| 7/2003
קצת על פרטיות, סודיות ודיסקרטיות
בתור אחד שמרבה לשלוח הודעות בכלל (למשל ב-ICQ, אי מייל יאהו מסנג'ר וכדומה) ו-SMS בפרט בעיקר דרך המחשב (כלומר דרך ה-ICQ ואתרי חברות הטלפונים הסלולארים), אני מוכרח לציין שהרבה פעמים אני חש שלא בוח כאשר אני שולח כל מיני הודעות.
אני לא פרנואיד, אני לא חושב שיושב מישהו אי שם באיזה משרד וקורא את כל מה שאני כותב (למען האמת אני בספק אם האנשים שאני כותב להם קוראים את כל מה שאני כותב), אבל עצם האפשרות שהודעת SMS שאני כותב, עשוייה להיות מיורטת על ידי סתם עובדים של אחת מחברות הסלולארי שחמד לצון או אפילו על ידי סתם גולש שמבין קצת עניין ומעוניין להשתעשע על חשבוני מטרידה אותי.
עצם העובדה, שמישהו, שאני לא מעוניין שיקרא דברים שאני כותב יקרא אותם מפחידה אותי, כלומר אני משוכנע שאני לא אמות מכך שמישהו יקרא את השטויות שכתבתי, אבל רבאק, לאן נעלמה הפרטיות?!
ובאותו עניין של הודעות שלא מגיעות ליעדן, עד לפני כחצי שנה, היה ברשותי מכשיר סלולארי של חברת סלקום (ומספרו אשר ניתן לפרסום על גבי דפי הרשת כעת, משום שהוא לא שלי ואין חשש שיטרידו אותי היה 058-716599).
בכל אופן, מאז המספר התחלף, הספקתי להיות כמה חודשים בלי סלולארי וכעת יש ברשותי מכשיר של חברת פלא-פון.
סיון כמובן ידעה את זה, אבל איכשהו היא לא חשבה לבדוק אם היא שולחת הודעות דרך ה-ICQ למספר הישן או המספר החדש...
איכשהו ההודעות שסיון שלחה הגיעו, אבל לא למי שהן היו מיועדות אליו, כך שמישהו בישראל עם מספר הטלפון שצויין למעלה הוטרד בדי הרבה הודעות לאורך תקופה מסויימת, עד שעלינו במקרה על הטעות, כאשר איך שהוא סיון שאלה למה אני אף פעם לא עונה לה להודעות שהיא שולחת אלי...
אגב, מוזר לי בכלל שסלקום כבר חילקו את המספר שלי למישהו אחר, אני יודע כי לפני כחודש אחות של סיון ניסתה להתקשר אלי והיא התקשרה למספר הישן כי היא לא הייתה מודעת לזה שהחלפתי מכשיר ומספרוענתה לה איזה מישהי...
מעניין מי זו, מעולם לא טרחתי לבדוק (מה, שאני אבזבז כסף על שיחה סתם ללא סיבה אמיתית?!)
אז מי שרוצה מוזמן להתקשר למספר ולבדוק, אבל אל תגידו שאני שלחתי אתכם, כי זו בטח הסתה להטרדה טלפונית או משהו שכזה...
ואחזור לדבר שפתחתי בו, אותה אפשרות תאורתית (ולעיתים קרובות גם לא כל כך תאורתית), של קריאת הודעות וציטוט לשיחות.
נוסף על אותם אנשים חטטנים שעשויים לעשות את הדברים הנוראים הללו, כאשר הנזק אשר ייגרם יסתכם לכל היותר באי נעימות כאשר הם יחלפו על פנינו ברחוב במידה והם מקירים אותנו, צריך להסתכל על האספקט הרחב יותר של זה.
כמובן שקיים יתרון אדיר לטכנולוגיה המתפתחת, כאשר בוחנים את הקלות (היחסית) שבה ניתן למשל לצבור ראיות נגד פושע, אשר למשל שלח הודעות ברשת.
צו קטן משופט וחברות הטלפון הסלולארי יחשפו את תוכנן של כל ההודעות ששלחתם או קיבלתם מעולם, את כל השיחות שביצעתם (ועד כמה שידוע לי [ולא מדובר במידע בעל מינות בלתי ניתנת לפקפוק, אלא השערות הגיוניות עם מעט מידע משמועות], מקליטים חלק ואולי אף את כל השיחות הנעשות ברשת,ושומרים אותן לתקופה אשר לא ידועה לי, רק למקרה שמישהו ירצה לבדוק את הדברים אח"כ) כדי שבמידה וייעשה איזה משהו פלילי או חבלני שהמשטרה או השב"כ ירצו לחקור, לא תהיה להם בעיה לגשת לשיחות הנ"ל, בשם בטחון המדינה וזכות הציבור לדעת כמובן ואיך לא, הטלפון הסלולארי משמש גם כיופי של מכשיר מעקב, אשר משדר את מיקום המחזיק בו לכל מי שרק חפץ ויש לו גישה לנתונים (ויש עוד כמה יתרונות זניחים, כמו מכשיר ציטוט וכו').
איפה היתרון בזה אתם שואלים?
זוכרים את מקרה אופיר רחום ז"ל, אשר פותה באינטרנט על ידי פלשטינאית אשר ענתה לשם מונא, לבוא לרמאללה, ושם נרצח?
אז בזכות החדירה הזו לפרטיות, ניתן היה לדעת לאן אופיר הלך, עם מי ואם היו מגלים זאת קודם, היה אולי ניתן להציל אותו.
זוכרים את מקרה החטיפה של נהג המונית אליהו גוראל לפני זמן לא רב?
בזכות הסלולארי, ניתן היה לדעת בערך את מיקומו וכך בסופו של דבר חייו ניצלו.
ואם כבר אני מזכיר את המקרים הבטחוניים, זכורה לי הדרך הנוראה, בה אשתו של יוסף אברהמי, אשר נרצח בדם קר ע"י המון חמום מוח בלינץ'ברמאללה, אשר שמעה על הפראות ברמאללה באותו יום, התקשרה לסלולארי של בעלה וכאשר איש זר ענה לה, היא ביקשה לדבר עם בעלה יוסי, האיש הזר ענה לה "אני רצחתי את יוסי". זה היה נורא, אני מניח שבאותו רגע אותה אישה אומללה לא ידעה מה לעשות עם עצמה...
אני מוכרח לציין שזה דבר שאני מניח שאם היה קורה לי, לא הייתי יודע מה לעשות והייתי רוצה לקבור את עצמי, בעיקר בשל חוסר האונים.
ואחרי הפלאשבקים, אני רוצה להעלות את החסרונות של המעקב אחרי טכנולוגיה.
על אף כל היתרונות שציינתי, ברור לכולם שהיתרון הטכנולוגי, עשוי לשמש כחרב פיפיות ולהתפך כנגדנו.
אם למשל אני ארצה מחר לסחור בסמים (ואני לא, זה רק עניין תאורטי), אצטרך מאוד להזהר על מנת שלא לשלוח הודעות המרמזות במשהו על כוונותי, על מקומות אפשריים שאני הולך להפגש שם עם לקוחותי או הספקים וכמובן, לא לדבר על כך בטלפון, אלא לנהל הכל בעל פה, בקשר ישיר ולקוות שאף אחד לא מצוטט לי.
וזה די מעצבן, כי הרי מי שירצה לסחור בסמים, להזמין התנקשויות ואפילו לארגן את התקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, יוכל לעשות זאת עם כל המעקב מצד עשרות ארגוני הביון בעולם, עובדה, סוחרי סמים קיימים, מעשי רצח מתוכננים מוזמנים ואני לא צריך לספר לאף אחד שחי בציויליזציה הזו, מה קרה ב-11 בספטמבר 2001.
אז נכון, הרבה מעשי פשע נמנעים מידי יום ביומו בזכות אותה חדירה מכוערת לפרטיות, הרבה חיים אחרים נקטפים בדמי ימיהם משום שאולי החדירה הזו לא מספיק עמוקה ומקיפה, אבל נשאלת השאלה האם זה מוסרי להקשיב לשיחות של אנשים אחרים, לפגוע בפרטיות שלהם, לשמוע על חייהם האישיים, האהבות שלהם, הבגידות שלהם, האנשים שהם שונאים, האנשים שהם אוהבים וכל זה, רק עבור הסיכוי שאולי הם עבריינים או טרוריסטים בפוטנציה?
כמובן שאין על כך תשובה חדשה וברורה. החברה מודדת את מידת המוסריות שלה, על פי אמות מידה אשר נראים למרבית הפרטים שבה.
כמו שאצלנו (ובארה"ב של אחרי נפילת התאומים), נקבע כי שמירה על בטחון המדינה מקודשת ומאפשרת פגיעה, עד כדי זלזול בפרטיות של אזרחי המדינה וגם כאלו שהם לא, יש מדינות בהן צנעת הפרט הפרט היא ערך עליון, בהן על המשטרה להוכיח מעל לכל ספק סביר שמישהו עשוי להיות פושע על מנת לנבור במידע אישי עליו ולא למצוא את האשם על מישהו מתוך חיטוט מקרי במידע אישי הנאסף אודותיו.
אז הרבה אני לא יכול לעשות לשינוי המצב, ריגול תעשייתי, ריגול צבאי, ריגול מדיני וסתם פפארצי החודר לפרטיות של כולנו היה קיים לפני ויהיה קיים עוד הרבה אחרי לכתי.
אני רק יודע, שבשל הדברים הידועים לי, ובעיקר בשל הדברים שאני לא מודע להם, אני מעדיף לא לשלוח הודעות SMS חושפניות מידי, אשר עלולות להסגיר כל מיני פרטים אישיים אודותי ואודות תוכניותי, שאני מדבר בטלפון, אני נזהר שלא לחשוף יותר מידי פרטים שאני לא הייתי מעוניין שמישהו אחר ידע אותם ובקיצור, לא יודע מה איתכם, אבל אני בהחלט לוקח ברצינות את המשפט "אוזניים לכותל".
וזהו בינתיים, מעניין אילו אנשים שאני לא מעוניין שיקראו דברים שאני כותב, קוראים דברים שאני לא מעוניין שהם ייקראו.
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
