מפה לשם, משם לפה, בטקה ואני הגענו לשיחה על הסדרה אזור הדמדומים. החלטתי לחפש את הפרק החביב עלי מהסדרה האלמותית.
~ספויילר~ (דלגו לקטעי הווידיאו ואז תוכלו להמשיך לקרוא את התקציר)
הפרק, Escape Clause (או בתרגום חופשי שלי סעיף המילוט [אם כי ודאי המומחים בעולם המשפט ידעו לתרגם זאת בצורה מדוייקת יותר]), עוסק באדם היפוכונדר החרד למותו שבעקבות עסקה עם השד זוכה בחיי נצח תמורה לנשמתו. הוא אפילו מתמקח על מצבו הפיזי והשד מבטיח לו שצורתו תישמר בחלוף הזמן, כלומר גם תאונות לא תפגמנה בצורתו. בעסקה ישנו סעיף מילוט שיאפשר לו לסיים את חייו בכל עת שיחפוץ.
האיש סבור כמובן שאין עסקה טובה מזו, שכן מה טוב מחיי נצח? מדוע ירצה פלוני לסיים חייו כך סתם כאשר חייו וצורתו יציבים? אט אט האיש מגלה שמשעמם לו. הוא שורד תאונות רבות שהיו מעוותות את גופתו של כל בן תמותה. הוא עולה לגג הבניין על מנת לקפוץ ממנו כדי להזרים קצת אדרנלין. אשתו עולה בעקבותו ונופלת אל מותה. האיש מתקשר למשטרה, מדווח כי הרג את אשתו ומצפה לגזר דין מוות. אולי הכיסא החשמלי יחדיר בו מעט ריגוש. עם קצת "מזל", האיש מקבל מאסר עולם עד תום חייו...
~תום התקציר, אם כי מוטב לצפות בסרטון קודם לקריאה~
מסתבר שחיי נצח אינם טובים במיוחד אם מכרת את נשמתך. האיש משתמש בסעיף המילוט וכך נפרד גם מגופו ולא רק נשמתו.
כאמור, אהבתי את הפרק בשנות העשרה הראשונות לחיי (כמדומני צפיתי בפרק בגיל 12 או 13). במבחן הזמן, גם בגיל 27 אני עדיין סבור שמדובר בסיפור טוב למדי. היום כמובן ודאי יש לי תובנות שונות מאשר לפני חמש עשרה שנה. הרהורים על חיי נצח פחות מטרידים אותי. אני מניח שזה הזמן שחלף מהפעם הראשונה שהרהרתי בנושא עד היום שהביא אותי להשלמה שכל דבר הוא בן חלוף, אפילו עצי סקוויה. יחד עם זאת, אני מניח שלו הייתי זוכה (או מפסיד) בחיי נצח, ודאי הייתי, בהיותי בן תמותה, מנסה להספיק לראות ולחוות כמה שיותר לפני שהנצח הקצרצר הזה נגמר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
