נשיא מצרים, חוסני מובראק החליט למתוח ביקורת על כך שישראל לא מוכנה לנהל מו"מ עם הפלשתינאים בטרם אלו ילחמו בטרור.
לטענת מובראק, הנסיון מלמד שכל עוד הפלשתינאים אינם זוכים לתנאי מחייה ראויים, אין לצפות שהאלימות תפסק.
מעניין מה דעתו של הנשיא מובראק על תנאי המחייה של תומכי האחים המוסלמים במצרים...
בכל מקרה, הקשר בין עוני וטרור הוא ברור. כלומר עוני עד גבול מסויים, כאשר הוא בא מול עושר קרוב שניתן לראות.
הנושא מורכב מכדי שאכנס אליו כעת (לצערי אני קצר כעת בזמן מלעשות ניתוח מעמיק של הדברים).
יחד עם זאת, זו עדיין לא סיבה טובה לקבל טרור, נכון?
ובהקשר הזה, אני רוצה להביא כאן את דבריו של דורון רוזנבלום מהארץ, על כך ששרון לא הספיק לחכות רגע אחד מאז כניסת העבודה לממשלה, על מנת שיוכל לשוב ו"לשבור את הכלים" ולהכריז שאבו מאזן, הנשיא הפלשתיני החדש לא עושה די להלחם בטרור. כמובן כעת, הכל נעשה תחת אישור שריה הזוטרים של העבודה - מבריק (אם כי שרון חכם על תאבי הבצע של העבודה ולא על מנהיגות אמיתית)!
קצת קשה אחרי פחות משבוע לקבוע שמישהו לא עושה די בתפקידו החדש.
נכון, זה אינטרס ישראלי לדרבן אותו לפעול, כך שאולי המילים האלה נועדו לשם כך...
אבל, למרבה הצער, נראה כי מדובר פשוט בנסיון לחפש כל תירוץ על מנת לא לבצע את תוכנית ההתנתקות (אם כי היא כזכור, אינה תלויה בצד הפלשתינאי, אלא להיפך, התבססה על הנחת היסוד שבצד השני "אין פרטנר" [מעניין אם בצד השני חושבים שכן יש פרטנר, כאשר אריאל שרון הוא ראש ממשלת ישראל, נתניהו שר האוצר ומופז שר הביטחון]).