| |
בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים
It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller |
| 8/2003
מה איתי מה איתי מה איתי
מה אני אעשה בסוף השבוע הזה
את סו השבוע הקרוב אבלה בנעימים אצל סיון.
הואיל והוירס המרושע שפוגע בלקוחות התמימים שמיקרוסופט בלאו הכי פוגעת בהם ועושקת אותם, פגע במחשב של סיון, כנראה שאני לא ממש אעדכן או אעודכן בסוף השבוע הזה.
מילא, קצת ניתוק מהציויליזציה הקיברנטית לא הזיק לאיש...
תאכל ילד תאכל
היה לי משהו ממש מעצבן היום, אמא שלי הכינה איזו פשטידה טפלה, חסרת טעם, מגעילה, שחורה ובהחלט בלתי מזוהה.
היא הציעה לי לטעום מזה וסיפרה לי בגראווה שזה מכיל פצפוצי אורז (בהתחלה היא אמרה קורן פלקס, אח"כ תיקנה) וביצים.
אני לא ממש מרבה לאכול אוכל המכיל ביצים, במיוחד כאשר לא מדבור בביצי חופדש, כלומר התרנגולות סובלות מאוד בשביל שלאנשים תגענה הביצים למקרר.
אז סרבתי בנימוס להצעה, ואז, משום מקום, פתאום אמא שלי צעקה עלי בהיסטריה "תאכל", ושאלה למה אני אף פעם לא אוכל שום דבר שהיא מכינה.
למעשה, ההסבר מאוד פשוט, היא ממש, אבל ממש, לא יודעת לבשל. ביחד עם העובדה שאני מאוד בררן באוכל וכמעט לא מכניס לפי דבר, נוצר מצב בו אני פעם אחר פעם לא אוכל מהדברים שהיא מכינה וכאשר אני כבר עוזר אומץ ומכניס את המאכלים שלה לפה, בד"כ אני מצטער על כך, מקלל את הרגע ואח"כ באות התלונות שלי והיא מתעצבנת ונוצר ריטואל שחוזר על עצמו שוב ושוב.
אבל אני מוכרח לציין שהפעם הצעקה הזו באה בהפתעה וכך מצאתי את עצמי מגיב בצעקה חזרה : "תפסיקי לצעוק עלי".
באמת, אני לא מבין למה צריך לצעוק בענייני אוכל, הרי אני מכין לעצמי את האוכל שלי ואין עם זה שום בעיה...
טוב, אני צריך לזוז לרכבת.
סוף שבוע מקסים שיהיה...
אלעד
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
