המחשבות שלי מאוד לא מסודרות כרגע רובן נאות בין לימודים ואוכל סביב איזשהו איזון כהוטי ולא ברור.
ראש החוג אמרה שהיא מביאה את אחד האורחים לתערוכה בגלל העבודות שלי. יותר מזה היא אמרה שהיא מעריצה אותם
אני לא יודעת באיזו מידה של רצינות היא התכוונה לזה, אבל ראש החוג שלי קיבלה פרס על מפעל חיים בתחום היצירה
כשבת אדם שכל כך מודעות אומרת את זה. זה שימח אותי.
אני אמורה לבדוק חלל מסוים, היא רצתה שיהיה לי חלל משלי
הבעיה שלי אם החלל הוא שהוא פשוט בסוף בסוף
אני חוששת שיהיה מה שקרה בשנה א בצילום לכולם נתנו שתי תמונות
ולי נתנו קיר שלם, אבל הקיר היה בצד הרחוק ואני לא בטוחה כמה ראו את העבודות שלי.
אז אני מעריכה את המאמץ אבל איפשהו אני מקווה שהחלל לא יתאיים ואולי יתנו לי חלל יותר קטן אבל יותר מרכזי
אני די יוכלה להגיד בלב שלם שאני עבדתי קשה השנה, ואין שום סיבה שלא יראו את העבודות שלי.
האוכל מציק לי ואני התחלתי לרזות הבעיה היא שאני לא סובלת שמסתכלים לי בצלחת
פעם אחת זה גרם לי להרזות יותר מידי ופעם שנייה להשמין אז אני פשוט החלטתיתי שאני לא מאמינה לשום
תזונאי או איש אחר ובודקת בעצמי
אני יודעת שזה נראה לאנשים אובססבי
מה אני אחדש , אני מאמינה שחלק מעקרנות של אתקניס נכונים
הרבה ממה שמוכרים לנו כבריא הוא ממש לא
הנה כמה דוגמאות:
-לחם מלא יש אותם פחממות ואף יותר מבלחם רגיל
-תחליפי חמאה יש יותר שומנים מיזיקים יותר סינתזה כימית מאשר בחמאה
-חלב סויה- שמן קנולה וכמעט כל שמן פרט לזית-לא קיים בטבע והוא מעובד ולכן מתעכל פחות.
חטיפי אנרגיה-אמורים במקור להוו תחליף לארוחות בוקר ולא להיות חטיף
מים בטעמים יש 15 קלוריות -בדיאט קולה יש 0.3
אני אפסיק כאן כי אני אשמע לעצמי כמו נערת ANN , בסופו של דבר אני לא רוצה לרדת עד תת משקל
אני רק רוצה לרדת מספיק כדי שארגיש עם עצמי טוב אהיה בריאה יותר ואעלה את הביטחון העצמי שלי.
התחלתי לספור מה אני אוכלת וכמה אני מוציאה אבל אני לא רוצה להרעיב את עצמי אז מה שזה אומר
שאני הולכת למכון כושר בספטמבר, כשאני מגיעה לאמא הייתי בו כבר הוא מהעלה השמנסים פאנסים
אבל הוא בתוך שכונה קטנה אז הוא יותר חברותי והרבה יותר זול ממכונים שהציעו את עצמם בחיפה
הייה נחמד שאמא בבית כשאני באה, היא הכינה פשטידה ואני כרגיל טיפלתי באחותי הקטנה והן עוד לא הספיקו לריב
תאחלו לי בהצלחה להמשך השבוע