| 8/2003
איך מצאתי את נמו וחזרתי לחיפה
אם מחפשים את נמו, בסוף מוצאים
הייתי היום בצהריים עם סיון בסרט הנפלא מחפשים את נמו (Finding Nemo).
אז אם ראיתם, אתם דאי יודעים על מה אני הולך לדבר בכמה שורות הבאות ואם לא, אז רוצו לראות, לפני שישלחו את הגירסה האנגלית לפח ושישאירו רק את הזבל בעברית, ותבינו על מה אני הולך לדבר.
אויש, סרט נפלא, סרט כל כך טוב, מזמן לא ראיתי (לפחות מאז הקיסר נפל על הראש), הוא מצחיק, שנון, בעל אנימציה מרהיבה ואפילו קצת (אבל רק קצת) מרגש.
הסרט מספר על דג ליצן קטן, העונה לשם נמו, ההולך הנחטף על ידי צוללן המתגלה כרופא שיניים הרוצה לתת את נמו לאחיינית (המרושעת) שלו בתור מתנת יום הולדת ואבא שלו יוצא לחפש אותו ועובר תלאות רבות.
כמובן, אפשר היה ליצור סרט גרוע, כמו הסרט דינוזאור, בו כל הסרט הם הלכו והלכו כדי להגיע בסוף, בלי שום עניין באמצע, אבל האמנים של פיקסאר עשו מלאכת קודש ויצא סרט פשוט משגע.
כמו שאומרים בהרבה עיתונים על כל מיני סרטים : "אם יש רק סרט אחד שתראו השנה, תדאגו שזה יהיה זה".
והרשו לי להרוס לכם את הסוף, שהוא כמובן צפוי, כי הרי מדובר בסרט בפיקוח של דיסני, בסוף מוצאים את נמו...
אבל באמת שאין חשיבות לסוף הידוע מראש, הסרט פשוט נפלא.
ועוד משהו שקשור לסינמה סיטי - מקום הקרנת הסרט, בו הייתי הרי גם אתמול בלילה (יום שישי בערב), היום באופן לא מפתיע ואף צפוי, הגובה הממוצע של המבקרים במקום ירד פלאים.
במקום חבורות של נערים שהחלו מחפשים עניין בחיים, היו הרבה ילדים קטנים שטרם החלו לחפש משמעות לחיים וכמובן ההורים שלהם, שבאופן זמני הם חושבים שמצאו משמעות לחיים, עד שהם יזדקנו ויבינו שהכל היה לריק.
מסעותי עם עצמי
כל דבר טוב מגיע בסופו של דבר אל קיצו, וכך גם סוף השבוע הזה, והביקור השבועי אצל סיון.
נותר לי לבחור אם אני רוצה לשוב הביתה ברכבת או באוטבוס (ומסתבר שהיתה גם אופציה שלישית תאורתית, עליה אספר בעוד רגע קט), ובחרתי באוטובוס, משום שמדובר באמצעי תחבורה יותר זול (נמחיר לסטודנט בקו ת"א חיפה הוא 24.30 ש"ח, בעוד המחיר ברכבת, כאשר מתחייבים ל-12 נסיעות וקונים כרטיסיה, נמוך בשני שקלים פר כרטיס, אבל כאשר מחשיבים עוד את התחבורה הציבורית מהרכבת לבית, מבינים שהאוטובוס הרבה יותר זול), יותר אינטימי (נוסעת בו אוכלוסיה מאוד ספציפית ולא קבוצות אוכלוסיה רבות כמו ברכבת שיוצאת מבאר שבע ומגיעה לנהריה) ופחות קר (המיזוג ברכבת לא ניתן לכיוון, בעוד באוטובוס יש לך שליטה מלאה.
סיון ואבא שלה הסיעו אותי לתחנת רכבת צפון, משם הייתי אמור לתפוס את האוטובוס (קו 904 מספרו) לחיפה.
הגעתי לתחנה ושם הציע לי נהג מונית, אשר המתין בתחנה, עם שלט 904 בחזית שלו (מוניות שירות, המצאה מעצבנת, הרי הם מגיעים בדיוק חמש דקות לפני שמגיע האוטובוס וזהו, אז למה בכלל צריך אותם?), לנסוע במונית שירות.
שאלתי מה המחיר, הוא השיב ש-24 ש"ח, המחיר נשמע לי סביר, וכך מצאתי את עצמי יושב במונית, איתי עלו עוד שלושה אנשים והמתנו בתחנה מספר דקות.
לאחר שכבר העברתי לנהג שטר של 50 ש"ח, וכך עשו גם עוד שניים מהנוסעים האחרים, הנהג התחיל למלמל לעצמו "בשביל ארבע אנשים לעשות נסיעה לחיפה". הוא יצא מהמונית, דיבר עם נהג מונית אחר שהיה בתחנה ולבסוף, כאשר כבר הגיע האוטובוס, הוא אמר לי ולשלושת הנוסעים האחרים לעבור לאוטבוס.
מעניין אם הוא בנה על כך שמישהו ישכח אצלו את הכסף, כי אני לא שכחתי, דרשתי ממנו את הכסף שזה מכבר נתתי לוו מיהרתי לאוטובוס.
עד כמה שאני יודע, כאשר נהג מונית עוצר לנוסע פוטנציאלי, על פי החוק הוא חייב להסיע אותו, אפילו אם הנוסע ביקש להגיע מדן לאילת...
קל וחומר, כאשר הנהג מיוזמתו פונה אל עוברים ושבים ומציע להם שירותי טקסי...
אבל כידוע, נהגי מוניות, הם לא האוכלוסיה שהכי מקפידה על החוק, זה מתחיל בחוסר רצון להפעיל מונה, דבר המתפתח להעלמות מס רבות וממשיך למשחק בנוסעים, אשר קוראים להם לעלות על מונית ואז שולחים אותם לאוטובוס.
עכשיו אינ מצטער שכל כך מיהרתי להגיע לאוטובוס, שלא רשמתי את מספר המונית, על מנת להתלונן כל הנבל, שהחליט לטרטר אותי.
וכן, אני מסוגל להבין שמבחינתו הוא עשה מעשה נבון, כלומר חסך לעצמו נסיעה מיותרת ולא כלכלית לחיפה, אבל פייר, קודם תחליט אם אתה נוסע, אחר כך תבלבל את המוח לנוסעים.
והנה, כבר מריחים את יום ראשון, שבוע חדש עומד בפתח.
מה הוא צופן, אני לא יודע, אני רק יודע שיום חמישי הקרוב, עומד להיות יום מאושר, משום שמדובר באחד החגים החשובים - תשעה באב.
לא, אני לא צם בתשעה באב ואני אפילו לא מתאבל על חורבן הבית (הרי אחרת איפה היו בונים את אל-אקצה?), פשוט המשמעות של החג הזה, הוא יום חופש לי, וזה כבר הוביל אותי להצטער על כך ששני בתי המקדש חרבו ביום אחד ולא פעמיים וכך יכלתי להרוויח עוד יום חופש.
אז שבוע טוב, מהנה ונפלא לכל אלו שאוהבים דברים טובים, מהנים ונפלאים.
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
