בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

את החשבון שלי בפייסבוק (או כפי שבאופן אינטואיטיבי כמעט וכתבתי: "את חשבון הפייסבוק שלי") פתחתי כמדומני בשנת 2006 בעודי מתגורר בחיפה.

את החשבון בטוויטר פתחתי בתחילת 2009, בעת שכבר גרתי באירלנד.

על פי רוב השימוש שאני עושה בשניהם הוא בשפה האנגלית, גם אם בפייסבוק השתמשתי בתחילה לעדכן ולהתעדכן בעניינים הקשורים למכרים בישראל.

אני מתייחס לשפה בה אני כותב וקורא בשתי הרשתות החברתיות, אך גם ובעיקר לאופן בו אני מדבר וכותב על הרשתות הללו.

רוצה לומר, רבים הסיכויים שאם אדבר על משהו שקראתי, כתבתי, צפיתי או שידרתי דרך האתרים הללו, השיחה תתנהל באנגלית ולא בעברית.

אף על פי כן אני קורא ולעיתים גם מקשיב ל- ומשתתף בדיונים על פייסבוק וטוויטר בעברית.

מה שצד את עיניי ואוזניי בשימוש בשתי השפות הוא השימוש בה"א הידיעה שנוכח על פי רוב בעברית אך כמעט תמיד חסר באנגלית.

הנה, קחו לדוגמא את הידיעה הבאה: "קהיר האהובה הדביקה לטוויטר" מאת רועי צ'יקי ארד.

למיטב הבנתי, על פי רוב הכותרת ניתנת על ידי עורכי העיתון/אתר, "הארץ" במקרה הזה. אם נקרא את תחילת גוף הידיעה, נגלה בפסקה השנייה את המשפט הבא: "האירועים הצמידו אותי אל הטוויטר על המידע הנוזלי שבו". קיימת סבירות גבוהה שהמשפט הזה דווקא נכתב על ידי רועי בעוד הכותרת לא. כמובן, בהחלט ייתכן ששני הניסוחים נכתבו על ידי אותו אדם.

דוגמא נוספת שארצה להתייחס אליה היא הקליפ "סגרו את הפייסבוק" מאת יובל בינדר, בחור צעיר ומוכשר ששם לו כתחביב הפיכת שירים מוכרים של דיסני לשירים עם נוסח מפולפל בעברית.

כפי שאתם רואים, דוברי עברית אוהבים להתייחס אל "הטוויטר" ולא אל "טוויטר". אל "הפייסבוק" (ו"הפייס", אם הם באמת רוצים להישמע כאילו אין דבר טבעי מהשימוש בפייסבוק) ולא אל "פייסבוק". התופעה כמובן קיימת גם עם שמות דומיין נוספים (אני שם לב לזה כאשר אני משוחח או מתכתב עם ישראלים במסגרת עבודתי למשל).

המעניין הוא שבקרב דוברי עברית, הוספת ה"א אינה נעצרת בעברית. כאשר אנשים הדוברים עברית כשפת אם מדברים אנגלית, על פי רוב הם יתרגמו את הטקסט מילולית וכך זכיתי לקרוא מספר פעמים "In The Facebook" במקום "On Facebook". לא שגיאה נוראה, לא משהו שהופך את הדוברים או הכותבים לבלתי מובנים. אך בהחלט בולט, לפחות עבורי.

בקרב דוברי אנגלית למותר לציין, זה לא קורה.

כאשר נתתי לעיון דוברי אנגלית עבודות שכתבתי, ביקשתי שישימו לב ל-Article, היינו a/an ו-the. הסברתי, חצי מתנצל, שבעברית לא קיימת מקבילה ל-a/an ונעשה שימוש נרחב למדי, הרבה יותר מזה שבאנגלית ל-the, המקבילה האנגלית של ה"א הידיעה.

אני תוהה מדוע בעברית משתמשים יותר בה"א הידיעה. על פי הערך בנושא בוויקיפדיה, "התחילית הַ־ לפני שם עצם היא הדרך העיקרית לציין ששם העצם הוא מיודע, כלומר, שבהקשר שבו מדברים הוא מובחן מעצמים אחרים הדומים לו". לשון אחר, אין מדובר בסתם אובייקט (או שם עצם בעברית), אלא בפריט מיוחד הנבדל מיתר הפריטים שאולי עשויים להיות דומים לו.

"הילד הזה הוא אני" הוא אני כפי שמתאר ספרו של יהודה אטלס. חס וחלילה אל תבלבלו עם כל ילד אחר.

הערך בוויקיפדיה ממשיך ומתאר דרכים אחרות ליידוע, למשל שימוש בשם עצם פרטי (היינו אלעד ולא ילד), שימוש בכינוי קניין (ביתי לעומת בית) או על ידי שימוש בכינוי רומז ("ילד זה" ולא סתם "ילד").

אולם, במקרים רבים "אי אפשר להשתמש בשתיים מהן בו-זמנית, למשל אי אפשר לצרף ה"א הידיעה לשם עם כינוי קניין ("הביתי") או לשם עצם פרטי ("המשה", למעט חלק משמות המקומות: "הירקון", "האוורסט")".

הדוגמאות האחרונות, הירקון והאוורסט, שמות המקומות מספקות הסבר, לפחות חלקי, ליידוע של פייסבוק וטוויטר.

דוברי עברית תופסים את הרשתות החברתיות ואתרי אינטרנט אחרים כמקומות. אחרי הכל, מדובר ב"אתר".

לכן, הם לא רק השתמשו אתמול בֶּטוויטר, אלא היו אתמול בַּטוויטר (מקווה שניקדתי כמו שצריך, סביר להניח שלא). זה הטוויטר, לא סתם טוויטר.

אך כמדומני, אין מדובר רק בתפיסת אתרי אינטרנט כאתרים של ממש שדורשת את הוספת ה"א הידיעה. מדובר בעניין שורשי אף יותר.

דוברי עברית, כמדומני, רוצים להציג כל דבר כמיוחד ונבדל. כך תקראו פעמים רבות כתבה על כך ש"לראשונה" התרחש משהו. על פי רוב, מדובר באירוע שבגרסה זו או אחרת כבר התרחש בעבר.

לא מדובר בעניין לשוני מובנה, אלא בדבר הנובע מאישיות הדוברים או התרבות לה הם משתייכים אשר השפה היא לו רק כלי.

דוברי רוסית ושפות סלביות נוספות למשל, ללא מקבילה לה"א הידיעה או a/an לא יכולים לעשות שימוש בכלי הזה. אך מרגע שהוא קיים בשפה, ובעברית הוא קיים, זה הרצון להפוך כל עניין למיוחד וחסר תקדים שגורר את השימוש הנרחב ביידוע ולא איזה כלל לשוני שמכתיב את אופן הדיבור והכתיבה.

ראו כי אפשר גם אחרת. הקדישו מעט זמן לקריאה באנגלית ושיחה עם דוברי אנגלית כשפת אם ותיווכחו.

אין מדובר בביקורת לדוברי עברית או אישיותם. כפי שרציתי להבהיר בפסקה הראשונה, הייתי ודאי עושה שימוש דומה בה"א הידיעה בעודי מתייחס לאתרי אינטרנט אם הייתי ממשיך לגור בישראל. בסופו של דבר, ודאי הייתי מוצא את ההגיון הפנימי שבשימוש הזה וככל יליד זה היה נראה לי בסדר ונועם חומסקי היה מסכים עם זה (אגב, טיפים לשימוש בשפה האנגלית, אם כבר יצא ודיברתם על חומסקי עם דוברי אנגלית, על אף היותו פרסונה נון גרטה בישראל של ימים טרופים אלו, התייחסו לצ'ומסקי. זה יגדיל את הסיכוי שיבינו על מי אתם מדברים).

כל שרציתי היה להדגים כיצד פרטים זניחים לכאורה יכולים להצביע על הבדלים תהומיים.

אחרי הכל מדובר רק בגלגול נוסף של היות כל דבר בישראל דחוף, בהול, שאינו סובל דיחוי ומוכרח להתבצע כעת, אם כי היה מוטב אם היה נעשה כבר אתמול.

זה אופי ותרבות, לא דקדוק.