עומקים

באופן כללי הייה לי כמה ימים טובים

כלומר יש לי עבודות שאני לא מספיקה להכין אבל הם בהתקדמות

נאלצתי לדחות את הביקור לירושלים,ירשם כי זו הפעם השנייה בחיי שאני רוצה להגיע לשם

(אה כן, צריך לעדכן גם את אלון אם אני כבר באה לשם)

אה והשמנתי יאיי..

מצד שני או שלישי

היו לי ימיים יותר נחמדים

הסופ"ש הייה מעולה בחיק המשפחה

סילפיד ואני היינו עד הערב

ומהערב בילתי עם הקיצי עד הלילה

והייה לי כיף לא נורמלי, לא היה לי כיף ככה המון זמן

בלי רכילות ובלי בלאגן של הקהילה

אלא רק כיף וחברים

התגעגתי לזה ו...למרות שאני מאוד מבולבלת

דברים נראים כאילו הם מסתדרים בעצמם

ברגע שאני מנסה ליצור סדר יום

אז אני מנסה

לפני כמה זמן היה נדמה לי שחלק מאוזניות של אחי נפלו לי לתוך האוזן

מצאתי חלק אחר,והייה שעת לילה מאוחרת

אז הנחתי שכנראה הכל יצא החוצה ואני פשוט הכאבתי לעצמי בניסיונות להוציא מהאוזניים משהו שאין

בסופו של דבר הייתי בטוחה שזה השפעה חרדתית,רק שבועיים אחרי זה הסתבר לי שצדקתי

הובלתי מהר עם גוף זר לרופאת אף אוזן גרון

היו לה מספרים רבים אבל זה כבר היה רחוק מידי בשבילהם

היא הוציאה את זה עם משהו שמזכיר את המחטים של רופאי השיניים

זה היה עמוק מיד ולא יכלתי שלא לזוז אז היא חיטאה לי את המקום לפני שעזבתי

פעם ביום טיפות עיניים ותוך שבוע עד עשר ימים אני מסודרת

מסתבר שהחלק שנכנס פנימה לא היה האוזניה אלא חלק הפלסטיק השני שמחברה בינה לבין הקו השחור באוזניות

בקיצור החלק הקטן יותר באוזנית הפלסטיק

את הדבר עצמו לא ממש לקחתי קשה,כלומר זה טופל ממש מהר

אבל זה גרם לי לחשוב על כל הזמנים שאני לא יודעת מה עובר בגוף שלי

ולא יודעת האם אני יוכלה לבטוח בעצמי או שהתגובה שלי חרדתית ומוגזמת

אלו דברים שמדאגים אותי שטחים אפורים

שאני מניחה שאין מה לעשות איתם

נכון?...

 שיר היום:

המניפסט הבי-סקסואלי מבוסס על המניפסט הפמניסטי




חיפשתי במספר מקמות וזו הכתבה היחידה שמצאתי על המצעד
מקום הצעידה ברובו הייה לו מרכזי אולי פרט למקום הנואמים הסופי

אבל אהבתי את המצעד הזה בהרבה רמות יותר מהמצעד בתל אביב

הוא היה יותר מלוכד,יותר דורש, המסרים בו היו יותר חתרנים

בו נודה בזה הצהרה של "הומופוביה זו גזענות!" הוא מסר יותר ברור מאשר "אהבתה לרעך כמוך"

האמת היא שכמות האנשים שהגיעה הייתה יותר גדולה משצפיתי בהתחלה מכיוון שלא היה מספיק פירסום

אני אישית הייתי מאוד מעורבת מהתחלה,אבל רוב האנשים כולל אנשים בחיפה לא ידעו על המצעד

למעשה אני שמעתי עליו פעם ראשונה שנה שעברה,בו הוא לשם שינוי קיבל יותר פרסום נרחב של ממש.

רק לאחר דיבור עם מי שמעורה בעניינים הסתבר לי כי המצעד החיפאי קיים כבר ארבע שנים

הדביק והפיץ אנשים שם שילמו והוציאו מהכיס הפרטי (ודל האמצעי) שלהם ועל זה אני מורידה בפניהם את הכובע

למרות חששותי שלא יהיה גוש ביסקסואלי של ממש ,בסופו של דבר בתוספות  הנפלאה של אליס ומספר אנשים נוספים

כמות האנשים שהיו לנו במצעד הקהילתי בתל אביב ובמצעד בחיפה. פגשתי אנשים רבים חדשים והיה לי נחמד

ההבדל העיקירי היה שלטים (ששוב אירגנו חברי הפורם החיפאי ומתנדבים) ופחות דגלים

כל מי ששואל את עצמו האם המצעד הזה הוא יותר פולטי, תשובה אחת קצרה ופשוטה,כן

הרבה יותר פולטי לכן גם הרבה אירגונים דאגו לקחת בו השמאל הלואמי,בלאד,חד"ש,צופי גאווה למינהם,פיצ,תנעות סוצאליות ובאקט של סולדריות

תא הסטודנטים הגאים של אוניברסטיתת באר שבע.יחד אם זאת גם אנשים רגילים היו שם להגיד שהזדהתי עם כל המסרים לא

אבל המסר הבסיסי והחזק ביותר אנו רוצים שוויון זכויות. ואני מאמינה שבהקשר הזה כולנו יוכלים להזדהות עם המסר לפחות מזווית אחת.

אחד היתרנות של הבנה של פולטיתיות המצעד,היא שהנואמים היו בסוף הצעידה

במקום מסיבת החוף התל אביב השמחה, הייתה במה מקושטתת. אני שהתנדבתי עם חברים וישבנו בצד האחרון במטרה למכור חולצות

יכלתי לשמוע ולהרגיש את הנראות המדהימה שהביסקסואלים קיבלו בנאום המדהים שפינה נתנה שם

או כן כדאי שאסביר מעט על מה אני בכלל עשיתי שם,אז ככה אני מאז ספטמבר כמדומני נמצאת באירגון הבי והפאן סקסואלי

הנקרא פאנורמה ההיכרות איתו,העשייה והתנדבות שם עזרה לי לאט לאט, לקבל את עצמי ולמרות שאני עדיין לא הכי פעילה אני הרבה יותר פעילה ממה שציפתי.בכדי לאפשר קיום פעיליות ובכלל קיום אירגון התארגנו כלנו ליצור ולמכור חולצות שיצרנו

זה היה הסמל בהם

יחד עם ידיד שבא במיוחד כדי להביא את החולצות מהמצעד בתל אביב התחלנו למכור כשלצידנו כל הגוש לתמיכה

החולצות סגולות שזה צבע שמתאים גם לבנים וגם לבנות בדגל הביסקסואלי והמסר הוא כזה שגם אנשים שאיניים ביסקסואלים יוכלים להתחבר אליו

יחסית לגודל המצעד זה הייתה הצלחה.

אחד החסרנות של המצעד הוא גם הפולטיתיות של הצד השני

אולי זו הכנה בקטן של המצעד בירושלים אבל כמות המתנגדים שהייתה שם הכמות הייתה מדאיגה לעומת החמש אנשים וכלב שמוקפים בשוטרים שיש לרוב במצעד בתל אביב,הדבר המעודד הוא שעדיין הכמות שלהם הייתה נמוכה בהרבה מן הכמות שלנו

רובם הגיעו דרך הכרמלית אותה כרמלית שאירגנו חברי הקהילה בשיתוף עם העירייה בחינם כדי שניתן יהיה להגיע לאירועי הגאווה בעיר

הנואמים בגן האם ואירועי הגאווה ברחוב מסדה,פשוט ניצול מגוחך. הם באו בקריאה אחידה של "חיות לגן חיות"

אנו, הרמנו קול מוכן בקריאת "הומופובים תלכו הביתה ותתבישו" -> זה אולי לא נשמע הגיוני אבל מה "החכמים בתורה" האלו מנסים להשיג עם לא את תחושת הפחד והבושה ,תחושה שאותה עברתי אישית מספיק לדעתי.בין התשובות הלא רישמיות הנהדרות ששמעתי

1.נכון חיות לגן חיות לכו !

2.לא חיות צריך לשחרר לטבע!

3. זונות לבית זונות ! המלצת הפולית הירושלמית שלי, גם לה כמו לאיזה 4 אנשים אני צריכה למדוד ולקשור את הצאוור בקולר

התגעגתי אליה ;; נו טוב אני מניחה שזו תיהיה התשובה הרישמית בירושלים.

באקט של סולדריות בן אדם מקסים בשם ברוך הציעה (ולא אסכים בשום פנים ואופן שאגידר זאת כנתן) שאבוא איתו לאירועי הגאווה במסדה

שם ישנו דוכן של כל התרומות לקהילה "אז בואו אלינו יבש אצלנו ויש אצלנו מקום" איך יכלתי לסרב,לעוד שעות של מכירה,עמידה ואמירות "שלום,היי" וחיוך לעבר עובר אורח תמים ואקראי.

בין האירגונים היה את פיצ המקסמים שעשו מכירת עוגיות ועוגות, ואף רתמו לטובות ביטני פיצה

התרומה האישית שלי:

יחד עם ברוך עברנו שם עוד לפני והתרשמתי לטובה

אני ממליצה לכל מי שצריך מקום לבוא לשם וכמובן גם לפורם החיפאי.

הלך לי די טוב התחלתי יחד עם הידיד המקסים עם 30 חולצות ובסוף הערב נשארתי עם תשע חולצות ולמעשה כבר ביקשו ממני עוד אחת נוספות

עיפה שמחה ועם מצב רוח טוב

לילי, שלמרות המחאות נשארת לא טבוענית

הימים עוברים עלי בנחת

מלאי פעילות אין לי זמן לנוח אבל בראשי הכל נראה כמנוחה

משהו אופטמי ממלא אותי

כמה שזה נדיר

אתמול הייתי רוב היום בין ידידים בבוקר עזרתי לארדן ובערב הייתי עם ידיד אחר

ופשוט היה כיף לצאת ולבלות, ובלילה היא התקשרה שוב ועשתה לי את היום

למרות זאת היום זרח לו בבוקר הפחד הראשון

קטן וגדול,כן ככה זה קורה כל שיחה

שנותנת ביטוי לצד פחות רגיל בי

לצד מיני יותר מתבטא למחרת בחרדות בוקר

אבל אני במקום טוב יותר ,אני לא נותנת לפחד לשלוט עלי

זה אומנם עדיין כוח שנובע מכדור אליפסי

אבל כבר נאמר שזה לא בושה לקבל עזרה,אפילו אם היא עזרה מדעית.

אני לא רוצה לתת לפחד לשלוט בי

אני לא רוצה להתכחש לרגשות שלי בגלל בושה

אני רוצה לזרום להתנסות ולפרוח

לא להגדיר את הדברים פשוט להיות

כמו אמא אדמה כמו הטבע

וקצת כמו רוקי

 ועוד גרסה נחמדה :)

אני הולכת לבקר אותה בירושלים בקרוב

מה שאומר שאני אהיה גם במצעד שם ומחר במצעד בחיפה

זה מצחיק אותי כי עד מאי גם לא חשבתי שאני אהיה אפילו במצעד של תל אביב