לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עומקים


לחישות קטנות, מחשבות רבות, דברים שעוברים, כשיותר מידי חושבים

Avatarכינוי:  lily_ kane

תמונה



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

בין לימוד לחשיבה


שערי האוניברסיטה והלימודים תמיד הביאו תחושת הקלה בשבילי
הייתי שם ביום חמישי והמקום עשה לי טוב
ובין טופס בריקורטי אחד לשני ,מצאתי את עצמי מחייכת ורגוע לרגע באמת

מאז שנפרדתי ממנה היה לי כאבים בבטן
הפכתי את זה בראשי מליון פעמים
ועדיין הבנתי שעבורי זה היה הדבר הנכון
אבל זה פגע בה ,וזה כאב לי לפגוע בה
תחושת האשמה מנכרת בי ואני לא מצליחה לאכול כמו שצריך לרוב
אני הבחורה שמתה על אוכל וחיים לא רעבה כלל

תדעי לך כל יום אני מתפללת בשבילך
תפילה חרישית שתמצאי מישהו יותר טוב ושתעברי הלאה
בחודשיים האחרונים היית האדם היחיד שטרח לדבר איתי כל יום
להיות שם כל הזמן.
זה לרוב יותר פשוט לעזוב קשר שרישמת היה רק שבועיים
אלא שאת היית התעסוקה שלי כל היום חודשיים
ואני הייתי אובססית.

אבל כרגע למען הבריאות שלי ולמען שלך
אני מתנקת נותנת לשנינו את הזמן לעבור
האוניברסיטה תעסיק אותי
הלימודים האלו הם חשובים לי כל כך ,אני מקווה שזה לא הופך אותי לאדם רע

אז אני מחכה ללימודים
מחלימה לי, כותבת שירים
אבל אני מפחדת איך אני אשרוד את המעונות לבד?
האם אני אכנס לאובססיה חרדתית
אני מקווה שלא בכל זאת אני יהיה מוקפת בלימודים ואנשים שאכפת להם

איפשהו אני כועסת על עצמי כי את לא התגברת
אבל אני יודעת שתתגברי אני יודעת שאת חזקה

שלכם לילי
שצריכה תמיכה נפשית
ומתמודדת עם כל יום לבד
נכתב על ידי lily_ kane , 31/10/2008 16:13   בקטגוריות ביסקסואליות, חברים, מגדר, מיניות האדם, סטודנטיאלי, משפחה ודאגות (אותו הדבר), קצת עצוב, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"אבא אני דו מינית"


ההורים שלי גרושים

אמא שלי קצת מסורתית ולקחה את זה קשה

עם אבא שלי זה היה הרבה יותר קל

אבל אחרי אמא אני פחדתי אני בכיתי

אני הייתי היסטרית לגמרי

 

הוא החזיק אותי ואמר לי

שאני לא מאכזבת אותו שאני הבת שלו

והוא אוהב אותי, זה שהתנסתי עם בת

לא מבטיח שאני בי אלא בי קיורוס

איש עם נטייה חזקה יותר לצד אחד

אבל משיכה אפשרית גם לשני

הוא נתן את דיויד בוי כדוגמא

 

הוא כן הסכים אם אמא שאלו חיים קשים

לחיות עם בחורה אבל הוא אמר

אני מצפה ממך ללמוד לקבל מקצוע

את הדרך שלך בחיים את תמצאי

עומדות לי דמעות בעיניים עדיין כשאני חושבת על זה

 

מאז הפסיקו הקולות בראש

הם לא מדברים

אבל כן אני עדיין מפחדת

עכשיו הפחד שלי מתרכז רק בה

בסופו של דבר להפרד ממנה

כן היה הדבר הנכון הפעם,הוא היה מוקדם מידי

כן, ואני יוכלה בראש להפוך את זה עוד אלף פעמים אבל מה הטעם

 

יש לי לימודים אני צריכה להתרכז איכשהו

למרות שאני בקושי מצליחה

 

לאהוב את עצמך בכל מחיר זו משימה קשה

הפחדים שלי ממשכים ואולי בכל זאת שווה לי לקחת טיפול תרופתי?

אני לא יודעת

 

עדיין מפחדת,פחות אובדנית

שלכם לילי

נכתב על ידי lily_ kane , 29/10/2008 10:00   בקטגוריות ביסקסואליות, חשבון נפש, מגדר, מיניות האדם, משפחה ודאגות (אותו הדבר), עזרה, פחד, קצת עצוב, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשהחורף שומר


כשהייתי בערך בת 12 האהבה האפלטונית השנייה של חיי אמרה לי "תשמחי לילי גשם זה חיים"

היא הסבירה לי ברכות שאם הגשם בא זו דרכה של הארץ לברך אותי 

החשיבות של מים כקדושים לחיים שמורה לי היטב מאז

 

כשהייתי עם דמיאן היה לילה סוער ומפחיד זה היה קצת פחות מזמן,לפני שנה

הוא היגף את החלונות בשבילי,אפילו דרך הסדין ראו את הברקים והרעמים היכו היטב

אבל הוא חייך כמו ילד שמח, סיפר לי על ממלכות נורדיות אבודות ועל אודין

הוא התרגש כמו ילד קטן וחייך,חיוך מקסים "הנה תשמעי כמה זה יפה"

צבע של ברק נוצץ הגיעה והוא התפעל, זויות עיינו קורנות

מאז לא פחדתי מברקים ורעמים יותר

 

החורף הגיעה והביא עימו חיות נוצצות והן מדפקות על סף דלתי אפילו כעת

 ואני מרגישה במידה רבה כי סבא חורף הטוב מנסה להציל אותי

להזכיר לי לחיות מכריח את עצמי לחמם את עצמי,לפחות פיזית

ואני שמחה שהחורף מנסה להבין אותי כי אני מרגישה נוכח הימים האחרונים

שאיש לא באמת מבין אותי בעיקר לא אני

 

הדכאונות תוקפים אותי ושיר פנימי מעוות נשמע

the voices inside my head

tell me i don't worth a thing

don't worth a thing

and if hear a cling

don't worry since i don't worth a thing 

 

אבל הטבע כאן מכה ברקים קורה לסדר

אני חייבת להתפכח, הדמעות של הטבע מבקשות ממני

שלא יהיו אלו דמעות אחרות

נכתב על ידי lily_ kane , 28/10/2008 20:27   בקטגוריות חשבון נפש, פחד, אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי, סיפרותי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

90,971
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlily_ kane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lily_ kane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)