את הערב ביליתי בגפי על הסלע שלי מול הים.
הוא הסלע שלי, גם אם עוד רבים דורכים עליו.
ישבתי והבטתי אל האופק. מידי פעם ברקים החווירו מעליו וצבעו את השמיים לשבריר שנייה בלבן בוהק שאיפשר להבחין בתצורה היפהפיה של העננים.
הגלים רחשו, הים לא היה גועש במיוחד - נינוח.
מוזיקה שקטה של גלים, כאשר מידי פעם חלוקים קטנים השמיעו קולות נקישה בסלעים.
לאט לאט הברקים הלכו ונהיו תכופים יותר.
רעמים החלו להישמע. הם הצטרפו בהרמוניה נפלאה לסימפוניה שהטבע ניגן לי.
ניצנוצי הברקים הפכו מידי פעם את הלילה ליום.
עמודי אור צחורים ובוהקים חיברו בין העננים לים, לעיתים בין ענן לענן.
זה המקום אולי לציין שהרגשתי לפתע כמו יחזקאל, אשר כבר בפרק הראשון של ספר יחזקאל, בפסוק הרביעי מציין:
" וארא והנה רוח סערה באה מן-הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת, ונגה לו, סביב; ומתוכה כעין החשמל, מתוך האש"...
בסופו של דבר, כאורות דיסקוטק, האירו את האופק לסרוגין ברקים מצפון, מערב ודרום. לעיתים בצורה בלתי סדירה, לעיתים בשורת ברקים מרשימה, כמו משחק אורקולי מרשים.
נהנתי. באמת ובתמים נהנתי.
לצערי, קטנו המילים לתאר את החוויה של ישיבה שעה ארוכה (זה רק הביטוי, כי בפועל ישבתי הרבה יותר) מול הים, להרגיש את העוצמה (זה מזכיר לי שאני צריך להתחיל לשנן את מושגיו של ברוך קימרלינג - מאקרו-עוצמה - בדיחה פרטית
) של הים והברקים.
וכל כך הרבה מחשבות עברו לי בראש באותו זמן.
כל כך הרבה דברים רעים, כל כך הרבה דברים טובים.
לא צריך למות כדי שכל החיים יחלפו בפניך מהר...
כאשר אני מנסה לחשוב על מקום שהייתי רוצה להיות בו יותר הערב, מאשר איפה שהייתי ולעשות משהו אחר ממה שעשיתי, הדבר היחיד שאני יכול להעלות על הדעת הוא אולי לנחות על טיטאן, ירחו המפורסם של שבתאי (SATURN). אולי באטמוספרה הצפופה שלו, אזכה לראות סופות ברקים יפות עוד יותר.
ובאווירה הנפלאה הזו, אני מביא כאן את מילות השיר המפורסם - "עד כמה עמוק האוקינוס" שאני באופן אישי מעדיף את הגרסה של צ'ט בייקר (CHET BAKER), אבל יש לו גרסאות רבות :
How Deep Is The Ocean
How much do I love you?
I'll tell you no lie
How deep is the ocean?
How high is the sky?
How many times in a day
Do I think of you?
How many roses are
Sprinkled with dew?
How far would I travel
Just to be where you are?
How far is the journey
From here to a star?
And if I ever lost you
How much would I cry?
How deep is the ocean?
How high is the sky?
וזהו להפעם. אין כמו הים בלילות החורף הקרירים...
אלעד