לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עומקים


לחישות קטנות, מחשבות רבות, דברים שעוברים, כשיותר מידי חושבים

Avatarכינוי:  lily_ kane

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2020    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ספייד רייסר


הכל עובר מהר מידי

מיצמצתי הגיעה יום שני

אש קרימסון התקשר בלחץ לגבי פרויקט "צייר לי חלום"

באתי להחליף את מיי לי שדי נעלם לו בדקה התשעים

וכך מיום שני  ועד יום רבעיי בצהריים המאוחרים

בילתי את ימי בצבעית בית ספר היסודי למען הילדים

עולה ויורדת במדרגות הטרור האין סופיות

ולא אני לא מגזימה

 

לצערי באמצע הפרויקט היו לא מעט מחלקות

ונתקעתי בין שתי הצדדים,האנשים  שהקימו את הפרויקט הוא רוברט וחברתו הטובה ביותר

שכמו את אש קרימסון גם אותו אני מכירה לא מעט זמן

הרגשתי בין הפטיש לסדן,הבנתי את שני הצדדים אבל לא הצלחתי יותר מידי לפשר בינהם

רציתי להיות בשביל שניהם בו זמנית ואני מקווה שהצלחתי לפחות חלקית

 

ביום חמישי היה הכנס את רוב האנשים שחשבתי שאראה והפצירו בי לבוא בקושי ראיתי

בדיוק כמו שחשבתי כנסים הם לא זמן מעודף לדבר.

אבל פגשתי מחדש שני ידידים ותקים אחד מהם הוא חרבאל

התגעגתי לשיחות המטופשות למדי והרציניות למדי שלנו, וגם לעובדה שיש לו כסף להאכיל אותי

הכנס לא היה רע המיזוג היה מוצלח אבל ניכר שהוא קטן יותר

ברכותי לאנשים שעשו את המחזמר-סרט על סול איטר הוא היה מוצלח ביותר וגרם לי לרצות לראות את הסדרה שוב

 

שמתי לב שבשתי הכנסים האחרונים שאני באה אליהם

אני נמרחת בציזיות אין סופית על סילפיד

להגנתי הרייקי שעשתי ל"אייה גדול ואייה קטן אך עמוק יותר ובעל מחשבה פילוספית" היו לא סוטים בעליל

איך אני יוכלה להיות סוטה כשיש לה חצאית ארוכה :(

עדיין חרב אל החליט שהיא בת הזוג שלי,אז למה להרוס לו ולי את הפנטזיות..ממילא היא ביסקסואלית

 

שמרתי את הסטיות ואת מירב החיבוקים שלי ולקאסט של לדוויג

"המסע המפולא של לדוויג" או כמו שהמתרגמים בחרו לקרוא לזה בגרסא האנגלית ובתרגום פחות מדויק "המפכה של לודוויג"

היא אחת המנגות המפלאות והטובות של קאורי יוקי, ואם אתן או אתם או שני המינים ביחד לא קראתם אותה למרות חיבתכם למנגה

יש פה ביזבוז אינטרסים מטורף!!! לכו לקרוא

אז כן שמרתי את מירב סטיותי וחיבוקי לקאסט הזה הייתי שמחה לדעת שלפחות עוד אנשים קראו את המנגה הזו ואפילו לא מעט

וכן זו מנגה גם לסטרייטים למרות שקאורי יוקי ציירה אותה תודה ששאלתם

 

מה שכן מה שגרם לי לחבק ולעשות פרררררררררר.... הוא ללא ספק שתי האנשים שמחופשים לדמיות מtale of abyss

שזו סדרה שבמהלך שנה שעברה, כלומר אה לה שנת הדיכאנות הכבדים, גרמה לי לחייך כמעט כל פרק, אז אולי אני אפסיק להתקע בפרק 14

לנצח או שתיים ובאמת יסיים אותה.ברגע שאני אמצע לינק הורדה מחדש

 

הגעתי בקושי לפתח תקווה (למזמזמי השיר: כן,גם אני לא מאמינה) ,רכבת ישראל התעקשה שוב להוכיח שלא צריך להיות לי ולתחבורה הציבורית

שום דבר במשותף במיוחד לא ברכבות מכיוון חיפה,אני פשוט מכת מדינה של חוסר מזל.

אז כאמור הלכתי ל (ושוב אני לא מגזימה) דירת הפאר של דודתי הרווקה

וכשאני אומרת דודה לא מדובר על בחורה בת 50+ ממורמרת-שמנמנה-חייכנית-קחי-שקולד-יקירה אלא מדובר על בחורה גינגית-אדמונית מדהימה עם תלתלים , מראה של בייבי דול קטנה וקומפטית בת 40-,שמתחילים איתה תמיד בחורים בני 18 , כי היא נראת בגילאם (ולא אתם לא מקבלים את הטלפון שלה) ום אחד אני אבין למה היא הלכה להנהלת חשבנות ולא לעיצוב בתים, אבל זה בהחלט לא יהיה היום.

מחר יש לה יום הולדת היום הודיעו לי שאבא שלי אולי לא יגיע  כי הוא חולה

אני מקווה שהוא יבוא הוא אחיה זה אומר הרבה, וכרגיל כל פעם שאני שומעת שאבא חולה מתרוצצים לי התסרטים הכי גרועים

ומן הצד השני, הוא כבר מבוגר וכל שיעול מתחילים להריץ אותו לבדיקות בבית החולים.

במצב הזה אני מבינה למה הוא רגיש לבריאות שלי,אני מקווה שהוא יהיה בתערוכה שלי

 

אז כן התוכנית של היום ומחר היא לחגוג , ושקט תודה לאלים

כי במהלך השבועיים הקרובים אני צריכה יומים כאלו

 

התוכנית שלי ליום ראשון כוללת תחבורה ציבורית למספר כיוונים

(נראה שאני בחיים לא אלמד מה..ועוד ביום ראשון.)

 נסיעה לחיפה אם או בלי אבא

נסיעת פיצוי ברכבת ,הגעה לניחום אבלים ,נסיעה לבית האב או לאמא תלוי אם אבא חולה

וגניבת אחי הבכור ליום שלם מאבי ביום ראשון או בשני

הכנות בשלישי

פתיחת תערוכה ברביעי

בחמישי ארוחת צהריים על התערוכה שוב כי הבטחתי למישהו שקשור לעולם האמנות ולקשירות בכללי

(וזה יהיה הרבה פחות סוטה ממה שזה נשמע)

שישי-שבת שוב דודה הפעם לונה פארק עם האחים,זה לא הזמן להזכיר את פחד הגבההים שלי נכון?

 

 

 

 

 

נכתב על ידי lily_ kane , 27/8/2010 20:47   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי, אופטימי, תזונה, נפשי, משפחה ודאגות (אותו הדבר), טיול, אורך חיים, חברים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שלבי הצמיחה הלא איטית של לילי


אין לי זמן לכלום תראו באיזו שעה אני כותבת



 

כביכול מה עוברת עלי תקופה נהדרת

אז מה קורה כאן למה בימים האחרונים

למרות שבחוץ לא רואים בפנים אני עצבנות ועייפות

ועצבים ומתח בקיצור ככה


 

בסופו של דבר הבנתי את זה הדרך שבא הגעתי להבנה כל כך מטופשת שאני לא אגיד

המגיבים רשאיים לעשות תחרות ניחושים נושאת חיבוק והמלצה למנצח בסופו של דבר

כן קוראים לי הרבה דברים טובים

אבל כל כך הרבה דברים קוראים בבת אחת ללא מנוחה

אנשים לא ממש מבינים כשאני אומרת את זה אז בוא נעשה הסבר

 


שלבי הצמיחה הלא איטית של לילי 


אמנות



 הכנה לתערוכה- שזה אומר->

שמירה על קשר יציב עם האוצרות

להודיע לכולם שהתאריך של התערוכה השתנה כנראה לסוף אוגוסט

הכנת הטקסט לתערוכה

קניית בדים

הכנת עבודות חדשות נוספות

עיצוב ההזמנות אחרי שטקסט ושם לתערוכה מוכן

הדפסה של לפחות 100 הזמנות

הבאת אורחים,על ידי הזמנות בטלפון,אמצעי תקשרות אנטרט

באז תקשורתי, ועוד (נאמר לי שיעזרו לי בזה הידד!)

הבאת הציורים למרכז

כיבוד ביום האירוע

תימכור ובתקווה משא ומתן 


שימוש בקשרים

דיבור עם שני אצרות 

דיבור עסקי עם אחרים דרך חברים וכדומה

מרדף אחרי גלריות

חשיבה על תואר שני 

 

 


2. לימודים

 

הכנת שלושת העבודות האחרנות-שזה אומר

כתיבה של 15,5 ו 25 דפים.

ישיבה אין סופית בספריה,קריאה,צילום חומרים ועוד.

ישיבה אין סופית בחוות מחשבים כי אין לי מחשב משלי.

נסיעות חזרה מראשון לחיפה כי חלק אסיים אחרי

בדיקות דיקדוק בגלל הליקוי

 

הגעה פעם בשבוע מראשון לחיפה בסמסטר א,השלמת 4 הנקודות החסרות לתואר ראשון 

בירור על מתי מקבלים תועדת סיום תואר

קבלת אישור זמני עד אז-שז אומר בירוקרטיה 

 

3.מעבר


 

החלק הפיזי:

העברת הדברים לראשון-שזה אומר 

הבאת ציוד קודם לנתניה ב2-3 פעמים של הרכב ואז משם עם רכב לראשון

איחסון הציוד בארגזים ,ארגון לוגסטי

אישורי כניסה חד פעמיים

זהירות על חפצים יקרים

הבאת חלק מהדברים לראשון כל פעם שאני באה לפני על מנת לגרום לפחות בלאגן בסוף 


השתלבות- שזה אומר

בירור יותר מדוקדק של המקום

שיפור החדר הקיים לנגישות יום יומית ולא רק פעם ב...

הידוק הקשרים עם חברים מראשון והסביבה

יצרת קשרים נוספים

תכנון דרך חיים,במידת האפשר לברר איפה המכון,כמה זמן האחות צריכה

איפה הלימודים של תואר שני היכן באיזור אפשר להשיג עבודה

כמה מזג האוויר שונה וכדומה 

דיבור, מסע ומתן עם אמא על העניין 

 

 

 פרידה -סיום תקופת ארבע שנים בצפון

מן החברים, להבהיר רצון של עדיין להפגש ,אולי לנתק את היום יומיות של הקשר כדי למנוע כאב

לחשוב על דרכי תקשורות,להבין שהתקשרות עלולה להפגע וזה קורה. 

להסתגל לרעיון של חיים בלי פסכלוגיות ולחשוב על אלטרנטיבה ,כך גם לגבי הלימודים

מן הלימודים (לפחות על בסיס יום יומי)

 

4.אורך חיים בריא



עד המעבר זה אומר

להשתדל לעשות הליכות

לבדוק את המשקל ולהשתדל לכל הפחות לא להעלות

להשתדל לקנות פחות קולה

ללכת את הפעמיים למכון הכושר כשאני אצל אמא 


אחר המעבר זה אומר 

קולה כמרכיב של סופי שבוע- הבנה הדרגתית

הליכה שלוש פעמיים בשבוע למכון\פעמיים פעילות שלישית מחוץ

הליכה לחוג אירובי במקום.

הבאת דוגמא טובה יותר לאחות הצהירה

לשקול לנסות לרדת,במידה ולא הולך לבד לשקול יעוץ אצל דיאטתנית

(למרות שאני שונאת אותן) 

 

5.זוגיות וגאווה


 


 

מעורבות ביסקסואלית שזה אומר

להמשיך לצעוד בכל המצעדים הגדולים 

להמשיך להתנדב בפאנורמה אולי להיות יותר פעילה שם או בארגון בי \פאן אחר שיוקם 

לכתוב ולקרוא ביותר פורמים וכתבות ביסקסואליות וגאות בלל

 

מעורבות משפחתית 

לנסות להמשיך ולדבר עם אמא על הנטייה שזה אומר

המון חיפושי עצות של הורים והמון עבודה של אמא על קבלה 

להמשיך לדבר כשקשה עם אבא

להמשיך לבחון את ולשמוח מהפתיחות לנושא של האחים מצד אבא

להמשיך ולפתח פתיחות אצל אחותי מצד אמא ,שמה לצערי זה משהו שהיא תוכל ללמוד רק ממני 

 

לנסות ולהמשיך לא לפחד מכך שאני עלולה להיות גם בזמן שבו אני אצל אמא בקשר שהוא "לא נורמלי"

המון עבודה עצמית 

המון קריאת חומר פסכלוגי והמשך התנדבות שזה כבר נאמר 

גם עם כך שאני לא נורמלית ממילא אני שייכת לקהילה הפאגנית,הביסקסואלית והגאה כולה,האוהבי אנימה, האוהבי אמנות,האוהבי ספרות

האוהבי ריקוד אבל לא מעודנים,השקטים רועשים, ההומונים ועוד הרבה דברים שלא דוקא מוגדרים נורמלים ואני אשיר עוד טיפה לעצמי

 

 

להפסיק לפחד מקשר או מחיבות

להמשיך בשאר השלבים ובשלב הזה לא לקפוץ אבל לא לשלול בצורה אוטמתית

ואם זאת להזהיר מראש

והרבה תקשורות 

 

 אל תבינו אותי לא נכון

אני לא רוצה לעצור את זה

חלק מהחוויות אני ממש מחכה בקוצר רוח מאחרות אני מפחדת

אבל אני יודעת שאני צומחת מתפתחת לומדת את השעורים שלי

הבעיה היא שעכשיו זה תקופה כזו שהשיינים יוצאות כולן החוצה בבת אחת

אולי עדיף שכולן כבר יצאו ביחד

אבל בחיי כמה שזה כואב


 

אה ודבר אחרון התאהבתי עד מעל הראש בתמונות של בדמיות בשמות

 לא היה לי סיכוי שלא
שדה,מיקו שמשדכים עם שניהם,מכשפה פאגית חמודה
flandre scarlet, kirisame marisa

 וalice margatroid

מישה מכיר את הסדרה\משחק מחשב

ויכול להסביר\להשיג לי?

נכתב על ידי lily_ kane , 19/7/2010 04:16   בקטגוריות אמנות, אורך חיים, חשבון נפש, חרדות, חברים, חברה ישראלית, מגדר, מחשבות, מיניות האדם, משפחה ודאגות (אותו הדבר), נפשי, נשיות, סטודנטיאלי, ספורט, פאגניזם, פילוסופי, רפואה, רוחניות ומיסטיקה, תזונה, שינה, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור, אקטואליה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ההבדל בין לאכול נכון ללאכול את עצמך


מה שאני רוצה לאכול

 

בשלושה חודשים האחרונים אני כל הזמן בהתאבקות משקלים

בין ספורט, לאוכל זה רע, לבין בולמוסים ואוכל זה טוב

בין נכון לאכול סלט ופירות לבין שוקלד!!!

בין שנאה לאהבה,בין ביטחון לחוסר מטורף שלו

אני סך הכל מנסה למצוא את האיזון

בסופו של דבר לאט לאט אני מתקדמת אליו אני עוד לא שם

אבל אני בדרך עבודה שבין העליות והירידות אני כבר לא חוזרת למשקל שלי

גם בשיא המשקל אני כבר תמיד 3 קילו פחות מאיפה שהתחלתי (כרגע 4 השיא היה 6)

 

ברור לי שעד ספטמבר אני לא אוכל להתקדם הרבה

למרות שהתחלתי לעשות ספורט אני לא חושבת שאני אוכל לעשות הרבה כשאני צריכה לעשות עוד מבחן ועוד 4 עבודות (כן זה אומר שסיימתי אחת) 2 מהם בעלות בערך 20 עמודים ה2 הנותרות קלות יותר

ויש עוד כמה ציורים שאני חייבת להכין.

 

לא פעם אני שומעת פרסומות לגוללות או ניתוחים, ורואה בלוגי אנורוקסיות ששוקלות כמעט חצי ממני ומרזות יותר ומתקנאה.

זה הרבה יותר קשה לעשות הכל לבד בצורה בריאה,בלי דיאטותות מסוכנות ובלי ניתוחים.

כן, אבל זה גם הרבה פחות מסוכן זה דורש המון המון שליטה אבל גם המון סלחנות לעצמך

מנסיוני מה שבא ממקום של אהבה ולא של שנאה ,בסופו של דבר הוא הנכון יותר.

 

 

תותים!!!

בכל זאת לאט לאט ועם הרבה טעיות בדרך, אני לומדת לאכול נכון

לפחות נכון לגוף שלי..

זה בנתיים מסתכם כך: עד הצהריים לאכול מעט

ארוחת צהריים גדולה למעשה גדולה מאוד ובא לפחות סלט אחד בארוחה

מאחר הצהריים לאכול במנות קרובות וצמוד יותר

 

ולאכול סובין פעם ביומים (זה גם הפסיק לי את כאבי הבטן :),כן סובין זה משהו שהמליצו לי עליו לא להרזיה בכלל

אלא אבא המליץ לי לכאבי הבטן זה תוסף שמוספים הרבה לקורנפלקסי בריאות למינהם היתרון של זה הוא שזה מעלה המון את הסיבים התזונתיים

משהו כמו 12 גרם סיבים ב30 גרם,שזה נהדר כי צריכת הסיבים היומית המומלצת לנשים הן 25 גרם והשיא שלי לפני הגיע ל 10.9 גרם ליום (ההישג הגיעה ברובו מאבוקדו)היתרון השני זה שזה 3 דקות במיקרו.למה פעם ביומים כי יש לזה לא מעט קלוריות וכי ככה זה יצא בנתיים

 

בנתיים זה מאוד הצליח אני חוזרת לאט לאט להרזות אפילו בימיים שאני לא ממש עושה ספורט אלא ממש כל היום בזום על המחשב

עכשיו נשאר רק לחזור לעשות ספורט לפחות טיפה

 



ice cream

כשאסיים לרזות ואגיע למשקל תקין אני כל כך מנסה את זהXD


נכתב על ידי lily_ kane , 1/7/2010 14:50   בקטגוריות חשבון נפש, ספרים, רפואה, אוכל, תזונה, אופטימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



91,439
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlily_ kane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lily_ kane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)