בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

השנה ה-14 בספטמבר צלצל מוכר. היום לפני תשע שנים הבלוג הזה עלה לרשת. כך זה התחיל.

המטרות התרחבו וצומצמו עם השנים. הבלוג נכתב גם באנגלית, מידי פעם. מצאתי עצמי כותב לא פעם על דברים שאינם דעתי ועל פי רוב אני מנסה לשמור את דעותיי לעצמי, גם אם הן עשויות להשתקף מהכתיבה.

גם היום, אני עדיין לא בדיוק בטוח איך הבלוג עובד. כלומר טכנית אני מבין איך זה עובד, אבל אני עדיין לא סגור על ההשפעה שיש לדבר הזה, יומן רשת, עלי, על אחרים ובכלל. מה הופך בלוג לבלוג "טוב" - מספר הקוראים, הנושאים, האיכות, איכות האישיות המפרסמת את הדברים?

אני מניח שהשרת עליו ישראבלוג יושב יקרוס ביום מן הימים ועמל של תשע שנים (ובקרוב יותר, כנראה) יישקע משל היה אטלנטיס. אבל אולי ביום מן הימים, בעוד עשור, מאה או אלף שנים, מישהו יימצא את הגיבובים שנכתבו פה בעלי ערך או למצער מרתקים.

אני קורא מעת לעת קטע או שניים שכתבתי ונזכר בעניינים נשכחים. רואה כיצד השתניתי, ולו במעט, במרוצת תשע השנים האחרונות.

רק בשביל זה היה שווה.

תודה לכל הקוראים והקוראות, העוקבים והמזדמנים, שנכנסו לפה לפחות 416,895 במרוצת תשע השנים האחרונות.

אלעד

Powerscourt, County Wicklow