בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

על כלכלת בחירות כבר שמעתי. כל מיני הורדות מיסים (למשל העלאת מע"מ ל-18% בתחילת כהונת הממשלה כדי להוריד אותו ל-17% בהמשך) וחלוקת "נתחי בשר" תקציביים לקבוצות מסויימות בשנה שלפני בחירות, או כאשר ריחה של מערכת הבחירות הקרובה נישא באוויר.

אבל הדבר הזה, האישור ששר הביטחון העניק להורדת מספר ימי המילואים ל-14 בשנה (או 42 בשלוש שנים [ו-70 לקצינים, עוד דרך לעודד אנשים לתרום למדינה]) וקריאתם לשירות מילואים פעיל (שמ"פ) לפעולות אימונים ובמצבי חירום בלבד, הוא סוג נוסף של "כלכלת בחירות", רק שזו אינה כלכלית, ולכן אולי הייתי מכנה אותה "שוחד בחירות".

הראו לי מצב שצבא ההגנה המהולל שבשנים האחרונות רק העלה את מספר ימי המילואים שלו פתאום, בתוך שלוש שנים יתבסס קליל על מערך הסדיר שלו?

על מי יתבססו, על אלפי אנשי הקבע שפיטרו בשנים האחרונות כחלק ממנגנון ההתייעלות (המבורך לטעמי אגב)?

או על אנשי הקבע שכיום אנשי המנהלה שבהם לא מבצעים שום פעילות מבצעית, כי לא ניתן לגדוע את עבודתם המשרדית החשובה ועדיף לזמן אנשי מילואים ממשרדיהם, כי הרי עבודתם (גם אם היא מכניסה מיליונים למדינה) לא משתווה לזו של אנשי מערך הקבע "הנפלא" של צה"ל?

סביר להניח שירצו הם להקים מיליציות של קבע קצר טווח - מיטב בנינו שתורמים שלוש שנים יפותו ב"אומצת בשר" תקציבית זעומה יחסית ובתמורה ימשיכו לסכן את חייהם. זה קיים היום בקנה מידה קטן יותר והתוכנית לכך מונחת כבר שנים.

אבל מדוע אם כן, אם קיימת האפשרות האחרונה של קבע קצר טווח, מדוע אני טוען שמדובר בשוחד בחירות ובתוכנית שלא תצא אל הפועל?

הראתי בתחילה כי בשנים האחרונות בכלל ומאז פרצה האיתיפדה האחרונה קיימת נטייה להאריך את מספר ימי המילואים המקסימאלי. ואת אלו שבאופן פורמאלי לא מוכנים להעריך את תקופת המילואים שלהם משלהבים במקרה הטוב בפטריוטיזם זול ובמקרה היותר רווח לטעמי, באיומים על הדחה מהיחידה באם לא יתנדבו (ויש אנשים שזה משחק אצלם תפקיד, בדיוק כמו אותם טייסים או לוחמי מטכ"ל סרבנים שהודחו בעקבות מחאתם, אולם חלקם חזר בהם, על מנת שלא להיות מודח) או במקרה של פגיעות אחרות שהשתיקה יפה להם.

לא הזכרתי ואזכיר כעת את הפתח המסוכן שקיים בהצעה הזו.

"כשאת אומרת לא למה את מתכוונת" נכתב בשיר.

ושאלה לי אלייך מדינת ישראל (היה יכול להיות מפנה למשרד הביטחון או שאול מופז, אבל הם זכרים) :

כשאת אומרת "מצב חירום" למה את מתכוונת?

למצב החירום שקיים בישראל מאז ראשיתה ומוארך באופן כמעט אוטומטי מידי שנה?

למצב חירום קונקרטי כמו אינתיפדת אל-אקצה שצווי 8 חולקו בה בסיטונות, אם בראשותו של בן אליעזר או אם בחסותו של מופז?

כזכור ישראל היא במצב חירום מראשיתה וצווי החירום של הצבא מחולקים ביד חופשיה ובזרוע נטוייה...

נראה כאילו גם אם התוכנית תצא אל הפועל (ואני סקפטי), הרי שהיא תהיה תוכנית יפה על הנייר, תוכנית מגירה ותו לא.

בפועל אותם אנשים שכיום נקראים למילואים, ימשיכו להקרא למילואים, דווקא בתקופה שהם לומדים (או נבחנים), דווקא כאשר הם עובדים על פרוייקט מצליח בחברה גדולה או דווקא כאשר העסק המתחיל שלהם זקוק להם יותר מתמיד.

האם עשו אותנו אתמול?

אני זוכר שכאשר הייתי בראשית ימי התיכון העליזים, קראתי באחד העיתונים על תוכנית לביטול המילואים, הפיכת צה"ל לצבא קטן ויעיל שלא מתבסס על מערך המילואים.

קראתי, התגייסתי, השתחררתי ומאז כבר עשיתי מספר לא מבוטל של ימי מילואים, אם בגבולות הקו הירוק ואם מחוצה לו...

וכן, בתקופות שלא היו לי בהכרח נוחות.

אז מדוע פתאום כעת נזכרים לדבר על ביטול (או ייעול) שירות המילואים ועוד נוקבים בתאריך?

התשובה היא כאמור ריח הבחירות העולה באפם של כמה פוליטיקאים.

אני זוכר שבאחד הימים ניהלתי שיחה עם אדם שהוא אחראי זוטר על בניין הכוח של צבא ההגנה.

תוכן השיחה לפרטיה לא חשוב, אבל מסקנתו הנחרצת לאחר שאמרתי שעל הצבא להיות צבא המבוסס על מתנדבים שיקבלו תשלום ולא צבא עבדים המקבל מעט פחות משכר המינימום של מדינת עולם שלישי, הוא אמר שאין דרך לבצע זאת, לפחות לא בתנאי המשחק הנתונים.

אינני טוען שהוא הנציג המוסמך המייצג את עמדת הצבא. אבל הוא בהחלט הציג את רוח מפקדיו (שרוצים להפגין עוצמתם על כל פרט בחברה הישראלית ואיך אפשר לעשות זאת זולת להיות בעל היכולת התיאורטית להופכם לחייליך?) שלא יוותרו בקלות על עוצמתם.

המצב אולי היה עשוי להיות מבוצע על ידי פוליטיקאים שיפעילו את כובד משקלם על הצבא, שישמשו כקונטרה לגוף המיליטנטי המחליד והמקובע בעמדותיו. אבל מה לעשות, לא שאול מופז, מי שהיה אמון על כס ראש המטה הכללי עד לפני שנים ספורות יהיה זה שלפתע ישנה את הטון - הוא חלק מהצבא.

אם בכלל יזכרו את התוכנית הזו שבוודאי עוד תעלה לא מעט אבק עד שנת 2008, הרי שבתירוצי סרק יגנזו אותה. יהיה זה איום בטחוני חדש, פלשתינאי, איראני, סורי או השד יודע מה.

אני מוכן לקחת את הסיכון ולהתנבא שבשנת 2008 שירות המילואים לא יהיה לכל היותר 14 יום בשנה ואם יהיה כן, הרי יהיה זה רק באופן פורמאלי, כאשר בפועל חיילי מילואים רבים ישרתו יותר.

עוד יעברו הרבה מים בריין עד אשר ישראל לא תתבסס על שירות צבאי שהוא חובה ושירות מילואים כפוי וכפוי טובה.

הלוואי כמובן ואני טועה.

אלעד