בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

 
על חטיפות

יש תופעה מאוד מעניינת בעולמנו, היא מכונה תופעת ההעדר. מה שבתכלס זה אומר שכאשר מישהו עושה משהו "מגניב" מיד אחריו הולך קהל גדול של
חקיינים אשר מנסים להתפרסם על גלי האהדה של מי שהתחיל עם הגימיק.

למשל, לאחרונה בעקבות הצעדה שקיימה ויקי כנפו ממצפה רמון לירושלים, בכל הארץ התחילו נשים לצעוד מצד לצד במחאה על כל מיני דברים.

מעיון חטוף (עוד מעט המילה הזו תתגלה כבעלת משמעות סימבולית) במעריב הבוקר, גיליתי שהדבר הכי איני במדינתנו בימים אלו הוא "חטיפה".
כן, מאוד פופולארי בימינו לחטוף אנשים, בעיקר חיילים ולדרוש בעבורם כל מיני דברים, מכסף, שחרור אסירים או סתם לענות אותם לרצוח אותם.
אז זכור לנו מקרה נהג המונית, לאחריו זכור מקרה החייל הבדואי שניסו לחטוף אותו ולא האמינו לו ושלחו אותו לכלא, בעקבות זה שלא האמינו לחייל ההוא,
נחטף מאוחר יותר חייל מנצרת עלית ונרצח, "דנה בנט" שנחטפה לפני מספר ימים וכעת מתנהלים אחריה חיפושים ועל הגל של החטיפות האמיתיות,
קראתי גם על שני דיווחים כוזבים על חטיפה, ביניהם חיילת שכיוונה נשק למישהו שעצר את רכבו לידה והציעה "לעשות לה טובה" וחייל שהיה מעורב בתגרה וסיפר למפקדיו כי נפל קורבן לניסיון חטיפה.

אני לא אתפלא אם נשמע בקרוב על עוד חטיפות, ולא רק משום שארגוני טרור מנסים לחטוף אזרחים וחיילים ישראלים, אלא כי מדובר בדבר החם הבא...

ובאווירה כזו, אני שואל : לא מגיע גם לי שיחטפו או לפחות ינסו לחטוף אותי?

האורגיה הגדולה

"האורגיות של החיילת נמשכו גם בבסיס החדש" דיווחה כותרת העיתון באחד מעמודי האמצע במעריב.
תוך כדי אכילת דגני בוקר, העמקתי קצת יותר בכתבה (עד כמה שניתן להעמיק בכתבות במעריב) וניסיתי לברר האם באמת מדובר בסיפור נוסח סיפורי
הסקס המנסים לגרות אנשים בעלי פנטזיות על בנות במדים.

אז בכתבה גיליתי סיפור די לא סימפטי, על נערה עם בעיות נפשיות שנפלה קורבן לאכזריות של חבר'ה בגילה, ו"נתפסה" מקיימת יחסי מין עם כ-15
חיילים אחרים,  הסיפור התרחש במסגרת השירות הצבאי של הנאנסת (וכן, להגדרתי מדובר במעשה אונס, גם אם היה מדובר בארוע שהיה בהסכמתה
ואף ביוזמתה של הנערה, משום שככל הנראה מדובר בנערב הלוקה מעט בנפשה) והפתרון למקרה בבסיסה הראשון, היה להעביר אותה לבסיס אחר.

על פי מה שרשום בכתבה, בבסיס החדש, תוך יום התידדה החיילת (שוב, אני רואה בה נערה במדים) עם אחד החיילים בבסיס החדש והזמינה אותו
להביא את כל "החבר'ה" החדשים לעשות כל מיני דברים ולמי שלא רצה להשתתף בחגיגה, סתם לצפות.

גם בבסיס השני הסיפור התגלה די מהר והחיילת והחיילים נתפסו בשעת מעשה.

לכל בן אדם בר דעת, ברור שמדובר במעשה בל ייעשה, לנצל את המצב הקשה בו שרוי בן אדם אחר (ואינני בקיא במצבה הנפשי, אבל אני משוכנה שגם
אם מדובר בחובבת מין, להיות המזרון הפלוגתי זו לא הדרך להגשים את הפנטזיות, אלא סימן למצוקה ולניצול המצוקה.

אני חושב שצריך לשחרר את החיילת ולהכיר בה כנכת צה"ל, במיוחד על רקע המצב בו מידי יום הצבא משחרר "חולי נפש" מדומים, כאשר אלו עם
המצוקות האמיתיות לא תמיד מאותרים וכך הם נופלים קורבנות למקרי התעללויות מצד אחד וניצול מיני ואחר מהצד האחר.

פרצוף תשעה באב

היום בערב תשעה באב.
בתשעה באב, על פי המסורת, חרבו שני בתי המקדש, בעיקר בשל שנאת חינם, שכידוע לא חסרה גם בימינו (מזל שאין בית מקדש שלישי, אחרת גם
הוא היה נהרס).

הרשו לי להיות מעט ציני ולספר כי מחר, תשעה באב, אני מקבל חופש מהלימודים, דבר שאני אפילו לא אקבל בסוכות, מה שהוביל אותי להחשיב את
תשעה באב כחג חשוב יותר מסוכות (גם כן חג, יום אבל לאומי). זה גם הוביל אותי להצטער על כך ששני בתי המקדש חרבו בדיוק באותו תאריך, כי כך
הפסדתי יום חופש נוסף וכמובן נותר לי רק לפנטז על עוד כמה מקדשים שיהרסו ויושמדו, רק כדי שאני אוכל לנוח קצת ולקבל סוף שבוע ארוך.

ואחזור להיות רציני שוב (ואין הכוונה לציני מחדש), בשנים האחרונות קמו קולות צעקה שונים על כך שבתשעה באב מחייבת המדינה (או שמע אלו הרשויות המקומיות) את בתי העינוגים (ובכלל זה בתי קפה) להיות סגורים בערב תשעה באב ואחריו.
עמדתי בעניין היא שעל אף שלא נעים שפוגעים בחופש לפתוח את בית העסק כל אימת שבעל העסק ירצה, רצוי שנשמור לנו על כמה ימים שיאחדו את כולנו.
כפי שבימינו, כאשר טראומת רצח רבין עדיין טריה בקרב חלק מהאנשים, אני מניח שביום השנה לרצח רבין, לא יהיה נעים לאנשים לצאת ולבלות ביום
השנה, כך ראוי שיהיו כמה ימים כאלו הקשורים להיסטוריה של העם יקבלו על עצמם אנשים את העיקרון של אבל לאומי או לפחות תחושות צער בקרב אוכלוסיה
רבה במדינה. ויפה היה אם היו מקפידים על כך שגם בג' בתשרי, יום רצח גדליהו בן אחיקם, שהיה מנהיג פוליטי שנרצח בעבר הרחוק ובגלל הרצח יצאו
בני ישראל לגלות.

בכלל, קשה לי להבין מדוע כל כך הרבה אנשים מתלהמים משום של-24 שעות סוגרים כמה מקומות בילוי פוטנציאלים. שאנשים ילמדו להכין קפה
בעצמם...
אף אחד לא מונע מאותם "בליינים" ללכת לים ולהתפרע ולחגוג כאוות נפשם.
ואני משוכנע שבעלי העסקים לא יפשטו את הרגל אם כמה ימים בשנה יוכרזו כימים בהם אסור לשמוח. במה יום הזיכרון לשואה שונה מיום חורבן הבית? עוד
אלף שנה, שניהם יהיו ארועים נשכחים בהיסטוריה...

ובאותו עניין משהו על נאמנות להר הבית

ואם כבר נגעתי בתחושת הצער של כמה וכמה אנשים, הגעתי היום דרך הבלוג של עופר לנדא, לקישור די מדהים על הבורות של שני חברי כנסת, ענבל גבריאלי (מי ילדה טובה של אבא?!) ויחיאל חזן שבתוכנית הבוקר בערוץ 2, הוזמנו לריאיון בו הם מסבירים מדוע הם רואים חשיבות מכרעת בעלייתם 
הצפוייה והפרובקטיבית להר הבית ולאחר מכן נשאלו מספר שאלות פשוטות על הר הבית, בית המקדש וחשיבותם ההיסטורית ואיך נאמר, הם לא עמדו במבחן
שמרבית הילדים בכיתה ג' היו מקבלים בו מאה...

אני מוכרח לציין שאותם שני חברי כנסת נלוזים, נוסף על כך ששמו עצמם מושא ללעג, הוכיחו נקודה מאוד מעניינת, והיא שהרבה מאוד מהאנשים בעלי
הדעות הניציות, לא באמת יודעים על מה הם מדברים ובחלק ניכר מהמקרים הם מובלים על ידי אמוציות, שיקולים פופוליסטים והרבה מאוד התלהמות שהיה
מוטב לו היתה נחסכת.
שני אנשים אשר מתעקשים בכל תוקף לעלות להר הבית, כאשר הסיבה היחידה שמובילה אותם לעשות כן, היא משום שיש שם כיפת זהב שהבעלות עליה היא לא
בידי הגורמים הנכונים (לטעמם) ומשום שהדבר יאיר אותם באור חיובי בקרב ציבור נרחב שגם לו לא בדיוק מה הוא אותו בית על שמו שמו קרוי ההר, אבל
עצם העובדה שמדובר במקום קדוש לבני דת אחרת, מוציאה אותם מדעתם (ואין בכוונתי להלל ולשבח את הצד השני, כי אני חושב שגם בו נהוגה תרבות של
לעשות דווקא).

עוד כוסית

ובלי קשר לאמור לעיל, עלתה במוחי היום מחשבה מעניינת.
אני לא זוכר מה בדיוק הביא אותי לחשוב על כך, אבל כאשר אומרים למישהי שהיא "כוסית" מתכוונים לכך בדרך כלל שהיא יפה או "שווה".
אז חשבתי לעצמי, מדוע לא להגיד לבחורים שהם פשוט "זין".

וכך מצאתי את עצמי שואל אנשים למה מתכוונים כאשר אומרים למישהי שהיא כוסית ולאחר שענו לי את התשובה הצפויה, אמרתי להם  שהם זין.
אני מתפלא שבסוף היום חזרתי הביתה, בלי שחטפתי מכות... :)

פראיירים לא מתים

ודבר אחרון וקצר לסיום (יש לי עוד הרבה מה לכתוב, אבל צריך להציב לעצמך גבולות היכנשהו), אמא שלי שלחה לאח שלי אי מייל, על איזו עבודה
מפתה המציעה התעשרות מהירה, איך לא, שהיא קיבלה במייל.
אז אני לא בקיא בדיוק במה מדובר, רק אני יודע שאמא שלי שוב נפלה קורבן לג'אנק מייל, אותו אי מייל מעצבן שכל אחד מאיתנו כאשר הוא מקבל
אוטומטית זורק, היא קוראת ומאמינה לכל מילה שם, כאילו היתה תורה מסיני.
כן, אמא שלי היא מסוג האנשים אשר פרסומות זבל משפיע עליהם, כל פעם היא נופלת מחדש קורבן לתרגילי "עוקץ" פרסומיים כאלו ואחרים, אשר
מבטיחים התעשרות מהירה, אם רק תשלם מקדמה נאה של כמה אלפי שקלים/דולרים/יורו/ליש"ט או סתם שתעבוד עבורם בחינם וכך תהפך בין לילה לאיש
עשיר (משהו בסגנון שלח לחמך על פני המים, רק בידיעה שהוא לא יחזור).

הצחיק את אח שלי ואותי איך כל פעם היא נופלת מחדש בפח, איך כל פעם נוכלים מבטיחים לה התעשרות מהירה, עבודה בזול או כל מיני הצעות מפתות אחרות
והיא בכל פעם בולעת את הפיתיון בשקיקה ולא לומדת את הלקח ש"אין מתנות חינם".
פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים, אבל כנראה שברטוציה, כי איכשהו אמא שלי תמיד נופלת בפח שוב ושוב.

וזהו, מחר מתקיים מפגש ישראבלוג בחיפה, אין לי מושג אם אני אלך או לא, סה"כ לא ממש מושך אותי לראות בלוגרים אחרים, במיוחד לאור העובדה
שאני כמעט לא קורא את הבלוגים של אף אחד מאלו ההולכים ליטול חלק במפגש מחר ואני בספק אם מישהו מהם קורא את הדברים שלי יש לומר.
אבל אולי בסוף אני אפתיע, אפילו את עצמי, ואגיח לגן האם בשעה הייעודה.
אבל שוב, אני בספק, אני מעדיף לעשות דברים אחרים בזמן הזה, כך שכל הסימנים מראים נכון לשעת כתיבת שורות אלו שאני לא אבלה את זמני בלהכיר
את הכותבים הצעירים של אזור חיפה והצפון.