לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עומקים


לחישות קטנות, מחשבות רבות, דברים שעוברים, כשיותר מידי חושבים

Avatarכינוי:  lily_ kane

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2020    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

דיווח על אלימות זוגית -כי נמאס לי לשתוק.


במהלך החצי שנה שאני אם בת הזוג שלי, אני עד לכך שהאקסית שלה משתמשת באלימות, כלכלית-נפשית ומילולית עליה, ושהיא לעיתים מגיעה גם לאלימות פיזית באותם רגעים כשהחברה "מחזירה" או יותר נכון משתקת אותה לדקה בכאפה, אותה אקסית ממשיכה לומר שהחברה שלי אשמה "כי היא החזקה וחזקים לא אמורים להחזיר לחלשים" בעוד שכמובן זה לגמרי בסדר שהיא תוקפת.

 

כרגע אותה אקסית כותבת פוסט ארוך ומראה כיצד החברה שלי פגעה בה פיזית,זו הפעם הראשונה שנשאר מספיק כדי להראות.

אבל זהו מכתב תלונה פיסבוקי ארוך אחד מידי רבים שבו היא מראה רק את הצד שלה,וכתבות בעומס על עוז רגשותיה

תוך כדי דיבור היא זורקת מילים יפות כמו "קצר בתקשורות, מוכנה לעבוד למען מי שאוהבים ועוד" במציאות היא לא מנסה אפילו לשים לב לצד של החברה.

 

בהתנצחיות אין סופיות בהודעות פרטיותיות היא שולחת לה ללא הפסקה.

היא התלוננה לה על דברים שנאמרו בהודעות הפרטתיות ביני לבין החברה, הן בפייסבוק והן בהודעות פרטתיות.

דברים עליהם היא יודעת כי היא פרצה אל תוך ההודעות האלו, וגם אם הטענה שזה היה בטעות אני בספק

שאפשר ל"טעות" כל כך הרבה פעמים.

 

היא כמובן מאשימה אותי בפרידה וחוסר התקשורות בינהם שוכחת את כך שהקשר שלהם נפרד הרבה לפי שהגעתי לשם

גם עם הם ניסו במערכת יחסים פתוחה אחרי שהיינו ביחד ,ברור שהיו בעיות גם לפני.

אבל כמובן קל יותר להאשים אותי.

האקסית מתלוננת שהחברה מרכלת עליה בכול העולם,אבל ממשיכה לעלות סטטוסים על החברה שלי לעייני כול.

ובפעם האחרונה שכתבתי בפייסבוק שלי במעורפל את תחושתי על הנושא היא העיזה לתקוף אותי שוב ושוב בדף שלי ואז כאשר מחקתי את השרשור

כי נמאס לי מהתגובות שלה. היא העלתה לדף שלה את התגובה שאותה הרגישה שמגישה לה ניצחון הלכה למעשה לי לא היה רצון להתנצחות חסרת הכרה.

 

עוד בנושא ההאשמות היא כמובן שבת זוגתי סטרייט, כיון שהיא טרנס ולא פעם היא בעצבים קראה לה "גבר בשמלה"

כמו כן אני ג'נדר קוויר, שמעדיף לשון זכר אז היא לא פעם העדיפה לקרוא לי בנקבה. 
היא גם מתלוננת על השנמוך שבי לעומתה כי אני שמן כמובן שהיא יודעת כמה אני שמן כי היא פרצה להודעה הפרטתית שלי בנושא ומאז העיזה להעיר

אלא שהיא לא הכי קטנה בעצמה. ובעוד שאולי היא יותר קטנה ממני, אני הורדתי בשנה האחרונה 13 וחצי קילו בעוד היא ממשיכה לבכות אבל לאכול ממתקים.

 

אז בעוד היא מדברת על כך שהיא נוארה כי היא רוצה לצאת עם טרנסיות ונאורה כי היא אוכלת צמחוני

היא עדיין ממשיכה לאחר שבת זוגתי עזבה את הדירה כדי לשרוד ,להפעיל עליה טרור כללי וסחיטה רגשית.

וכך בת זוגתי תאלץ להתהלך אתה ולהפסיד יום עבודה נוסף ,בעוד היא צריכה לשלם שכר דירה כפול לאותו חודש, כי היא מסרבת להסדיר את חובות העירייה לבד, וזאת למורת שהיא גם ככה חייבת יותר מחמש אלף לבת הזוג שלי.

 

 

 אני לא אתנצל שאני מוציא אותה מהרעל הזה

עם כל החרדות שלי

אני עדיין מנסה לשמור עליה.

לא רוצה לשמוע שוב כמה המצב הזה גורם לה לרצות למות.

 

 

נכתב על ידי lily_ kane , 7/5/2014 00:35   בקטגוריות טרנסג'נדרס, טרנסקסואל, מגדר, להטב, לא שפוי, מחשבות, מוות, משפחה ודאגות (אותו הדבר), נפשי, נשיות, פילוסופי, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור, ביקורת  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בעיות עיצוב וקצת עצוב


נראה לי שאני צריכה לעשות סמל חדש לבלוג

ברצינות הקצב שבו גונבים את זה הציור הנוכחי הוא פנומנאלי.

אני כמובן מבינה אותם אני זוכרת למה התאהבתי בו

ובגרסה ששפוצה על ידי מישהי במיוחד לבלוג הזה עוד יותר 

בכלל תמיד מרגש אותי לדעת כמה לאנשים אכפת

הבאסה שאני בכלל לא יודעת מה עוד יכול להתאים לי

התרגלתי לסמל הזה אני אוהבת אותו.

אולי אני צריכה להשלים עם זה שבעידן האינטרנטי שום דבר לא נשאר שלך לנצח

נכתב על ידי lily_ kane , 12/12/2013 17:50   בקטגוריות קצר, פילוסופי, תחביבים, שחרור קיטור, ביקורת, אקטואליה, פסימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פירורי משפחה מתחת למפת השולחן הלבנה


את חג ה"שנה החדשה" (אתם יודעים הדבר הזה שיגידו שוב בסוף דצמבר) היהודי המשפחה שלי לא תחגוג ביחד.

האמת היא שאני מדברת בעיקר על הצד של אמי.

 

כל חג משפחתי גדול אצל אמי תמיד נגוע בסימן שאלה ומתח שעליו אסור לדבר באוויר

אבל אני מרגישה את זה כל חג שבו אני כאן.

אני תמיד מתפללת לעוד קצת אורחים , רק שלא ניהיה לבד.

אולי זה בגלל שאנחנו כל כך מעט א/נשים שכול אחד שחסר מיד מעלה עניין

כל אחד שצריך ללכת טיפה מהר. או שלא יושב כמו כולם.

 

אולי זה בגלל שכשאנחנו כל כך מעט, שאנחנו מסתכלים לכל אחד בעיניים

וכל עניין קטן של אי הסכמה מקבל עוצמות.

אולי זה כי יש על שולחן המשפחה כל כך הרבה דברים עליהם טאבו לדבר מאשר

שיש לנו באמת כן לדבר עליהם.

 

השנה הזו, המשפחה הקטנה ממילא שלנו תיהיה עוד יותר קטנה.

 

אמא שלי לא מדברת עם סבתא שלי, מאותם סיבות שבגללם לא  דברתי עם אמא חצי שנה לפני 7 שנים.

וחזרנו לדבר חצי שנה אחרי רק אחרי ששתינו השתננו.

העניין הוא שאמא שלי לא חיכתה כמה שנים אלא ספגה את סבתא שלי 60 שנה .

60 שנה של חוסר הערכה, לא משנה כמה היא השתדלה עבור סבתא זה לעולם לא יהיה מספיק

כי תמיד יהיו סטנדרטים שהיא לא מצליחה לעמוד בהם.  אמא שלי לא יכולה לשבת להביט בעיניים של סבתא

כשהיא יודעת כי אמרה עליה דברים מאחורי הגב אחרי שהיא עזרה לה,לאכול את ארוחת החג ולהתנהג כאילו כלום רק עוד טאבו שמסתתר מתחת למפה הלבנה.

 

נכתב על ידי lily_ kane , 4/9/2013 13:32   בקטגוריות מחשבות, נפשי, נשיות, משפחה ודאגות (אותו הדבר), פחד, פילוסופי, אהבה ויחסים, פסימי, סיפרותי, ביקורת, שחרור קיטור  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
90,971
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlily_ kane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lily_ kane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)