התחלתי לכתוב את הקטע הזה ב-4 במאי לאחר מספר הרהורים על הרציונאליות של המתנגדים ליחסים הומו-לסביים. בהצטרפות מקרים מעניינת, בין תחילת כתיבת הקטע לפרסומו הודיע הנשיא האמריקני ברק אובמה שהוא תומך בנישואים חד מיניים. מעניין שהצהרת המובן מאליו הופכת לחדשה מרעישה כאשר היא נשמעת מפי האדם הנכון. מרתק לראות כיצד בעיתונות הישראלית - המדווחת על העניין כאילו לזכויות להט"ב בארה"ב קשר רב לזכויות הקהילה הגאה בישראל - טורחים לברבר על הנושא ולשאול לדעתם של כמה "אושויות" ישראליות (הנשיא, ראש הממשלה וכו') בנושא ומצקצקים כאשר הם מסרבים להגיב לכל אמירה שמאן דהוא שיחרר (ראו למשל מאמר המערכת של "הארץ"). רוצה לומר כי הנושא בהחלט חשוב, אבל האם לא ראוי לדאוג להסדרת הנושא בחקיקה במקום לשפוך מילים לריק ולנסות לדחוק פוליטיקאים עפשים לפינה?
הקטע נכתב תוך קבלה עקרונית של רעיון האבולוציה הדארווינסטית, היינו הישרדות של הייצורים המתאימים ביותר לסביבתם תוך כדי ברירה טבעית. הצמחים, בעלי החיים, החיידקים, הנגיפים, הפטריות ושאר היצורים התפתחו כפי שהם רק משום שהם, אבותיהם ואבות אבותיהם התאימו לסביבה בה הם חיו ולכן לא נכחדו. אמת, יש גם הרבה שרירותיות בתהליך, כך שגם יצורים מופלאים המותאמים לסביבתם לעילא עשויים להיעלם באסון קטקליזמי או סתם בשל ביש מזל, אך בגדול, מי שמתאים שורד ומי שלא מתאים שוקע בתהום הנשייה וסלעי המשקע.
מנקודת המוצא האבולוציונית, אנו צריכים לשאול עצמנו האם למאפיין זה או אחר ביצור חי יש יתרון בשיפור סיכוי ההישרדותו והעברת הגחלת לדור הבא.
לדוגמא, אם לאדם מסוים יש בעיה שתוביל למותו בגיל צעיר והיא באה לכדי מימוש בטרם העמיד צאצאים, הרי הוא לא יספיק להנחיל לדורות הבאים את הנטייה הזו ולכן היא לא תישרוד לאורך זמן. מאידך, אם הבעיה צצה בגיל מבוגר, אין היא משפיעה על הסיכוי להיות מועברת בתורשה לצאצאים.
לפיכך, אין זה מפליא למשל שהזמן לא ברר למשל את הזיקנה, אלא להיפך, יצורים שמתבגרים מהר יכולים להעמיד צאצאים מוקדם יותר ולשמור ולהגן עליהם (לפחות אצל חלק מהיצורים. אחרים משריצים ונעלמים), בניגוד נאמר ליצורים שיוותרו בינקותם לעד. ההתנוונות והמוות שבסוף התהליך הם תוצר לוואי שלא ממש משפיע על הברירה הטבעית. למעשה, מותם של הדורות הקודמים מאפשר את המרחב לדורות הבאים ולכן הוא אף יתרון אבולוציוני.
לעיתים מדובר פשוט בשונות שלא משנה, לפחות עד אשר היא עומדת למבחן. למשל,
עמידות לנגיפים שאינם בנמצא לא הייתה חשובה לאוכלוסיה הילידית באמריקה עד אשר היא
באה במגע עם האדם הלבן. אז, מי שהיו עמידים בפני המחלות האירופאיות שרדו,
בעוד רבים אחרים גוועו.
משזה הובן, הבה נתבונן בהומוסקסואליות מבעד לאספקלריית האבולוציה.
בטבע קיימים יצורים שמשכפלים עצמם בצורה א-מינית. אחרים הם אדרוגינוס (או טומטומים בלשון חז"ל). בני אדם, לפחות רובם, הם לא כאלו. צריך שניים לטנגו ועל פי שעה גם כדי ליצור שיעתוק גנטי (ותודה לאבינועם על החדרת השימוש במושג "שיעתוק גנטי" במקום "ילדים"). יתרה מכך, השניים צריכים להיות ממין שונה, זכר ונקבה, גבר ואישה או כיצד שלא נבחר לכנותם.
לכן, כאשר הומוסקסואלים באים במגע, ובמגע כוונתי למגע פיזי, משכב זכר (או נקבה, אך לא גם וגם) אם תרצו, הם לא מתרבים, אלא רק נהנים ובאים על סיפוקם או למצער מנסים.
נותר עוד לבדוק את הקשר בין היחסים לנישואים. מן המפורסמות הוא שהקשר בין נישואים לרבייה אמנם קיים, אך בהחלט אינו הכרחי. לא סתם מבוצעות בדיקות אבהות במקרים רבים וכן ילדים נולדים מזיווג שני אנשים שאינם נשואים. התינוק יבוא לאוויר העולם בין אם הוריו נטלו חלק בטקס זה או אחר ובין אם לאו.
אך לפחות בחברה השמרנית, זו שהמתנגדים לנישואים חד מיניים כה רוצים לשייך עצמם אליה, ישנה ציפייה לפיה יחסי אישות יתקיימו אך ורק במסגרת מוסד הנישואים. לא זה המקום להרחיב בדינם של ממזרים, ספק ממזרים, ניאוף, בגידה ועוד יתר המצאות חסרות משמעות בטבע שהחברה האנושית בכלל וזו היהודית בפרט פיתחה כחלק מתורת המוסר העקומה שלה, אך הנ"ל הם תזכורת מצויינת לשאיפה הזו.
לכן, הנישואים, לפחות חלק ניכר מהם, הם הסכם בין שני אנשים, מין הצהרת נאמנות זה לזו, זו לזה וכמובן בתקווה גם זה לזה וזו לזו. הם ההבטחה הדדית של שני אנשים להישאר יחדיו עד תום החיים מבלי לרעות בשדות זרים.
ולכן, בהינתן זה שהסיכוי כי הומוסקסואלים יתרבו במגע מיני האחד עם בני מינו הוא אפס ובהינתן זה שמוסד הנישואים מגדיל את הסיכוי שהיחסים יתקיימו רק בין בני אותם בני זוג שכאמור אינם פוריים כאשר הם באים זה בזה או זו בזו. זה רק טבעי שהומופובים דווקא ירצו לקדם נישואים בין בני אותו המין.
הרי אם הומוסקסואליות היא מולדת ועשויה לעבור בתורשה, הפיתרון הרצוי מבחינת ההומופוב המצוי הוא לאפשר להומואים להמשיך בפעילות העקרה שלהם, בניגוד לאיסור נישואים הומוסקסואלים ומגע מיני בין בני אותו המין. ה"מחלה" (לשיטתם) ההומוסקסואלית היא חשוכת מרפא (ולראייה, לא משנה שהיא נאסרת ומובטחים עונשים כבדים למאמינים, היא עדיין רווחת בקרב מיליוני בני אדם בעולם), אך היא עוברת מדור לדור בשל כפייה ולחץ על הומוסקסואלים "לחזור למוטב". לו יציאה מהארון וחיי זוגיות של הומוסקסואלים היו מעודדים, בתוך דור או שניים הדור הגאה היה הולך ופוחת. "הגן ההומוסקסואלי", בהנחה וישנו גן יחיד האחראי להעדפה המינית, הוא גן קטלני עבור אלו המחזיקים בו, לא בשל מוות מוקדם או כל פגם מוסרי שלעיתים מנסים להדביק להם, אלא פשוט מפני שהוא מעודד אורח חיים שבסופו האינדיבידואל לא מעביר את מטענו הגנטי הלאה.
מהבחינה הזו, אם לא יופרעו וייעזבו לנפשם, הומוסקסואלים כקולקטיב חיים על זמן שאול.
כמובן, המתנגדים לנישואים חד מיניים חוששים להשלכות של הקמת משפחות בראשן עומדים אבא ואבא או אמא ואמא.
ראשית, זה שובר את ההיררכיה המסורתית בה יש הורה חזק ודומיננטי, כנראה גם המפרנס, והורה רצסיבי ורגיש, כנראה גם האחראי לסידור משק הבית. הואיל והטון של המתנגדים נקבע על ידי גברים, גם אם ישנן נשים השמחות לאמץ הומופוביה מתוך ההנחה שמוטב להיות זנב לאריות (או זנב לבואשים, אם תשאלו אותי) מאשר אזרחיות שוות זכויות, להם האינטרס לשמר את מבנה המשפחה הפטריאכלי ולא להציג אלטרנטיבה יותר שוויונית.
שנית, הזכות לנישואים מקנה זכות טבעית אחרת, הזכות להקמת משפחה. אם אחד ההורים יתרום זרע או ביצית, הגן המרושע יונחל לדור הבא (כאן ודאי לא תהיה להם בעיה להסכים עם העברת המטען הגנטי. אחרי הכל, ילדים די דומים להוריהם ברוב המקרים וניתן להלביש על התופעה הסבר אמוני). אם יהיה זה ילד מאומץ, הרי הזוג ההומואי או לסבי כבר ידאג לשטוף את המוח הרך בערכים ליברליים ויציג בפני הילד וחבריו מודלים אלטרנטיביים לחיי משפחה, זולת שני אלו הקיימים: המשפחה המסורתית (אבא, אמא וילדים, בסדר הזה); והמשפחה החד-הורית, על פי רוב מוכת הגורל, שתפקידה בעיקר להוכיח שהמשפחה המסורתית היא המודל הראוי.
שלישית, על פי רוב, הבנתם של המתנגדים לנישואים חד מיניים את הטבע שונה מזו שהטבע מבין את עצמו (כמובן, אין בכוונתי לרמוז שלטבע יכולת להבין עצמו אלא פשוט לציין את האופן בו הטבע פועל). הם יחפשו ניסים ונפלאות, אותות ומופתים שיוכיחו שלא זאת בלבד שיש בורא לעולם, אלא שהוא גם פעיל ומעורב בענייני דיומא והוא בהכרח מעדיף אותם, את דרך חייהם ובחירתם המוסרית.
לכן הם לא מקבלים את הרעיון כי עולם החי כיום הוא תוצאה של שינויים שהתחוללו במשך מיליארדי שנים או במילה אחת - אבולוציה, ומתעקשים על כל מיני רעיונות עיוועים ובובע מייסעס על יצור תבוני שברא את העולם, לשון אחר - בריאתנות (ונניח לשאלה מי ברא את הבורא. כשחושבים על זה, סיפור הבריאה מותיר יותר שאלות מתיאוריות מדעיות כמו המפץ הגדול ואבולוציה).
לפיכך, הם ייתקשו לקבל כי הומוסקסואליות היא עניין נרכש, שאינו בשליטת מי שהוא כזה ודווקא אם ייכפו עליו להתרבות הוא יעביר את הגחלת (ושוב, דווקא אלו הם האנשים שסבורים שיש בהומוסקסואליות משהו רע). לשיטתם, משיכה מינית לבני אותו המין היא מבחן שהאל עורך לאמונתם, בדומה למשל ללידת ילדים הסובלים מפיגור, אוטיזם, ניוון שרירים וכיוצ"ב.
לבסוף, כפי שנכתב בפסקה מעל, ההומופובים ייתקשו לקבל את זה שהומוסקסואליות היא עניין נרכש, שאינו בשליטת מי שהוא כזה. אך גם אם לא הייתה נרכשת היא הייתה בחירה אישית של הפרט שלא פוגעת באחרים (אלא אם הם מחליטים לדחוף את האף שלהם לעניינים לא להם) ולכן אין שום סיבה להגביל אותה.
אם שני אנשים רוצים רוצים לאהוב אחד את השני, המין שלהם אינו חשוב לאיש זולתם. אם שני אנשים רוצים להביע את אהבתם בעריכת טקס אנכרוניסטי, נישואים, שיהיה להם לבריאות. ההבדל המרכזי בין זוג עם תעודת נישואים לזוג ללא פיסת הנייר ההיא הם ענייני ירושה, מיסים וכו' (וכאמור אימוץ). לא החיבה שהם חשים.
מניעת נישואים חד מיניים אינה עניין של דעה, כזה בו עורכים הצבעה, סופרים את התומכים והמתנגדים ולפי ההצבעה בוחרים כיצד לפעול, משום שהנישואים הם הבחירה של הזוג, לא של יתר החברה. כאשר קראתי על נישואים חד מיניים שאושרו במדינת ניו יורק, משך את תשומת לבי ציטוט של סנאטור רפובליקני מבאפלו בשם מארק גריסאנטי המתנגד לנישואים חד מיניים בשל אמונתו הדתית אך הצביע בעד ההצעה (מתוך הכתבה הזו באקונומיסט):
"I cannot legally come up with an argument against same-sex marriage. Who am I to say that someone does not have the same rights that I have with my wife, who I love, or to have the 1,300-plus rights that I share with her?"
מומלץ כי הנושא יוסדר בחקיקה, כי הרי עיקרה של חקיקה הוא קביעת פרוצדורות. לא מי רשאי להתחתן ומי לא, אלא איזו הכשרה צריך לעבור מי שעורך את הטקס ואילו צעדים ינקטו על מנת להבטיח שאין מדובר בנישואי כפייה ויתר רעות חולות. זה נכון לגבי מין הנישאים שאינו יכול להוות עילה למניעת נישואים. ובמקרה של ישראל, גם לדת וללאום אשר מונעים מאנשים להינשא לכל מי שיירצו אין מקום ורצוי להסדיר נישואים אזרחיים לכל ללא הבדל דת, גזע, לאום, מין והמין של בן הזוג (כתבתי על המצב שנוצר בשל הרצון לשמר הפרדה גזעית כאן).
למרבה הצער, עד שזה יובן, ודאי תשיכו לקרוא ולשמוע על עוד הרבה דיוני סרק.
נערות אוחזות ידיים לפני מצעד הגאווה בדבלין - יוני 2011
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
