עומקים

יש לי המון מה לכתוב

אבל לראשונה מזה עשר שנים

אין לי רצון לכתוב, אולי לא בדיוק רצון כמו חשק

אני לראשונה חושבת להשאיר הכול לגמרי לעצמי

וזה מוזר לי, ואני לא בטוחה האם זה שלב של התבגרות

האם זה טוב או רע.

בכל מקרה הרגשתי צורך לשתף את הקוראים,לא הרגשתי נכון

להשאיר את הבלוג עם הפוסט הקודם באוויר

פיטרו אותי

לפחות היום הולדת של החברה עבר טוב

סוף השבוע היה, די מסריח

השלישיה השמחה של טאי, די ומל היו זמן שמח במה שנראה כשלושה ימים נוראים

בכל יום חיפשתי את עוגני השלווה הקטנים

הכלבה אצל אמא והכלב אצל אבא בהחלט עזרו

לפעמים נראה שלא משנה מה אעשה או כמה  

סבתא שלי מצד אמא בחיים לא תיהיה מרוצה

אפילו כשאמא שלי מרוצה,שזה דבר נדיר.