עומקים

המצב עם סבתא מחמיר

ביום שבו היא הייתה אמורה לקחת את השלב הגדול הבא

ולצאת לשיקום אחרי שאמא שלי עשתה שמיניות באוויר למצוא מקום.

הגיעו התוצאות והתגלה שיש לה זיהום.

בדיקות הCT למחרת רק דגישו את רוע המצב.

אנחנו משפחה פיצית ומותשת ואין לנו מושג איך נעמוד בזה

אנחנו כבר לא, ומדובר על להשאיר אותה שם עוד חודש.

והיא שונאת בתי חולים...

השיניים שלי מתחילות להסתדר אחרי שבוע מילוי חור ושתי ביקורים אצל רופא שיניים

ובנוסף החברה שלי נמצאת במערכת סבוכה

ובמצב דיכאוני

ידיד טוב שלי התאבד לפני שנתיים...

אני לא רוצה לאבד אותה,

אני פשוט אתמוטט סופית עם היא תמות

הרגעים הכי מאושרים שלי הם בזרועתיה.

אני לא אעמוד בעוד מישהו שיקר לי שיהפוך לגוויה...

סבתא בבית חולים

מתכוננת לניתוח בגלל מחלה פיזית.

ואני שם אתה מאכילה אותה בכפית

ומספרת לה ולעצמי וליקום שהיא תעבור בסדר

בעוד היא מסכימה בהתלהבות

ואנו מדברות על כך שהיא תקיים את הבטחתה

(שעד אותו רגע לא ידעתי עליה) לקנות לי נעליים ליום הולדת

אחרי הכול בטח עד שהיא תעבור את השיקום כבר יהיה איזשהו מבצע עונתי

כשחזרנו הביתה אמא אמרה "כשהייתי צריכה לעבור ניתוח בעצמי, הייתי הרבה יותר רגועה".

ואני חשבתי על הנסיבות השונות מאוד שהייתי בבית חולים.

ולא יכלתי להמנע מהתחושה של, כן...דוקא כאשר אנחנו לא עוברים את זה אלא מתבוננים מהצד זה יותר קשה.

כי אנו הנשארים מאחורה אם משהו קורה.

מצד שני אני בטוחה שהניתוח והשיקום יהיו לה קשים

אבל קודם, לנשום עמוק ולחכות שהכול יקרה בקצב שלו.

סבתא בטיפול נמרץ,

אמא חולה, אחות גם לא במצב כזה טוב

החברה לא יכולה להשאר בבית בלי לצאת מדעתה תודת לשותפה/בת זוג/אקסית

שלא יכולה שלא לריב איתה כל יום, אה אבל אם זה לא שהיא לא ישנה בגלל זה "לא מריבה"

השותפה/בת זוג/אקסית במצוקה כלכלית ובמצב נפשי נורא בעצמה וגם עליה עצוב לי

ידיד טוב שלי בדיכאון.

תודה חיים,

יש עוד משהו שאתם רוצים להפעיל עלי?

כי אתם יודעים המצב הזה ה"רגיל"

המגדר עדיין מבלבל אותי,

מישהי בעבודה שאלה על החברה ופחדתי להגיד "כן" כי פחדתי שיפטרו אותי

מרגיש צורך בפרטיות אבל כלכלית לא כל כך יכול להרשות לעצמי לחיות לבד כרגע.

פשוט היה כל כך קל=_=