בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

מעת לעת נתקל פלמוני במילה לועזית שאינו מכיר, אך במקום לטרוח ולחפש את משמעותה, הוא כותב מכתב נזעם על מצבה העגום של העברית אשר נדחקת על ידי לשונות זרות.

זה בדיוק מה שקרה לליאת אלקיים ("מדברים בעברינגליש", "הארץ" 20 באפריל 2012). בדומה לשאר המצקצקים, גם המצקצקת התורנית מבכה על מר גורלה של העברית, שכן שמות מותגים נכתבים ונאמרים באנגלית.

מדובר בתופעה עתיקת יומין שאינה מוגבלת לעברית. לשונות, כבני אדם, מתערבבות זו בזו, משאילות ומלוות האחת לחברתה כל אימת שהדוברים מרגישים שאין באמתחתם מילה או דרך טובה יותר לבטא את מחשבתם.

מחדשי השפה העברית הושפעו רבות משפות זרות אותן הכירו. כך העברית המודרנית מושפעת רבות ומשופעת במילים מצרפתית וגרמנית, נוסף על השפות הסלאביות, הגרמאניות והשמיות אותן דברו מחדשיה ודובריה הראשונים. כיום, בהשפעה אמריקנית, האנגלית היא פשוט נותנת הטון המרכזית. והס מלהזכיר שהמילים העבריות ה"טהורות" מקורן בשפות שקדמו לעברית.

זאת ועוד, בעוד דוברי עברית ישוחחו על הפיכה, חבריהם האנגלו-סקסים ידברו על המילה הצרפתית Coup d'etat (ויידעו לבטא זאת קוּ דֶטַה). בעוד הישראלים דוברי העברית יהרהרו ברוח הזמן, דוברי האנגלית יחשבו על ה-Zeitgeist (צייטגייסט) הגרמני. סביר שלא יחושו רגשי נחיתות בשימוש במילים זרות, אלא להיפך, ישמחו על העושר הלשוני שנפל בחלקם. יתכן ואלקיים לא מודעת לכך, אך גם באנגלית מילים רבות מושאלות מעברית. בנוסף, דוברי אנגלית ברחבי העולם משנים את האופן בו הם מתבטאים בשפתם, בהתאם ליחסי הגומלין שלהם עם דוברי שפות אחרות. הם לא מתרגשים מכך, אלא נהנים מכך.

מדוע אם כן לקטר על מצוקת העברית במקום להתענג על התופעות המרתקות שהביאה לעולם?

האם באמת יש חשש שדוברי עברית ינטשו בהמוניהם את העברית לטובת האנגלית או הספרדית?

אלקיים מזהה נכון אמת חשובה. "ישראל כבר מזמן אינה מדינה דוברת עברית. ישראל היא מדינה דו-לשונית". למרבה הצער, היא נכשלת להפנים כי בישראל שתי שפות רשמיות, עברית וערבית ולכן היא בהחלט נופלת להגדרה של מדינה דו-לשונית, אך לאנגלית אין צד בכך. באופן אירוני, דוברי העברית החרדים לכאורה לשפתם, עושים ככל יכולתם להכחיד את שפת האם של העם האחר (להם יש מדינות רבות עם דיאלקטים אחרים, אז למי איכפת?).

לאור איכות ההוראה הנמוכה של שפות זרות בישראל, אני בספק אם העברית תינטש בקרוב לטובת האנגלית. אמת, ביטויים לועזיים ימשיכו לשמחתנו להתווסף לעברית, אך בוגרי התיכון בישראל, יודעים מעט על שפות זרות, לא כל שכן שולטים בהן ברמה מספקת כדי לנטוש את העברית.

לסיום, אנקדוטה קצרה על שימוש במילים לועזיות. בתיכון, במסגרת תולדות עם ישראל (שם יומרני למקצוע העוסק בעיקר בתנועה הציונית מהמאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20) למדנו על "העלייה הבלתי לגאלית" לארץ ישראל. בתמימות של בן 16 או 17, שאלתי את המורה מדוע לא להשתמש במילה העברית ללגאלי ולדון ב"עלייה הבלתי חוקית" לפלשתינה. המורה, טובה לבון, מיד העמידה אותי במקומי והורתה לי להשתמש אך ורק בביטוי הלועזי. היא ידעה שלמילים יש כוח והביטוי שבחרתי יצרוב את הרושם הלא נכון בתודעתי הרכה.