בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

לפני כחודש הגעתי במקרה לידיעה הזו במאקו המספרת על סגן במיל' ששמר את תעודת החוגר שלו לאחר שהשתחרר ובמשך שש (6) שנים השתמש בה על מנת לנסוע ברכבת. על פי הידיעה, העלות המשוערת של הנסיעות הצטברה לכדי 12,000 שקלים.

שם הקצין לא מופיע בידיעה. גם הסמיכות לביטול נסיעות חיילים ברכבות בימי ראשון מעוררת חשד כי מדובר בידיעה "שתולה" מטעם מערכת הביטחון.

מחד מערכת מאקו קיבלה סיפור פיקנטי על גנב ערמומי שתחמן את מערכת הביטחון ורכבת ישראל. סיפור עם סוף טוב בו הגנב נתפס ויחזיר את הכסף (ואני חשבתי שסוף גנב תלייה. ובכן, על פי הכתבה, אין כאן כלל ענישה. לא משפט, לא מאסר, לא תשלום ריבית ואפילו ההתנצלות לא ממש כנה).

מאידך הציבור לומד כי נסיעות החינם של חיילים מנוצלת לרעה. לא זאת בלבד שאנשי צבא צובאים על הרכבת וגודשים אותה מידי בוקר יום ראשון, כפויי הטובה גם מנצלים את טוב לבו של משרד הביטחון על מנת לנסוע בזמנם החופשי על חשבון הצבא והנה, בכל הזדמנות גם יגנבו נסיעת חינם.

למותר לציין שהקשר הלוגי בין הבעיה לפתרון רופף. הרי איסור נסיעת חיילים בבוקר יום ראשון לא פותר את הבעיה ולא ימנע שימוש לרעה בחוגרים בשאר הזמן.

באופן אישי אני רואה בחיוב את העדפת האזרחים על פני חיילים ברכבת. דנתי על כך בקטע הזה בבלוג של פישר (שרשור מתחיל כאן). זה יפחית את מספר כלי הרכב על הכביש, לעומת חיילים שיימצאו חלופה אחרת.

מאידך, קל להבין מדוע חיילים שלא מקבלים שכר יראו כל פגיעה בהטבות הזעומות שהם מקבלים (אם ניתן לקרוא לאפשרות להגיע ליעד אליו הם מחוייבים להגיע הטבה) כאסון.

אחרי שהבהרנו שסביר שמדובר בידיעה פיקטיבית שנועדה בעיקרה לרכך את "רוע הגזירה" או האופן בו היא נתפשת בציבור (משהו בסגנון "מערכת הביטחון והרכבת אמנם נהגו באכזריות בלתי מידתית כלפי החיילים בבטלם את הנסיעות בבוקר יום ראשון, אבל אין ברירה כי חייבים לטפל באלו שמנצלים את כספי הציבור לרעה"), אפשר להמשיך. הבה נניח שהידיעה אמיתית ואכן הקצין הסורר אינו אגדה אורבנית.

השנה יציינו 45 שנים למלחמת ששת הימים שתוצאותיה ניכרות גם ארבעים וחמש שנה לאחר מכן. על פי ספר העובדות של ה-CIA, הגיל החציוני בגדה המערבית עמד ב-2011 על 21.3 שנים. לשון אחר, מחצית האוכלוסיה בשטחים צעירה מ-21.3 וגדלה כדור שני (או שלישי) לכיבוש. הכיבוש עבורם אינו מצב חולף אלא עובדת חיים.

גם החיילים הישראלים גדלו אל מציאות בה הם האדונים בשטחים. הם אמנם לא סופחו לישראל, אך ישראל מחזיקה בהם, צבאה הוא הריבון והתושבים המקומיים חסרי זכויות. הם צריכים לקבל אישור על מנת לנוע ממקום למקום, לחפש עבודה מחוץ למכלאותיהם והס מלהזכיר את אימת הצבא ופראות המתנחלים.

אפילו הרמטכ"ל הישראלי הנוכחי חגג בדיוק 8 שנים בלבד כאשר כבשה ישראל את השטחים. לשון אחר, גם הוא גדל לאותה מציאות בה ישראלים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם שכן הם בעלי הבית בשטחים. להם הארץ הזו. אלימות שלא לצורך, ביזה, ועוד, ועוד ועוד הם לחם חוקם. על קצה הקרחון רק מחמש השנים האחרונות אפשר למשל לקרוא כאן.

והמציאות הזו זלגה כמובן לישראל. הגדה המערבית, המערב הפרוע, אמנם שונה מישראל. מבחינה חוקית ומבחינה תודעתית כאחת. אבל הפער הולך ונסגר. מה הפלא שבחוגי הימין כותבים כמשה ארנס אומרים בריש גלי שיש לספח את השטחים. אלו למעשה האמיצים שמודעים לבעיה בהחזקת אוכלוסיה נטולת זכויות במשך שנות דור, מספר דורות. רוב אנשי הימין פשוט מעוניינים בסיפוח השטח תוך התעלמות מיושביו, טרנספר או למצער דחיקתם למספר מובלעות, ערי-מדינה פלסטיניות.

גנבים כמובן מתהלכים על פני הגלובוס. אבל הם כמובן החריגים, החלכאים והנדכאים שיש בכל חברה.

אך כאשר הפשיעה הופכת למעשה שבשגרה, כיצד נלין על בחור שרק רצה לחסוך בעלות הנסיעה ברכבת?

העוון הזה מחוויר לעומת על הפשעים שמתרחשים דקות ספורות מישראל גופא.

יכולתי להמשיך, אולם נדמה לי שאעצור את הקו המחשבתי הזה כאן. מי שלא מבין את הקשר, לא ישתכנע מעוד עשרות, מאות, אלפי או רבבות מילים שאכתוב על המובן מאליו - הכיבוש רע לכובש כמעט כפי שהוא רע לנכבש.

במקום, אגיד שכאשר קראתי את הידיעה נזכרתי בקטע הבא מהחמישה הקאמרית. רמי הויברגר מספר מה הוא הכי שונא בצבא. התשובה היא כמובן: להשתחרר. באמת אחד הקטעים המשובחים. לשם מה מבקשים ממנו את פנקס החוגר שלו? מה, יתנו אותו לאיזה רפי פפרבלט אחר? הוא הרי לא ישתמש בו כדי להתפלח לטירוניות, הוא לא דפוק. כולה ישתמש בו בשביל לקנות כרטיסים לקולנוע, גג בשביל כניסה לקולוסיאום...

ואם כבר בחמישיה הקאמרית עסקינן, הקטע הבא על הקרקס העברי של צה"ל גם הוא זכור לטובה ומומלץ לצפייה:

וכמובן על אף שמדובר במשאבת כספים שרובה לא נחוצה ופועלת ביקום אבסורדי, אין ברירה אלא להתגייס לצבא. ושאין נימוק הגיוני מדוע לשרת פורטים על מיתרי הרגש...

שלום