היה זה יום רגיל, רק שבו הוענק לי עוד תואר אקדמי על ידי אוניברסיטה כל שהיא. מוסד מכובד שהוקם באמצע המאה ה-19.
לאחר השוֹק הראשוני מכמות מקבלי התואר (אני אחד מחמישה שהגיעו לטקס מהתוכנית שלי מתוך קצת פחות מעשרים שסיימו את התוכנית. בתוכניות אחרות אחוז המגיעים מכלל המסיימים היה על פי רוב גבוה יותר. בכל אופן מספר מקבלי התארים, על פי רוב שני ושלישי, היה כמה מאות. הואיל והיה זה רק טקס אחד מבין שניים שהתנהלו באותו היום בתקופה של הענקת תארים במשך מספר ימים והואיל ומדובר רק באוניברסיטה אחת מבין מוסדות רבים המעניקים תארים אקדמיים במדינתנו והואיל ומדינתנו היא אי קטן בלב עולם אקדמי גדול עשרות מונים, לא יכולתי שלא לתהות מה שוויו של תואר כזה המוענק כמעט בסיטונות) עברנו לטקס.
הטקס התנהל בלטינית עם תרגום לאנגלית מידי פעם, הואיל והקהל הנבער לא שולט בשפת רומי.
זה עשוי היה להיות מרשים. אני אף בטוח שזה הרשים מספר אנשים בקהל, בעוד הרוב נותר אדיש למדי. אחרי הכל, על פי חוק כמעט כל שלט ומסר הנכתב באנגלית מתורגם לאירית שמרבית תושבי אירלנד לא מדברים, לפחות באופן שוטף. אז מה ההבדל בין טקסט המתנהל בשפה לא ברורה לשלטי רחוב הנכתבים בשפה לא נהירה?!
אך בעיני זה היה מגוחך למדי. לא רק שבקהל לא היו דוברי לטינית כשפת אם ומעטים אם בכלל כשפה נוספת. גם חברי האוניברסיטה שהעבירו את הטקסט, לא ממש שולטים בשפה. מלבד ההגייה האירית משעשע שוודאי לא היה מובנת לתושבי רומא, הטקס כלל גמגומים ושגיאות, התנצלות והקראה חוזרת מהדף.
זה לא שאין לי כבוד ללטינית או לדוברים או לניסיון של הדוברים לנהל את הטקסט בלטינית. נהפוכו. יש משהו מרתק בהתעקשות על שמירת מסורת ומלהיב בניסיון לבחור את האפשרות הקשה מבין שתיים.
אך התוצאה הייתה רחוקה מלהרשים. מה שאני אנצור מאותו יום הוא תעודה אדירת ממדים, בגודל A3 או קרוב לזה, כתובה בלטינית פשוטה שאני אמנם מבין על פי רוב, אך לא מסוגל לאתר שגיאות אם נפלו בטקסט. תרגום של המסמך מלטינית לאנגלית, תעודה ממוסד אקדמי שמלמד בעיקר באנגלית עולה כמאה אירו.
כמובן, הטקס הזה לא היה המקום היחיד בו שימוש בלטינית העלה בי מחשבות על שרלטנות.
נזכרתי במחזה Le Médecin malgré lui (הרופא בעל כורחו) של מולייר, בו חוטב עצים מוצא עצמו בתפקיד הרופא ועל מנת לטשטש את העובדה שאין לו מושג קלוש הוא שואל את הפציינט האם הוא מדבר לטינית. שהאחרון משיב בשלילה, הוא פוצח בלטינית מפוברקת.
ונדמה לי שבנקודה זו אעצור. אחרי הכל, זה לא שבאמת יש לי אי אילו טענות כלפי האוניברסיטה והשימוש בלטינית. קשה להצדיק ביטול מסורת, מטופשת ככל שתהיה.
עדיף להתמקד בשכר לימוד טופח ותלמידים שנאלצים לקחת הלוואות כדי לממן את לימודיהם שבמחירים הלא ריאלים (כלפי מעלה) כיום בנוסף על משכורות נמוכות הצפויות בתום הלימודים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה (על איך שזה מתרחש בבריטניה במה שמתואר כ"חבית נפץ" בכתבה הזו באקונומיסט).
או לחילופין, בנושא שמועלה בכתבה הזו מהאקנומיסט מה-16 בדצמבר 2010 על לימודי דוקטורט שמאבדים מערכם ובכל מקרה לא מעניקים את הפרימיום המתבקש (אם נקודת המוצא היא שסטודנטים לומדים על מנת לשפר את פוטנציאל ההשתכרות שלהם בעתיד). נכון, כסף הוא לא הכל וקידום הידע האנושי חשוב לאין שיעור, אך הוא קריטי בבחירה של סטודנטים האם להקדיש זמן כה רב ללימודים ובכל מקרה, איכות הלימודים, כמדומני, היא הטענה המרכזית שמועלת כלפי האינפלציה בבעלי תואר שלישי.
אגב, באופן אופייני לעיתונות המקורית מארץ הקודש, שבועיים לאחר הסיקור המיוחד באקונומיסט, גם בעיתון עם השם העברי "דה מרקר" החליטו לעסוק בנושא בכתבה הזו מה-1 בינואר 2011.
Hibernia College - מכללת אירלנד (היברניה - ארץ החורף הנצחי), - Est MM הוקם בשנת 2000 (MM). שעטנז לטיני-אנגלי מעניין ליד טריניטי קולג'. הצילום המקורי כאן.
(תם ונשלם עוד קטע שהחל להיכתב ב-15 בדצמבר 2010. איך שהזמן טס)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
