אלו הנתונים של אחת עשרה המדינות המובילות בתמותה ממחלות לב על כל 100,000 תושבים בשנת 2004, על פי ספר העובדות של האקונומיסט לשנת 2011 (או באנגלית: Pocket World in Figures 2011 בעמוד 84).
אזרבייג'ן, אגב, התברגה למקום ה-13 עם 593, מיד לאחר סומליה עם 601).
מה משותף לכל המדינות ברשימה, מלבד הבעיות הקרדיווסקולריות של תושביהן?
באופן חשוד, השם של רבות מהן מסתיים ב"סטן" (ארץ) וכולן, מלבד אפגניסטן, היו רפובליקות סובייטיות עד שנות התשעים המוקדמות. אפגינסטן גם כן ידעה את נחת זרועה של רוסיה בשנות השמונים, כך שהיא יכולה להרגיש בנוחות ברשימה.
הרשימה כוללת מדינות קווקזיות/מרכז-אסיאתיות מחד ומדינות מזרח אירופיות מאידך, כך שגנטיקה, גם אם משחקת תפקיד, איננה ההסבר הבלבדי לשיעור התמותה החריג (ביחס למדינות שהיו קשורות פחות לגוש הסובייטי).
מסתבר שהשילוב בין תזונה לקויה (אני מניח ריבוי אכילת שומן רווי וכולסטרול), שירותי בריאות קלוקלים, עישון ושתיית אלכוהול (אחוז המעשנים וצריכת האלכוהול במדינות הללו הוא מהגבוהים בעולם, אבל לשם כך תצטרכו לקרוא את עמוד 100. אני מניח שצריכת האלכוהול פחות רלוונטית, שכן בחלק מרפובליקות ה"סטן" אלכוהול הוא בגדר חראם) יחד עם מודעות נמוכה לבריאות עושה את שלו.
לא אסיים עם מסקנות מרחיקות לכת, זולת אולי שאם זוללים אומצות (סטייקים) על בסיס קבוע, מוטב לעשות זאת במדינה בה רפואת לב ורופאים שיכולים לרשום לכם גלולות להורדת לחץ הדם זמינים יותר.
לעיתים הקשר בין שני משתנים כה ברור וזועק (אם כי אני מודה ומתוודה, לא הוכחתי אותו למעלה, לא הייתה לי כוונה לעשות זאת) שכואב הלב לראות כיצד אנשים הורגים עצמם, פשוטו כמשמעו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
