| 7/2003
נחטפתי על ידי חייזרים וערכו בי ניסויים!
אויש, היום התעוררתי בשבע בבוקר כדי שבשעה שמונה בדיוק אני אתייצב אצל רופא השיניים על מנת לערוך בדיקת שיניים שיגרתית (שלא ערכתי מאז כיתה ח', למעט פעם אחת בצבא, בה עשו לי צילום שיניים, הרופא הצבאי אמר שהוא חושב שצריך לעשות לי שלוש סתימות, אבל כדאי שאתייעץ עם רופא באזרחות מה באמת כדאי לי לעשות [איזה כסת"ח] ואז בדיוק אבא שלי נפטר, ולא המשכתי שום טיפול) וניקוי אבן שן.
אז הבדיקה הייתה דבר חביב (אם אפשר לכנות את עצם העובדה שדוחפים לך לוחיות מתכת לפה ומקרינים עליך קרינת רנטגן בעוצה גבוה דבר נחמד), אבל ניקוי השיניים שאח"כ, זה כבר סיפור אחר...
אז קודם כל הושיבוי אותי על כיסא שתוך מספר שניות עבר למצב שכיבה, אז פתחו את האור, והוא היה חזק ומסנוור, כך שלא יכלתי כמעט לקוח את עיני.
במעט שכן ראיתי, גיליתי שהרופא (שאגב הבנתי שזה נדיר, כי בד"כ לא רופא עורך ניקוי שיניים אלא שיננית) עוטה כיסוי על הפה והאף, כך שניצלתי את ההזדמנות שהייתי מפוחד מפני שמעולם לא ערכתי ניקוי שיניים לפני כן להשחלת בדיחה להפגת המתח ושאלתי את הרופא אם הוא הולך להתעסק עם אסבסט (חומר מסרטן שחייבים לסנן את האוויר המגיע לדרכי הנשימה כאשר מטפלים בו והכיסוי של הרופא מאוד הזכיר אותו).
אחרי שהרופא לא הבין את הדיחה וסיפר לי שמדובר בהליך שיגרתי, הוא הרים את אחד המכשירים המוזרים שהיו מונחים ליד הכיסא (איך זה שכל הציוד הקיים אצל רופא השיניים נראה כמו מכשירי עינויים של האינקויזיציה?!) ונראה כי הנה עוד שניה אני אאבד את הכרתי לאחר שידחפו לי את הדבר המוזר הזה לפה...
אז אחרי שהוא הבין עם איזה פחדן אובססיבי מרופאים יש לו עסק הוא התחיל להסביר לי שמדובר במכשיר שכל מה שהוא עושה הוא מתיז מים והאוויר בעוצמה גבוהה. על מנת להוכיח לי שעל אף שמדובר ברופא שיניים (האנשים שאוהבים להפחיד ולעשות כסף, כי אלו הרי האנשים שהולכים ללמוד רפואת שיניים), הוא הפעיל את המכשיר והשפריץ לי מים על החולצה (גם שיטה לעודד אדם מפוחד).
ואז התחיל הטיפול - אני שוכב מפוחד על "שולחן המנותחים", מעלי רוכנים רופא סדיסט שמשפריץ לי מים לפה, תוך כדי התמקדות בקו החניכיים, שם הכי כואב, ומסייעת שדוחפת לי מכשיר נוסף לפה אשר שואב החוצה את כל המים שהרופא השפריץ פנימה...
במהלך הניקוי, הרופא הודיע בהתפעלות שיש לי שן חלב (באותו שלב הוא טרם גילה את שן החלב הנוספת), והשבתי שאני יודע ושזה תורשתי אצלנו (לאבא של עד יום מותו היו שיני חלב בפה) במשפחה והוא המשיך הלאה.
אחרי שתי דקות, ניפנפתי בידי לאות כניעה וביקשתי פסק זמן, על מנת לירוק את כל הג'יפה שהצטברה לי בפה.
ובאמת, כאשר הכנסתי מים לפה על מנת לשתות, הרגשתי כמו קומקום שעובר טיפול להסרת אבנית (אלגוריה די ברורה בהתחשב בעובדה שגם אני עברתי טיפול להסרת אבנית) ואני מוכרח לציין שהרשתי תחושה מוזרה, כאילו אני יורק חצץ חסר משקל מתוך הפה שלי...
מתישהו, הטיפול הסתיים, הרופא מרח לי פלואריד על השיניים ועבר עם מברשת ואני יצאתי לדרכי. אני מוכרח לציין שאני לא אותו אדם כמו מקודם, למעט תחושת הריקנות הקלה, של כל אותה ג'יפה שאולי לא הייתה כל כך יפה, אבל למדתי לחיות איתה הלכה לעולמי עד ולא תשוב עוד (דביר שתצטבר אצלי עוד אבנית, אבל זו לא תהיה אותה אחת). נוסף על כך, אני חייב לציין שטיפול השיניים הוא חחויה די טראומטית, בערך כמו הטראומה של להחטף על ידי חוצונים, לעלות לספינת האם שלהם ולהיות מנותח...
למען השם, אילו אנשים בכלל הולכים ללמוד רפואת שיניים? זה הרי מקצוע מגעיל, בו כל היום דוחפים ידיים לפיות של אנשים וזה ממש דוחה כאשר חושבים על זה. תאמינו לי, זה לא שווה את הכסף (לא ניסיתי, אבל זה נורא)...
התרנגול בקניון
ואם זה הרופא שיניים, הוא התגלמות החוצון המרושע שחוטף את מרבית תושבי כדור הארץ ועורך בהם ניסויים (ועוד לוקח על זה הרבה כסף, למרות שלי יש ביטוח שיניים, אז הטיפול הוא חינם), אז תקראו על הדבר הבא :
אחרי טיפול השיניים, סיון התקשרה אלי וביקשה שאני אאסוף אותה מרוממה (שכונה בחיפה) משום שבסוף השבוע הזה היא שוהה אצלי.
אז אספתי אותה, שמנו את התיק שלה בבית שלי, היא אכלה ארוחת בוקר ויצאנו להסתובב בעיר (Hit the town).
תחילה הלכתי לבנק (בעוד סיון הלכה לחנות מכשירי כתובה על יד), לעשות סידורים כספיים, כך שאמא שלי ניצלה את ההזדמנות ונתנה לי להפקיד עבור שיק ועוד כמה סינג'ורים...
משם המשכנו להדר, שם חיפשנו משהו במשך שעה ולא מצאנו. הדר, זה כבר איזור שמגיע לו פוסט נפרד, על כל המוזרויות והדברים המשונים שיש בו, אבל בקצרה אספר שזה אזור בחיפה שמלא ביוצאי רוסיה וערבים שבאים לערוך בו קניות בגדים ופיצפקעס שונים בזול וקניות בשוק.
אחרי שחרשנו את הדר ולא מצאנו את מבוקשה של סיון, נסענו לקסטרא, קניון האומנים של חיפה (שלפני כשנה עבר הסבה והפך לקניון סקאל אאוטלט בצורה די מבישה) שם כיווינו למצא את מבוקשה של סיון...
לא מצאנו בדיוק את מה שחיפשנו, אבל מצאנו משהו חלופי, והואיל והיה לנו קצת זמן, אז החלטנו ללכת לקניון חיפה הסמוך. בקניון חיפה, בלי בושה, ראינו אדם לבוש בתחפושת של תרנגול שחור...
כאשר צריכים לעבוד במשהו, אז אין בושה (במיוחד לאור העובדה שלא ניתן היה לזהות את האדם בתחפושת), כך שהוא הסתובב לו בקניון וכל אדם שהוא עבר לידו סובב לכיוונו את הראש ובדרך כלל גם צחק (מי בפרצוף ומי מאחורי הגב). אחר כך התרנגול עלה במדרגות הנעות, כך שמאחורי גבו שאלתי את סיון "מדוע התרנגול עלה בדרגנועים" (על משקל הבדיחה הידועה עם התרנגולת והכביש)?
לצערי אני לא יכול להעביר עד כמה היה מוזר המחזה של העוף האנושי שהסתובב בקניון ועוד מעט סיון ואני הולכים לסינמטק לסרט "שיקאגו", אז אני אפסיק להשתפך כאן ואברך את כולם בברכת סוף שבוע נפלא!
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
