ידע שווה כוח

השיר משלב שני סוגים משירת ימי החול: שיר טבע ושיר יין. השיר מתאר את פריחת הגן בבוא האביב, כשבבית האחרון הוא דורש לחגוג את פריחת האביב ע"י שתיית היין.

בית א: הביטוי "כתבנות פסים" משמש במספר תפקידים אומנותיים. ראשית הוא מטאפורה המתארת את פריחת הגן, את הצבעוניות והרב גוניות של הטבע. ארוגות הגן נראות כמו כתנות פסים. שנית זהו שיבוץ המזכיר את סיפור יוסף המקראי אשר היה מיוחד בזכות הכותונת הצבעונית.

המילה "לבש" יוצרת אנשה. הגן לובש את כתנמות הפסיםולכן הוא כ"כ חגיגי. כסות רקמה הוא סוג של לבוש העשוי באופן מיוחד מרקמת חוטי זהב. המילה רקמה בתקופת ימי הביניים לימדה על אריג צבעוני, יפה באופן מיוחד. המדים בתקופת המקרא זו מילה נרדפת ללבוש מפואר של אנשים רמי-מעלה כך שהדשא נראה כאילו לבד מדים צבעוניים רקומים. ישנה התפעלות מהיופי הנסגב של הטבע. כאן זאת האנשה כאשר הדשא מקבל תכונות אנוש. הבית הראשון משמש כתפארת הפתיחה משום שהוא מציג את הנושא המרכזי ומשתמש בכמה אמצעי עיצוב. ישנה תקבולת נרדפת בבית זה בין הדלת לסוגר.

ישנו תהליך של הדרגה מהגן הגדול והרחב אל הדשא שהוא פרט בגן. בהמשך אנו נראה שהתהליך ממשיך להתקיים לגבי פרטים נוספים.

בית ב: מעיל תשבץ הוא לבוש צבעוני אשר שימש את הכהן הגדול. העץ ע"י האנשה מתואר כלובש מעיל כזה. זה אמור להמחיש את הצבעוניות של העץ. העץ מראה לכל אחד כמה הוא מקושט "ולכל עין הראה פלאו". ניתן לפש זאת גם באופן שכל אחד מבחין ביופי של העץ. גם הבית הזה מצטרף לתהליך ההדרגתי המקביל למשפטים הקודמים.

בית ג: בבית השלישי מתיחסים אל הניצן (ציץ) ממנו יוצא הפרח. הניצן שוחק משמע הוא שמח. הוא שמח לצאת אל אויר העולם ושמח להראות את יופיו. האפשרות השניה לפרשנות-הניצן שוחק לקראת בואו של השושן שיוזכר בבית הבא. תהליך ההדרגה מתקיים, אך לא ע"י תקבולת.

בית ד: בבית הזה מוצג השושן-מלך הפרחים, ומלך הגן. השושן הולך בראש מצעד. התאור שלו הוא ציור לשוני מורכב מכמה תמונות. בלשון ספרותית זה נקרא אימז'. המלך הוא תאור משום שהשושן הוא היפה שבפרחים. צבעוני ומלכותי. הוא גבוה, מאוד מרשים, ונראה כאילו הוא עוטה כתר. הלשון הציורית ממשיכה כשנאמר כי השושן יושב על כסא מלכות מורם ולכן הוא בולט כ"כ.

בית ה: הבית החמישי מוקדש גם לשושן וזה מראה עד כמה חשיבות נותנים לפרח זה. השושן מתואר כאילו היה כלוא. העלים שכלאו אותו היו ירוקים אך ברגע שהוא נפתח הצבע הירוק משתנה ללבן "וישנה את בגדי כלאו." השושן מזכיר לנו את סיפור יוסף המקראי. יוסף נכלא בכלא המצרי בגלל האשמות שוא של אשת פוטיפר. כאשר מתגלה למלך שהוא ניכן בכישורים מיוחדים של פירושי חלומות המלך משחרר אותו, מעלה אותו לגדולה והוא הופך להיות בן הארמון בדיוק כמו השושן שהיה אשיר של העלים והופך להיות מלך. עד כאן שיר הטבע בבית הבא זה מתהפך לשיר יין.

בית שישי: בית זה הוא תפארת הסיום של השיר. זו קריאה לאדם המביט בגן להרים כוס של יין לחיי הגן ויופיו. האדם שלא ישתה יין לכבוד הגן והשושן ייחשב לחוטא וככזה הוא יענש. ישנה כאן הגזמה שכן ברור לנו שלא יענישו מי שלא ישתה כוס יין. המשפט הזה לקוח מספר במדבר כאשר הוא עוסק במצוות קרבן הפסח ע"פ מצוות אלו אדם שלא מקריב קרבן פסח ישא חטאו. העונש על כך במקרא הוא מוות. יש קשר נוסף בין הפסח לבין השיר וזו עונת האביב.

אמצעים אומנותיים נוספים:

בשיר ישנו חרוז מבריח שצלילו O. 

בשיר ישנם צימודים:

 א חדש חודש

ב עליו (עלים שלו) עליו ( על דבר מסויים)

התקבולת:

כתנות פסים   לבש   הגן

      V     V           V

וכסות רקמה  מדי   דשאו

    V      V            V

מעיל תשבץ   עטה כל עץ

                         V

                       ציץ

                         V

                       שושן