בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

להלן ציטוטים מדברים שכתב ראש מועצת בנימין, מר פנחס ולרשטיין באיגרת שנשלחה למתנחלים, כפי שהובאו באתר YNET :

"ממשלה חדשה ולא לגיטימית הולכת וקמה בימים אלה. על כל הפערים בין הליכוד לבין העבודה מגשרת תאווה אחת: לעקור יישובים ולגרש יהודים מאדמתם. השאיפה העזה הזאת מעוורת את עיניהם של השרים וחברי הכנסת מלראות את העוול שנעשה לאנשים שהלכו בשליחותם ובשליחות העם להפריח שממה ולהגן בגופם על גבולות המדינה. לא אחת המתיישבים משלמים על שליחותם בחייהם, בעיקר בשנים האחרונות בהן הם מופגזים ללא הרף".

"אילו מישהו היה מנסה להעביר חוק טרנספר שכזה בנוגע לאיזשהו כפר ערבי, עוין ככל שיהיה, מייד היו קמים כל אבירי הצדק וזכויות האדם למחות ולזעוק עד לב השמיים. אך בכל מה שנוגע לאנשי יש"ע אין צדק ואין זכויות. 'חוק פינוי פיצוי', שכבר אושר בכנסת בקריאה ראשונה, וכעת בהרכב הממשלה החדש אין דבר שיעמוד נגדו, הוא חוק לא מוסרי. לא רק בשל הדרכים הסטליניסטיות בהן הושג, ולא רק בשל הסעיפים הלא אנושיים שבו, כמו אלה הנוגעים לשלילת פיצויים ממי שיתנגד לעקירתו מביתו. הוא אינו מוסרי, קודם כל מפני שהוא מכשיר פשע שלא ייעשה: עקירת יהודים בלבד מביתם בכוח"

"כנגד רמיסת זכויות אדם אלה, אני קורא להפר את החוק הבלתי מוסרי הזה"

עד כאן דבריו של מכובדנו וכעת לדברי :

באשר ללגיטימציה של הממשלה שקמה בישראל ("ממשלה חדשה ולא לגיטימית הולכת וקמה בימים אלה"), הרי כמובן שמדובר במפלגות שפועלות במסגרת הדמוקרטית, על פי כללי המשחק הדמוקרטי וגם אם איננו מסכימים לדרכן, הרי שאין כל מניעה ששתי המפלגות הללו יחברו יחדיו לניהול המדינה בדרך בה הן חפצות, בהתאם לחוקי מדינת ישראל.

המילים הקשות של ולרשטיין כמובן לא לעניין וניסיונו לערער את הלגיטימציה של השלטון (שהוא, כראש מועצה אזורית חלק ממנו) אינו לגיטימי.

ואין זה קשור לתיאור ההרואי של "העוול" [פיצוי כספי והסדרים הוגנים למפונים אם יהיו] שנעשה לאנשים שהלכו בשליחות העם [ובעיקר בשליחות עצמם] להפריח את השממה ולהגן בגופם על גבולות המדינה (בשירות המילואים האחרונים, הייתי אני זה שהגן בגופי על אותם מתיישבים ולא להיפך ואגב, הם גרים בשממה, כך שטרם הצליחו להפריח אותה).

באשר לטיעון לפיו אם היו מנסים להעביר חוק טרנספר לאיזשהו כפר ערבי, היו קמים "אבירי הצדק". אז נכון, מאוד כואב שיש אנשים שיגנו על ניסיונות גזל שעולים ונשמעים, אבל עדיין אין זו סיבה לכנות חוק פינוי שייחקק על ידי רשות מוסמכת של המדינה "חוק לא מוסרי" ואת הדרכים בהן הושג "סטליניסטיות". הרי אם באותו הקשר, טוען ולרשטיין כי אותם מתיישבים [מתנחלים] נשלחו על ידי העם והמדינה, הרי זכותו של העם ונציגיו וכן המדינה להחליט שהגיעה השעה "להשיב את הבנים הביתה".

וכמובן הדבר לא נוגד את עקרונות המוסר בצורה גסה, המיוחד לאור העובדה שמרבית הישובים המועדים לפינוי הם היאחזויות קטנות, בנות מספר מבנים ארעיים, שקשה לכנות אותן בשם "ישוב".

באשר ל"רמיסת זכויות אדם", הרי ברור שאין כאן רמיסת זכויות אדם. הזכות לקניין היא זכות שאמנם הוכרה ומכובדת על ידי מדינת ישראל. אך ודאי אינה אבסולוטית וכפי שאין זו זכותו של אדם להמשיך ולהחזיק במכונית אותה גנב ברוב כישוריו, כך הזכות להתיישב על פיסת אדמה שלא הייתה רכושו האישי (ובמקרה הזה, הטענה כי מדובר בנחלת אבותיו מגוחך, כי באותה מידה יכול היה לכנות את הכיסא עליו אני יושב כעת, אי שם בכינוי נחלת אבותיו ולטעון כי יש לו זכויות עליו) עד שהתיישב עליה, אינה זכות אדם אבסולוטית.

ובאשר לקריאה המפורשת " להפר את החוק הבלתי מוסרי הזה", הרי ראוי יהיה כי פנחס ולרשטיין יתפטר מתפקידו בגינה, על הסתה כנגד רשויות המדינה ממנה הוא מקבל את משכורתו ולאחר מכן שמשטרת ישראל ופרקליטות המדינה יגיעו איתו למיצוי הדין בעוון הסתה פרועה והשתלחות חסרת רסן בשלטון החוק.

(ואם לא, אבקש משר הפנים לפטר אותו)