לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים


It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller
כינוי:  ashmash

בן: 43

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2005    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2005

בעקבות הסערות


 

את הערב ביליתי בגפי על הסלע שלי מול הים.

הוא הסלע שלי, גם אם עוד רבים דורכים עליו.

 

ישבתי והבטתי אל האופק. מידי פעם ברקים החווירו מעליו וצבעו את השמיים לשבריר שנייה בלבן בוהק שאיפשר להבחין בתצורה היפהפיה של העננים.

 

הגלים רחשו, הים לא היה גועש במיוחד - נינוח.

מוזיקה שקטה של גלים, כאשר מידי פעם חלוקים קטנים השמיעו קולות נקישה בסלעים.

 

לאט לאט הברקים הלכו ונהיו תכופים יותר.

רעמים החלו להישמע. הם הצטרפו בהרמוניה נפלאה לסימפוניה שהטבע ניגן לי.

ניצנוצי הברקים הפכו מידי פעם את הלילה ליום.

עמודי אור צחורים ובוהקים חיברו בין העננים לים, לעיתים בין ענן לענן.

 

זה המקום אולי לציין שהרגשתי לפתע כמו יחזקאל, אשר כבר בפרק הראשון של ספר יחזקאל, בפסוק הרביעי מציין:

" וארא והנה רוח סערה באה מן-הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת, ונגה לו, סביב; ומתוכה כעין החשמל, מתוך האש"...

 

בסופו של דבר, כאורות דיסקוטק, האירו את האופק לסרוגין ברקים מצפון, מערב ודרום. לעיתים בצורה בלתי סדירה, לעיתים בשורת ברקים מרשימה, כמו משחק אורקולי מרשים.

נהנתי. באמת ובתמים נהנתי.

 

לצערי, קטנו המילים לתאר את החוויה של ישיבה שעה ארוכה (זה רק הביטוי, כי בפועל ישבתי הרבה יותר) מול הים, להרגיש את העוצמה (זה מזכיר לי שאני צריך להתחיל לשנן את מושגיו של ברוך קימרלינג - מאקרו-עוצמה - בדיחה פרטית  ) של הים והברקים.

 

וכל כך הרבה מחשבות עברו לי בראש באותו זמן.

כל כך הרבה דברים רעים, כל כך הרבה דברים טובים.

 

לא צריך למות כדי שכל החיים יחלפו בפניך מהר...

 

כאשר אני מנסה לחשוב על מקום שהייתי רוצה להיות בו יותר הערב, מאשר איפה שהייתי ולעשות משהו אחר ממה שעשיתי, הדבר היחיד שאני יכול להעלות על הדעת הוא אולי לנחות על טיטאן, ירחו המפורסם של שבתאי (SATURN). אולי באטמוספרה הצפופה שלו, אזכה לראות סופות ברקים יפות עוד יותר.

 

ובאווירה הנפלאה הזו, אני מביא כאן את מילות השיר המפורסם - "עד כמה עמוק האוקינוס" שאני באופן אישי מעדיף את הגרסה של צ'ט בייקר (CHET BAKER), אבל יש לו גרסאות רבות :

 

 

 How Deep Is The Ocean

 

 How much do I love you?

I'll tell you no lie

How deep is the ocean?

How high is the sky?

How many times in a day

Do I think of you?

How many roses are

Sprinkled with dew?

 

How far would I travel

Just to be where you are?

How far is the journey

From here to a star?

And if I ever lost you

How much would I cry?

How deep is the ocean?

How high is the sky?

 

 

וזהו להפעם. אין כמו הים בלילות החורף הקרירים...

אלעד

נכתב על ידי ashmash , 14/1/2005 23:40   בקטגוריות אופטימי  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ashmash ב-15/1/2005 19:13




467,860
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לashmash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ashmash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)