בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

בכותרת הראשית באתר "הארץ" התפרסמה הידיעה הזו על דיון בבג"ץ על משלוח קופים מחוות מזור הידועה לשמצה לארה"ב.

מבלי להיכנס לפרטי משלוח 90 קופים מישראל למעבדות בארה"ב, שם יתאכזרו אליהם ויגרמו להם סבל בל יתואר ופרטי הדיון, שכן לא כל הפרטים ידועים לי, אשמח להתייחס בקצרה לעניין אחד שעולה מ"הצעת הפשרה" שהועלתה על ידי שופטי בית המשפט העליון בישראל.

ההצעה, שנכון לשעת כתיבת שורות אלו נבחנת על ידי אנשי חוות מזור, עיקרה ש-50 קופות מבוגרות שנולדו בטבע ונלכדו לא יישלחו לארה"ב, בעוד 40 קופים שנולדו בשבי כן יישלחו על מנת לעבור עינויים למען קידום זניח של הרפואה או (מה שיותר סביר) פיתוח מוצר קוסמטיקה בלתי נחוץ.

כמובן, השופטים הנכבדים יכולים למרק את מצפונים על נוסחת הפלאים שמצאו אשר שומרת על האיזון הסביר בין הרווח הכלכלי של חוות הקופים מחד ורווחת הקופים (או התדמית של חברת התעופה שאמורה להטיס אותם וחוששת ליחסי הציבור שלה). אבל עם יד על הלב, מה ההבדל בין חיות שנפלו בשבי לבין כאלו שנולדו בכלובים על מנת שאנשים רודפי בצע יפיקו מהם את המירב?

לאלה כמו גם לאלה הזכות להסתובב חופשיים או לפחות לא להיות מפוחדים ומעונים באכזריות?

החליפו לרגע קופים בפרימטים אחרים, בני אדם.

איזה שופט היה בכלל מעלה על הדעת לאפשר משלוח ילדים שנולדו בשבי לעבדים לשמש כמושא ניסוי במעבדה של דוקטור מנגלה, בעוד היה מונע את משלוח ההורים שהיו חופשיים בטרם נפלו קורבן לסחר אדם?

כיצד ניתן למצוא היגיון בזה?

כיצד בכלל ניתן להתפשר על דברים כאלה?

אז יפה שהעורך באתר "הארץ" שם את הנושא בכותרת הראשית. מודעות היא דבר חשוב.

ויפה שדנים בנושא בבית המשפט, אם כי זה עיסוקם - דיון (אם כי יכלו גם להחליט לדחות את העתירה).

אבל צדק משם והלאה.

לו היו ממנים קוף לעמוד בראש הרכב השופטים הצדק ודאי היה יוצא לאור.

על הקוף מאליש