בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

קראתי להנאתי כתבה במהדורה המקוונת של "הארץ", על ועדת דוברת ומסקנותיה (הידד, תישאר בחינת בגרות באזרחות. יחד עם זאת, כל הבגרות תהיה שווה 20% מכלל הציון ולבתי הספר המרושעים, הלא שוויוניים והמפלים בין תלמידים יינתן כח של 80% בקביעת הציון).

נוסף על כך שמתי לב למשהו מוזר באחת הפיסקאות :

מבינים מה מוזר?

לא, אז הנה הדגשה של המילה המוזרה...

"ועדראשיהאוניברסיטאות". או בעברית - ועד ראשי האוניברסיטאות.

על פי כללי התחביר הגרמני, אני מניח שמילה ארוכה שכזו מוכרת, אבל בעברית, היתוך המילים יכול להגיע לשתי מילים לכל היותר - למשל "כדורגל" וגם אז, לא בדיוק מדובר בהצמדת המילים הגרמנית...

האם הארץ עיתון המנסה להכניס לעברית את כללי הדקדוק הגרמני?

ולעניינינו, כאמור אני חושש מהעברת חלק הארי של הציון בבתי הספר לגוף כמו בתי הספר.

כמו שאר הגופים במדינה, גם בתי הספר השונים נגועים בשחיתות. יעיד על כך מזכ"ל הסתדרות המורים לשעבר, אברהם בן שבת שרכש את השכלתו או יותר נכון רכש תעודתו בשלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל.

היום שבו נחשפה הפרשה אמנם לא היה היום בו נשבר האמון במוסדות החינוך וטוהרם. היום הזה היה הרבה לפני כן, אבל הארוע הזה (שכאמור לא כלל רק את בן שבת, אלא אלפי מורים ברחבי הארץ)הוא ארוע בולט המהווה סימן אזהרה ברור מדוע העברת ארבע חמישיות מהערכת התלמיד לבתי הספר בצורה בלבדית היא צעד מסוכן.

וכלל לא הזכרתי את העובדה שתלמידים אינם רוחשים כבוד רב למוריהם. אני מציע לחברי ועדת דוברת לבחור כיתה אחת בישראל, באקראי, ולשאול את התלמידים, אחד לאחד, באופן בלתי תלוי, למשל על ידי שאלון, כמה מהם באמת סומכים על מוריהם שישקפו נאמנה את הערכת יכולותיהם.

שלא לדבר על התנכלות של מורים לתלמידים בציון, על בעיות משמעת (והרי הבגרות לא בוחנת משמעת, נושא חשוב כשלעצמו, אבל אינו שייך).

אמנם בתי הספר יחזקו את העוצמה שלהם בהנחה ויקבלו כלי נשק חדש ועוצמתי נגד התלמיד, אבל השאלה היא האם אנחנו רוצים לחזק את אותו גוף שיוצר לשביתות בקופן קוסיסטנטי מידי שנה, שמורכב מאנשים שאת רובם אינינו מעריכים ובסופו של דבר ידוע שהוא מוטה ולא אובייקטיבי.

רק לחיזוק טענתי לגבי מידת אי האובייקטיביות של בתי הספר, נוסף על הקשרים הבינאישיים בין מעניק הציון (המורה) למקבל הציון (התלמיד) שיכול לפגוע בתלמידים טובים המסוכסכים עם מורים ומצד שני להעניק ציונים נאים לתלמידים חלשים המחניפים למוריהם, העובדה שקיימים מאות תיכונים ברחבי הארץ, אשר מנהלים בינם לבין עצמם מלחמת חורמה, עשויה להסב נזק רב למצב הקיים שבלאו הכי קטסטרופאלי.

זה לא שלא שמענו על בתי ספר שמעניקים ציוני מגן גבוהים לתלמידיהם, רק על מנת שאלו יעברו בסופו של דבר את הבגרות בממוצע המשוקלל של הבגרות החיצונית והבחינות הפנימיות.

תארו לעצמכם מצב בו אין עימות רציני בין הבחינות החיצוניות לאלו הפנימיות, הואיל והחיצוניות שוות פי 4 פחות מהפנימיות?

אני מניח שאחוז בעלי תעודת הבגרות יגדל (וזו מטרתה של ועדת דוברת שהחליטה גם להעניק תעודת בגרות למי שלא יעברו את הבחינות) והציונים ישתפרו פלאים...

אבל האם איכות התלמידים או הלימודים תגבר?

אני טוען שנהפוכו - איכות הלימוד רק תקטן, הואיל והלחץ להספיק לעבור על חומר מסויים (שטיבו לא עומד כרגע למבחן, אבל גם עליו יש לי ביקורת) לא תהיה רלוונטית, מפני שבתי הספר יעמידו בחנים משלהם, בהתאם לחומר שבחרו ללמד, גם אם לא יהיה רב.

ומה הטעם לכסות חומר רב?! הרי זה מקשה על התלמידים! מדוע אם כן לא נערוך בחינה המטיבה עם כולם שרמתה נמוכה?

וכך כולם יעברו ולכולנו יהיה שמח...

פטנט ישרא-בלוף מוכר של יצירת יש מאין.

ומה אני חושב שצריך לעשות?

להפקיע את סמכות מתן הציון לבית הספר!

זה אולי נשמע מעט "אכזרי" כלפי בתי הספר, כלומר מעשה שיפגע במקור עוצמתם. יתכן אף ותלמידים שעד היום גילוי את השימוש במשפט הקסם להעלאת הציון : "מורתי - רזית", ינזקו מהמהלך, שכן קשרים אישיים עם מי שקובע 50% מהציון יעלמו להם.

אולם בהסתכלות קדימה, נגלה שהדבר יגביר את עוצמתם של בתי הספר, שכן הוא יחייב אותם לעבור תהליך כואב של התייעלות.

לא עוד מונופולין הענקת ציונים, אלא גוף שתפקידו להכשיר תלמידים לבגרויות בשלב מסויים ולחנך בשלב אחר.

אפשר אולי להשוות את התהליך שיקרה לתחרות הקיימת בין המכונים השונים להכשרה לבגרות...

התחרות שקיימת מביאה ליעילות, העסקת הטובים בהכנה לבגרות ולא ברירת המחדל שקיבלה תעודת הוראה...

מה אם כן יוותר מבית הספר המחנך לערכים מהיום וימנע מבתי הספר לההפך למכונה להכנה לבגרויות?

הטענה שלי היא שהמצב לא יהיה שונה בהרבה מהיום מבחינת החינוך...

המצב כיום שמלבד טקסים ביום הזיכרון והשואה ושעה אחת המוקדשת לחינוך בשבוע(בהנחה שמחנך הכיתבה לא "גונב" אותה לטובת עוד שיעור בנושא החומר אותו הוא מעביר).

בשאר הזמן, בית הספר מחנך לתחרותיות, השגיות ולמעשה צקדיש את מרצו לבגרויות בלבד...

דווקא לאחר שבתי הספר יושבכו, על ידי התחרות שתיווצר, יוכלו בתי הספר האיכותיים יותר, להעניק מכלול שירותים טוב יותר ובכלל זה שיעורי חינוך טובים יותר, שיעורי ספורט ברמה שלא מוכרת בישראל ובתי הספר ינסו "לפתות" תלמידים להרשם אליהם בהצעת טיול שנתי אטרקטיבי יותר, בניגוד לטיולים השנתיים בני ימינו בהם התלמידים יוצאים אליהם, בין אם ירצו ובין אם לאו.

לסיכום, חוששתני שוועדת דוברת הגיעה למסקנות ההפוכות מאלו המתבקשות.

הארכת חיי הגוף הגוסס על ידי הנשמה, במקום טיפול אמיתי להבראתו והחזרת חיוניותו של המוסד שאבדה יוקרתו לפני שנים רבות.