לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים


It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller
כינוי:  ashmash

בן: 42

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2009    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2009

קבורת חמור



למי שיצא לו לצפות לאחרונה בערוץ 4 הבריטי על נגזרותיו השונות והרדודות משהו, ודאי שם לב שבין הפרסומות השונות, רבות הן הפרסומות המשדלות את הצופים לתרום לארגוני צדקה שונים.
בנוסף לפרסומות הדומות לאלו הישראליות, לפחות על פי מיטב זכרוני, שבעיקר מנסות לשכנע את הצופים לרכוש מוצרים בני קיימא (או סוג של...), מזון ושירותים, קיימת סוגה שלמה של פרסומות שמטרתן היא לשכנע את הצופים לפתוח את הלב ובעיקר את הארנק ולתרום למען ארגוני צדקה (בישראל קיימות פרסומות לארגוני צדקה שונים, אך בעיקר לפני ימי התרמה. אין, כמדומני, פרסומות הקוראות להתקשר למספר מסוים על מנת לתרום כסף).

אני מניח שזה עובד, אחרת ודאי לא הייתה אינפלציה בכמות הפרסומות. מישהו צריך לממן את התשדירים הללו ונדמה לי שאלו התורמים.

וכך, התרומות רבות ומגוונות, שונות ולעיתים משונות...
כך, ארגונים מסוימים שמו לעצמם מטרה לטהר מים לאנשים שונים.
אכן מטרה נאצלת, להביא מים ראויים לשתייה לאנשים שאין להם נגישות לכך באפריקה.

אחרים מנסים לדאוג לרווחתם של אנשים שונים בפעילות אחרת.
ורבות הפרסומות הקוראות לאנשים לתרום כסף על מנת להציל בעלי חיים.

כלבים רבים נזנחו לאחרונה (משבר כלכלי, אתם יודעים)...
חתולים רבים חסרי בית...

ושוב, לו היה ארגון אחד המתיימר לייצג את בעלי החיים, ניחא. אך רבים הארגונים הפועלים למען מטרות דומות להפליא, זהות למדי, למעט אולי שם הארגון.
וכולם מנסים לפרוט על אותם מיתרים, הדאגה ליצורים חסרי הישע.
לו טעיתם לחשוב כי רק אנשים הם "חיות כלכליות" אשר צריכות כסף על מנת לרכוש את מזונן ובגדיהן, הרי הפרסומות הללו באו ללמדכם כי גם חתולים צריכים מישהו שיאכיל אותם. גם כלבים צריכים כמה פרוטות.
נדיר שפרסומות תאזכרנה את בני האדם שילעסו את הלירות ולא החיות.

יצרני המזון שישלשלו לכיסם את השטרות הנושאים את דיוקן המלכה. לא, כלבים לא אוכלים נייר.
המטפלים יאכילו את המשפחות בכסף שיביאו הביתה מעבודתם כי מטפלים בכלבים (במקרה הטוב) או לבלרים(במקרה היותר שכיח).
אם תתנו לחתול מטבע, לא יידע הוא מה לעשות איתו.
אולי אם תמסרו לעורב מטבע נוצץ, הוא יישמור את האוצר. אבל כפי הנראה, זה לא ייקרה אם תרימו את הטלפון ותעבירו את פרטי כרטיס האשראי שלכם...

אחד המיתרים עליהם פורטים המפרסמים הוא הפגיעה האפסית בתורם. תמורה לפאונד או שניים ביום או חודש, יכול הצופה להציל מישהו או משהו.
רוצה לומר כי אם חשבתם שמדובר בתורמים נאצלים, הרי לפחות הפרסומות פונות אל התורם הקמצן.
וכי מה זה פאונד בחודש באי הבריטי? הרבה, לא ניתן לקנות עם זה בימינו.

בכל מקרה, לאחר הספתח הארוך, רציתי רק לשתף את מעט הקוראים במשהו שיצא לי לצפות בו בערוץ 4 ולא הייתי בטוח עד סוף הצפייה בקטע האם מדובר במתיחה, בדיחה רעה או במשהו רציני.
למרבה הצער, אם כי אני עדיין לא משוכנע באופן סופי, מדובר בתשדיר רציני לגמרי.


העליתי את הקטע ליוטיוב (במידה והקישור לא יעבוד מתישהו, הורדתי את הסרטון מהאתר שלהם ושמתי בכתובת הזו):






שווה להקדיש דקה וחצי לצפייה בסרטון, כפי שמשודר בערץ 4.
אני משוכנע שמרבית הצופים יבינו מיד מדוע אני סבור שהסרטון (ולמעשה העמותה שעומדת מאחוריו) הגדיש את הסאה.
מדוע שפע הארגונים גורם לי לסלוד מכולם.
דין חתול כדין חמור.

הברוק שמו לעצמם כמטרה להציל מיליוני חמורים שעובדים בעבודת כפייה ברחבי העולם.
תמורת 3 פאונד בחודש, תוכלו להציל חמור שצריך לסחוב על גבו משקל כה רב.

אני תוהה האם הצלת החמורים מתבצעת על ידי רכישת כלי שינוע עבור האנשים המשתמשים בחמורים, על ידי קניית החמור מ"האנשים הרעים" שמחזיקים בו (מה שמעניק להם מספיק כסף לרכוש חמור חדש, אולי שניים).
כמובן, על פי האתר שלהם, הם מספקים שירותים וטירנריים ותומכים בקהילות המבוססות על עבודת חמורים. הם שמו לעצמם אפילו למטרה להגדיל את מספר החמורים, הסוסים והפרדות שהם מצילים מ-700 אלף ל-2 מיליון עד 2016.

כמובן, אני לא סבור שמדובר באנשים רעים. נהפוכו, אני סבור שמדובר בארגונים המעסיקים אנשים טובים לב שבאמת ובתמים דואגים לשלום בעלי החיים.
גם התורמים, אינם פתיים טיפשים, הם ודאי מודעים לכך שחלק מהכסף הולך לצרכים מנהלתיים ופרסומיים.

ובכל זאת, כאשר אני מתבונן באותן פרסומות, לא נותר לי אלא לתהות היכן עובר הגבול.
מדוע חתולים קודמים לאנשים.
מדוע כאשר חלק כה נכבד מהאנושות חי בעוני מחפיר יהיה מי שיתרום לסוסים?

נכון, אין זה נבון לשים את כל הביצים בסל אחד. העובדה שיש עדיין אנשים רעבים באפריקה, לא אומרת שמעטה ואילך לא ניתן לעסוק בשום עניין אחר עד אשר תיגמרנה הצרות ה"אמיתיות".
אבל המצב הנוכחי מהווה מין "קבורת חמור" לתרבות המקדשת את מה שראוי וחשוב עבור מה שמוזר וביזארי.
אז לכו ותירמו את כספכם חמורים. סליחה, לחמורים.
שלום.
נכתב על ידי ashmash , 2/6/2009 11:33   בקטגוריות תקשורת, ביקורת, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דולף ב-17/6/2009 14:23




467,161
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לashmash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ashmash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)