| 7/2003
על אנשים שנוברים באשפה, ערבים והשיער שלי
באנו לדירה לבנות, לא לפנות
מתישהו בשעות אחר הצהריים, נקראתי למטה כדי לעזור במלכת פינוי הריהוט של כל השכנים (ובעיקר שלנו והשכנים קומה אחת למטה) ממה שעל פי תוכניות המתאר של הבניין נקרא מועדון.
אז היה שם ריהוט כבד, כמו ארונות, ספות, מיטות וגם אורגן ישן שלנו שברובו לא עובד. אחרי שפינינו את מרבית הרהיטים שמילאו את המועדון עד אפס מקום, התגלתה שיכבה שללכלוך (אשר כלל ברובו אבק וג'וקים מתים) שהצטברה לה במשך קצת יותר מעשר שנים שהבניין הזה מאוכלס...
את הרהיטים שפינינו, שמנו ברחוב, על יד הפח. לפני שהעברנו את הרהיטים, אני זרקתי ליד הפח שני קומקומים שכבר לא כל כך עובדים ושאולי מישהו ייקח אותם.
בעודנו מפנים את האורגן, ראינו משאית חונה בצידו השני של הכביש ולעברה צעד אדם אשר אחז בשני הקומקומים שהנחתי עשר דקות קודם לכן...
קראתי לעברו ושאלתי אם הוא גם מעוניין לקחת אורגן, הוא השיב כי הוא היה בדרך מעוספיא לעבודה בנמל, אבל הבן שלו אוהב לנגן, אז הוא יתקשר אליו והוא יבוא תוך חצי שעה...
חשבתי שיופיע לאחר חצי שעה טנדר שאפשר יהיה להעמיס עליו את האורגן, אבל אחרי עשרים דקות הופיע רכב קטן ואדום (יתכן סיאט איביזה ישנה, אבל לא התעמקתי) שגם אם תאורתית האורגן נכנס בתוך הנפח הזעיר שלו, הסאבוופר מאחור לא איפשר הכנסה של האורגן בכל צורה שהיא...
אחרי רבע שעה של התלבטויות והתחבטויות, הועלתה על ידי שכנה שלי ההצעה לשים על גג האוטו המצ'וקמק מזרון (אחד מבין ארבעת המזרונים שזרקנו) ועל גביו להניח את האורגן.
וזה אכן מה שהם עשו, אולם היה להם רק חבל אחד מסכן לישועה (ולנו לא היה חבל לתת להם, באמת שחיפשתי) כך שהם קשרו את האורגן בצורה כל כך חובבנית שאפילו לא עיגנה את האורגן למכונית בצורה שתמנע את תזוזתו קדימה ואחורה...
לא נשארתי ועקבתי אחרי תחילת נסיעתם וודאי שלא אחרי הנסיעה מהבית שלי לעוספיא (שזה משהו כמו עשרים עד עשרים וחמש דקות), אבל אני לא אתפלה עם בזכות המזרון החלקלק, האורגן התגלש להם אחורה באחת העליות שבדרך...
אז אם מישהו שמע על רכב שנפל ממנו אורגן, תספרו לי, כדי שאני אוכל לאשש את התאוריה...
הואיל ולא מדובר בפעם הראשונה שאני נפטר מכל מיני פריטים ביתיים חסרי שימוש בתקופה האחרונה, כי למי שזוכר כבר יצא לזרוק דברים לפח ליד הבית של סבא וסבתא שלי ולראות לאחר מכן מישהו נובר באשפה ושולף את הדברים שזה עתה זרקתי, אז לא הייתי מופתע.
ביפן למשל, נהוג (או לפחות היה נהוג בעבר) לזרוק מוצרי חשמל, גם אם הם לא התקלקלו, כאשר קונים מוצר חשמל חלופי, כך שלא נדיר למצוא טלויזיות משוכללות שעדיין לא הגיעו לארץ, בפח הזבל היפני הממוצע.
"מארג המזון" של הצרכנות, מצליח להדהים אותי כל פעם מחדש, כיצד דרוזי מהכפר הסמוך, לוקח אליו הבייתה קומקום שעלות התיקון שלו גבוה מעלות קניית קומקום חדש ומוכן לקחת אליו הבייתה אורן בן עשרים שנה שחצי מקלידיו לא עובדים (את זה הוא לא ידע, כי אם היינו מספרים לו, הוא לא היה לוקח).
טוב, יש דברים שלי נראים מוזרים ולאנשים אחרים הם החיים היומיומיים...
ברוכים הבאים לערב הסעודית
יצא לי להסתובב מעט בטעניון היום ואני מוכרח לציין שרק כאשר מסתובבים במוסד להשכלה גבוהה (במיוחד באזור חיפה והצפון), אפשר לקבל תחושה לגבי כמות המוסלמים שחיים במדינה (כי מה לעשות, אני גר בעיר שעל אף שהיא מעורבת, הערבים והיהודים חיים בנפרד ורק בקמפוס ובמעט מקומות נוספים קיימת האינטרקציה הזו בין שתי הדתות).
בעודי הולך באחד השבילים, יצא לי לראות שתי בנות מנהלות שיחה בערבית, כאשר אחת מהן הייתה עטויה בבגד מסורתי שחור וכפיה לבנה.
הואיל והן היו הנוף היחידי בסביבה, לרגע שכחתי שאני בישראל ובאמת ובתמים הרגשתי שאני באחת האוניברסיטאות במדינות ערב...
עוד משהו משעשע האופייני לערבים של ארצנו, במיוחד אלו הלומדים באוניברסיטאות או העובדים עם (בדרך כלל אצל) יהודים, הוא השפה הייחודית.
מדובר בערבית המהולה בעברית...
היום למשל יצא לי לשמוע שיחה קולחת בערבית, כאשר באמצע הושחל איזה ביטוי עברי אשר עסק בלימודים ואני משוכנע שהם יודעים כיצד להגיד את זה בערבית...
אך, ריבוי השפות הזה לא עושה לאנשים טוב, ראו למשל כמה מילים לועזיות יש בעברית.
לדומה בשיעורי תולדות עם ישראל בבית ספר, כאשר אמרתי לתומי "עליה בלתי חוקית" המורה (שכונתה הנאצית של ההיסטוריה והיא הייתה בגובה של כמטר וארבעים סנטימטרים עם כל מעצבן, שמנה עם משקפיים, בדיוק ההפך מהתיאור של הארי הקלאסי) מיד תיקנה אותי "עליה בלתי לגאלית".
למה זה טוב?! מה רע בביטוי העברי עליה בלתי חוקית? זה אפילו נשמע טוב יותר במילים העבריות מאשר הלועזיות...
אבל לא עזר כלום, כי יש אנשים שחושבים ששימוש במילים לועזיות, הופך אותם לידענים גדולים יותר וזה חבל, כי יש לנו שפה די עשירה (יחסית ללשון כל כך חדשה).
יש לי גידול (שיער כמובן)
מאז ה-17 בנובמבר 2002, עת עשיתי קרחת, עדיין לא עברו מספריים (או מכונה) על ראשי. מה שאומר שהיום שיערי מתקדם בגדילה איטית לעבר היותו ארוך (או עד שאוריד אותו, במידה ואתייאש קודם לכן).
למי שיצא לו לגדל בעבר שיער מאפס, במיוחד לאל שעשו את זה בתקופה שהם זוכרים (ולא נגיד גיל 3), אז זכור שיש שלב ביניים די מעצבן...
אז אני עכשיו בשלב המעצבן הזה, זה אומר שהשיער שלי ארוך מספיק בשביל שיווצרו בו קשרים, ארוך מספיק בשביל שאני אחווה את תחושת הנשירה המורגשת, אך אי אפשר לאסוף אותו או לחילופין לסדר אותו בצורה נורמלית כלשהי...
לפעמים אני באמת חש שיש לי על הראש גידול (וכבר העבירו על חשבוני כמה בדיחות).
אבל בסוף יהיה טוב, כי בסוף כולם מתים...
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
