עומקים

הייתי רוצה לאחל לכם אושר

אבל אני לא יכולה אני רק רוצה שתחנקו

שהמצע שטמנת יתפוצץ לך בפנים

בוגד, בוגד, בוגד!

בתחילת השנה עשיתי בדיקה גנטית לגילוי מוטציה לסרטן השד והשחלות

היום התקשרו לספר לי שאני נשאית

ואתם האדם השלישי שאני מספרת לו, ספרתי לאמא שלי שעברה סרטן השד ודחפה אותי לבדוק

כי אולי היא תדע מה לומר, סיפרתי לבת הזוג כי רציתי נחמה.

בנות בספרייה שאלו אותי מה שלומי , ואמרתי הכול בסדר

כי לא רציתי רכילות.

הבוס יודע רק על המריבות הביתיות מאז הירושה כי גם אצלו מת קרוב משפחה והוא גם מבין ללבי.

אבל חששתי שאולי זה יהיה תירוץ לפיטורין.
אחותי הקטנה קבלה סוף סוף עברה טסט ולא רציתי לעציב אותה. 

וליתר לא ספרתי , לא לחברים, מכרים, אפילו משפחה.

חלק כי זה לא עניינם ובעיקר, כי אין לי מושג מה אמורים לומר.

נשאות היא סוג של כלום.

מונח  מנפח שאומר שאולי אני אחלה בסרטן ושהאולי שלי קצת יותר גדול מהאולי של אחרים, מעיין הגרלת לוטו עם יותר אחוזים נגדי.

ועדיין הגרלה, זה באמת אומר כלום...כלום חוץ מ

שיצטרכו עכשיו להריץ אותי מרופאים לרופאים מטופס 17 אחד למשנהו שפעם בשנה תיהיה לי תחושה מצמררת בעמוד השדרה 

עד שאלמד עם הזמן לפתח אדישות לשאלה האם השנה מצאו משהו , רק שאולי יכרתו לי איבריים, שדברו איתי על זה הרבה לפני

שאקבל מאנשים מבטי רחמים מוזרים,  רק שארגיש עם סרטן בלי.

אחרי הכול מה יש לי לדאוג זה עוד לא אומר כלום

כמות האנשים שאני מכירה ורוצים למות גבוהה מידי

כל האבדנות והדיכאון הזה מסביבי לא עושה לי טוב,

אבל לא מרגישה נכון להתלונן כי אני יודעת שאני אחד מאנשי הדיכאון,

והפעם תורי לרדת מהעלייה המפוארת איתם ואז להוריד אותם איתי ולהשען עליהם בסחרחרה הנוראית הזו.

וזה מוריד מצב הרוח שלי ירוד

והתעסקות עם אנשים לפעמים ממש מתסכלת 

אני בורג קטן במערכת אני מנסה לעשות את המקסימום שאני יכולה

אבל אני לא יכולה לשנות חוקים רק כי זה לא נוח לכם

ומניפלציות כמו להצביע עלי ולהגיד לילד "בוא נלך האשה הרעה לא מכניסה אותנו"

ממש לא גורמת לכם להראות חזקים

הכאבים הפיזים שאני חשה בזמן האחרון גם לא עוזרים