין לשבועיים של בלבול ותהייה שזה העלה בי,

אני יודעת שהחלק הקשה עוד לפני.

ההתמדה.

לאו דוקא בגלל הקושי של התרגלים, אני טיפוס תחרותי למדי עם סף כאב די גבוהה.

אלא בגלל שאני אצטרך לגרור את עצמי מהשינה לשם או אחרי יום עבודה ארוך.

אני אצטרך להרגיל את עצמי לשגרה...

ועדיין עבורי זה החלק הקל בעניין ההתמדה.

אז מהו החלק הקשה?

החלק שהיה קשה כל חיי, דימוי גוף.

בחלק מהמכון יש מראות ליד המתקנים.

לצערי לפחות חלק מהזמן אני צריכה להתאמן במכשירים שמול המראות.

ואני לא בשמלה נוחה או נעלים גבוההת, אלא בבגדים צמודים שבהם אני מרגישה.

כי היקפי השומן שלי מדגשים את עצמם, קפלים בבטן בין אם קיימים ובין עם לא פשוט יוצאים מבעד לתאורת המראה.

ואני כל הזמן חושבת איך הסביבה מסביב תתפוס אותי

אני לא יכולה להמנע מהתחושה של שיפוט,של מבטי "מה השמנה הזו עושה כאן"

מן התחושה שגברים יסתכלו עלי על במכשירים ותנוחות שאני צריכה לעשות,בעיקר בתרגלי רגלים

שרק בשל העבודה שאני בגוף נשי מרגשים כאוטמית יותר מיניות

ויסתכלו על השומנים שלי ויגחכו עלי.

אני עוצמת את עיניי מנסה למצוא תנוחה במזרן שלא מופנת לאף אחד

עוצמת עיניים בתרגיל החזה, שמה אוזניות במתקנים

וממשיכה למרות החרדה.

בסוף האימון אני הולכת למקלחות מים חמים כפי שאני אוהבת וסאונה יבשה

אבל זה מרגיש לי חדירה לפרטיות לראות אחרות עירומות.

ו...מביך אותי כשמסתכלים עלי.

אולי  באמת אנסה ללכת יותר בבוקר,

אמור להיות פחות א/נשים אז

אחלו לי בהצלחה

אין לי זמן לכלום תראו באיזו שעה אני כותבת

כביכול מה עוברת עלי תקופה נהדרת

אז מה קורה כאן למה בימים האחרונים

למרות שבחוץ לא רואים בפנים אני עצבנות ועייפות

ועצבים ומתח בקיצור ככה

בסופו של דבר הבנתי את זה הדרך שבא הגעתי להבנה כל כך מטופשת שאני לא אגיד

המגיבים רשאיים לעשות תחרות ניחושים נושאת חיבוק והמלצה למנצח בסופו של דבר

כן קוראים לי הרבה דברים טובים

אבל כל כך הרבה דברים קוראים בבת אחת ללא מנוחה

אנשים לא ממש מבינים כשאני אומרת את זה אז בוא נעשה הסבר

שלבי הצמיחה הלא איטית של לילי 

אמנות

 הכנה לתערוכה- שזה אומר->

שמירה על קשר יציב עם האוצרות

להודיע לכולם שהתאריך של התערוכה השתנה כנראה לסוף אוגוסט

הכנת הטקסט לתערוכה

קניית בדים

הכנת עבודות חדשות נוספות

עיצוב ההזמנות אחרי שטקסט ושם לתערוכה מוכן

הדפסה של לפחות 100 הזמנות

הבאת אורחים,על ידי הזמנות בטלפון,אמצעי תקשרות אנטרט

באז תקשורתי, ועוד (נאמר לי שיעזרו לי בזה הידד!)

הבאת הציורים למרכז

כיבוד ביום האירוע

תימכור ובתקווה משא ומתן 

שימוש בקשרים

דיבור עם שני אצרות 

דיבור עסקי עם אחרים דרך חברים וכדומה

מרדף אחרי גלריות

חשיבה על תואר שני 

2. לימודים

הכנת שלושת העבודות האחרנות-שזה אומר

כתיבה של 15,5 ו 25 דפים.

ישיבה אין סופית בספריה,קריאה,צילום חומרים ועוד.

ישיבה אין סופית בחוות מחשבים כי אין לי מחשב משלי.

נסיעות חזרה מראשון לחיפה כי חלק אסיים אחרי

בדיקות דיקדוק בגלל הליקוי

הגעה פעם בשבוע מראשון לחיפה בסמסטר א,השלמת 4 הנקודות החסרות לתואר ראשון 

בירור על מתי מקבלים תועדת סיום תואר

קבלת אישור זמני עד אז-שז אומר בירוקרטיה 

3.מעבר

החלק הפיזי:

העברת הדברים לראשון-שזה אומר 

הבאת ציוד קודם לנתניה ב2-3 פעמים של הרכב ואז משם עם רכב לראשון

איחסון הציוד בארגזים ,ארגון לוגסטי

אישורי כניסה חד פעמיים

זהירות על חפצים יקרים

הבאת חלק מהדברים לראשון כל פעם שאני באה לפני על מנת לגרום לפחות בלאגן בסוף 

השתלבות- שזה אומר

בירור יותר מדוקדק של המקום

שיפור החדר הקיים לנגישות יום יומית ולא רק פעם ב...

הידוק הקשרים עם חברים מראשון והסביבה

יצרת קשרים נוספים

תכנון דרך חיים,במידת האפשר לברר איפה המכון,כמה זמן האחות צריכה

איפה הלימודים של תואר שני היכן באיזור אפשר להשיג עבודה

כמה מזג האוויר שונה וכדומה 

דיבור, מסע ומתן עם אמא על העניין 

 פרידה -סיום תקופת ארבע שנים בצפון

מן החברים, להבהיר רצון של עדיין להפגש ,אולי לנתק את היום יומיות של הקשר כדי למנוע כאב

לחשוב על דרכי תקשורות,להבין שהתקשרות עלולה להפגע וזה קורה. 

להסתגל לרעיון של חיים בלי פסכלוגיות ולחשוב על אלטרנטיבה ,כך גם לגבי הלימודים

מן הלימודים (לפחות על בסיס יום יומי)

4.אורך חיים בריא

עד המעבר זה אומר

להשתדל לעשות הליכות

לבדוק את המשקל ולהשתדל לכל הפחות לא להעלות

להשתדל לקנות פחות קולה

ללכת את הפעמיים למכון הכושר כשאני אצל אמא 

אחר המעבר זה אומר 

קולה כמרכיב של סופי שבוע- הבנה הדרגתית

הליכה שלוש פעמיים בשבוע למכון\פעמיים פעילות שלישית מחוץ

הליכה לחוג אירובי במקום.

הבאת דוגמא טובה יותר לאחות הצהירה

לשקול לנסות לרדת,במידה ולא הולך לבד לשקול יעוץ אצל דיאטתנית

(למרות שאני שונאת אותן) 

5.זוגיות וגאווה

מעורבות ביסקסואלית שזה אומר

להמשיך לצעוד בכל המצעדים הגדולים 

להמשיך להתנדב בפאנורמה אולי להיות יותר פעילה שם או בארגון בי \פאן אחר שיוקם 

לכתוב ולקרוא ביותר פורמים וכתבות ביסקסואליות וגאות בלל

מעורבות משפחתית 

לנסות להמשיך ולדבר עם אמא על הנטייה שזה אומר

המון חיפושי עצות של הורים והמון עבודה של אמא על קבלה 

להמשיך לדבר כשקשה עם אבא

להמשיך לבחון את ולשמוח מהפתיחות לנושא של האחים מצד אבא

להמשיך ולפתח פתיחות אצל אחותי מצד אמא ,שמה לצערי זה משהו שהיא תוכל ללמוד רק ממני 

לנסות ולהמשיך לא לפחד מכך שאני עלולה להיות גם בזמן שבו אני אצל אמא בקשר שהוא "לא נורמלי"

המון עבודה עצמית 

המון קריאת חומר פסכלוגי והמשך התנדבות שזה כבר נאמר 

גם עם כך שאני לא נורמלית ממילא אני שייכת לקהילה הפאגנית,הביסקסואלית והגאה כולה,האוהבי אנימה, האוהבי אמנות,האוהבי ספרות

האוהבי ריקוד אבל לא מעודנים,השקטים רועשים, ההומונים ועוד הרבה דברים שלא דוקא מוגדרים נורמלים ואני אשיר עוד טיפה לעצמי

להפסיק לפחד מקשר או מחיבות

להמשיך בשאר השלבים ובשלב הזה לא לקפוץ אבל לא לשלול בצורה אוטמתית

ואם זאת להזהיר מראש

והרבה תקשורות 

 אל תבינו אותי לא נכון

אני לא רוצה לעצור את זה

חלק מהחוויות אני ממש מחכה בקוצר רוח מאחרות אני מפחדת

אבל אני יודעת שאני צומחת מתפתחת לומדת את השעורים שלי

הבעיה היא שעכשיו זה תקופה כזו שהשיינים יוצאות כולן החוצה בבת אחת

אולי עדיף שכולן כבר יצאו ביחד

אבל בחיי כמה שזה כואב

אה ודבר אחרון התאהבתי עד מעל הראש בתמונות של בדמיות בשמות

 לא היה לי סיכוי שלא
שדה,מיקו שמשדכים עם שניהם,מכשפה פאגית חמודה
flandre scarlet, kirisame marisa

 וalice margatroid

מישה מכיר את הסדרה\משחק מחשב

ויכול להסביר\להשיג לי?

המחשבות שלי מאוד לא מסודרות כרגע רובן נאות בין לימודים ואוכל סביב איזשהו איזון כהוטי ולא ברור.

ראש החוג אמרה שהיא מביאה את אחד האורחים לתערוכה בגלל העבודות שלי. יותר מזה היא אמרה שהיא מעריצה אותם

אני לא יודעת באיזו מידה של רצינות היא התכוונה לזה, אבל ראש החוג שלי קיבלה פרס על מפעל חיים בתחום היצירה

כשבת אדם שכל כך מודעות אומרת את זה. זה שימח אותי.

אני אמורה לבדוק חלל מסוים, היא רצתה שיהיה לי חלל משלי

הבעיה שלי אם החלל הוא שהוא פשוט בסוף בסוף

אני חוששת שיהיה מה שקרה בשנה א בצילום לכולם נתנו שתי תמונות

ולי נתנו קיר שלם, אבל הקיר היה בצד הרחוק ואני לא בטוחה כמה ראו את העבודות שלי.

אז אני מעריכה את המאמץ אבל איפשהו אני מקווה שהחלל לא יתאיים ואולי יתנו לי חלל יותר קטן אבל יותר מרכזי

אני די יוכלה להגיד בלב שלם שאני עבדתי קשה השנה, ואין שום סיבה שלא יראו את העבודות שלי.

האוכל מציק לי ואני התחלתי לרזות הבעיה היא שאני לא סובלת שמסתכלים לי בצלחת

פעם אחת זה גרם לי להרזות יותר מידי ופעם שנייה להשמין אז אני פשוט החלטתיתי שאני לא מאמינה לשום

תזונאי או איש אחר ובודקת בעצמי

אני יודעת שזה נראה לאנשים אובססבי

מה אני אחדש , אני מאמינה שחלק מעקרנות של אתקניס נכונים

הרבה ממה שמוכרים לנו כבריא הוא ממש לא

הנה כמה דוגמאות:

-לחם מלא יש אותם פחממות ואף יותר מבלחם רגיל

-תחליפי חמאה יש יותר שומנים מיזיקים יותר סינתזה כימית מאשר בחמאה

-חלב סויה- שמן קנולה וכמעט כל שמן פרט לזית-לא קיים בטבע והוא מעובד ולכן מתעכל פחות.

חטיפי אנרגיה-אמורים במקור להוו תחליף לארוחות בוקר ולא להיות חטיף

מים בטעמים יש 15 קלוריות -בדיאט קולה יש 0.3

אני אפסיק כאן כי אני אשמע לעצמי כמו נערת ANN , בסופו של דבר אני לא רוצה לרדת עד תת משקל

אני רק רוצה לרדת מספיק כדי שארגיש עם עצמי טוב אהיה בריאה יותר ואעלה את הביטחון העצמי שלי.

התחלתי לספור מה אני אוכלת וכמה אני מוציאה אבל אני לא רוצה להרעיב את עצמי אז מה שזה אומר

שאני הולכת למכון כושר בספטמבר, כשאני מגיעה לאמא הייתי בו כבר הוא מהעלה השמנסים פאנסים

אבל הוא בתוך שכונה קטנה אז הוא יותר חברותי והרבה יותר זול ממכונים שהציעו את עצמם בחיפה

הייה נחמד שאמא בבית כשאני באה, היא הכינה פשטידה ואני כרגיל טיפלתי באחותי הקטנה והן עוד לא הספיקו לריב

תאחלו לי בהצלחה להמשך השבוע