אתמול סוף סוף קיבלתי את שתי החבילות ששלחתי לעצמי מסיאול בירת דרום קוריאה, אי שם באמצע חודש ספטמבר.
כאשר לקחתי הבוקר את שתי החבילות ששלחתי מעצמי לעצמי, רשות הדואר פינקה אותי בבדיחה משעשעת על הבוקר...
כנראה שעלו עלי, שאני טרוריסט ששולח חבילות נפץ והדביקו מדבקת אזהרה אדומה ומפחידה שנועדה להעיר את תשומת לבי האם אני מצפה לקבל דבר דואר מהשולח...
כן!
אני מצפה לקבל דואר מעצמי...
אני לא חושד בעצמי בכלל...
להבין על מה אני מדבר, ראו נא שלוש תמונות בסוף. אנא שימו לב לפרטי המוען, פרטי הנמען ולתוכן המדבקה האדומה.
בכל מקרה, הנה קצת תלונות שכתבתי אתמול, לאחר שקיבלתי את שתי ההודעות על החבילות והספקתי לפרסם במקום אחר במרחב הקיברנטי ורעיון מקורי להפיל את רשות הדואר...
אמנם שלחתי את החבילות בדואר ים (SURFACE MAIL), אבל למעלה מ-70 יום?
כאשר שאלתי תוך כמה זמן יגיעו החבילות, השיבו לי שכ-50 יום...
דברים ששלחתי מיפן, הגיעו במהירות רבה יותר, בערך שבועיים וחצי...
מערכת דואר קוריאנית ארורה!!!
בכל מקרה, רציתי להעלות כאן רעיון שעלה במוחי, כיצד להביא לקריסה כלכלית של מערכות הדואר בעולם...
מחיר המשלוח נקבע על פי משקל ולא על פי נפח.
זה אומר שאם במקרה אתם שולחים חפץ קל בעל נפח רב (למשל חבילה ריקה), התשלום שאתם שולחים נמוך באופן יחסי לנפחה של החבילה.
המקום שהחבילה תתפוס במטוס, יהיה אותו המטוס...
על מנת להביא לקריסתם הכלכלית של גופי הדואר, צריכים אנשים ברחבי העולם להתאגד ולשלוח חבילות עתירות נפח ודלות מסה שיתפסו נפח רב במטוס ולא יכניסו הכנסה ראויה לדואר.
בדרך זו, במוקדם או במאוחר, רשויות הדואר יפשטו את הרגל, או יעברו לשיטת גבייה על פי נפח.
גאוני!
איך לא חשבו על זה קודם?
אגב, אל תראו בדברים האמורים לעיל המלצה, לי אין כל כוונה להפיל את רשות הדואר.
מאת אלעד יאיר עבור אלעד יאיר
האם אתה מכיר את השולח?
מבט כללי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
