לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים


It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller
כינוי:  ashmash

בן: 43

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2012

אולימפיאדה, פוליטיקה וגיאוגרפיה


 

ראשית, נפתח בחידה. לפניכם שלושה דגלים של שלוש מדינות ריבוניות שונות שספורטאים מטעמן צעדו בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון 2012:

 




דגל מדינה א'

 

 



דגל מדינה ב'

 

 



דגל מדינה ג'

 

 

תפקידכם לגלות מי הן המדינות ואיזה דגל מייצג איזו מדינה. התשובות בסוף הקטע ואין פרס לזוכה המאושר/ת.

אני סמוך ובטוח שרובכם תוכלו לציין מדינה אחת או שתיים, הטובים ביניכם אף יציינו את שלוש המדינות, אך אני בספק אם הדגל המתאים יותאם למדינה הנכונה. אחרי הכל, ההבדל הוא בעיקר בפרופורציה והיא פחות בולטת מאשר בהבדל בין דגל שוויץ לדגל דנמרק למשל.

 

ככה זה עם מדינות רבות, לאומיותן גאתה פחות אותו יותר באותן שנים וההשראה של מעצבי הדגלים שלהן הייתה מבוססת בעיקר על מה שהיה בנמצא.

כך למשל, דרום סודאן, מדינה חדשה בת מעט יותר משנה אימצה דגל דומה להפליא לדגל סודאן, המדינה ממנה פרשה עם שינוי קטנטן של הצבעים הפאן-ערביים לטובת גוונים יותר אפריקאיים (ראו למשל את דגל קניה).

 

ואם כבר בדרום סודאן עסקינן, רץ המרתון מדרום סודאן, גואור מריאל (Guor Marial) מתחרה תחת הדגל האולימפי ולא מטעם מדינתנו שטרם הספיקה לגבש ולבחור "ועד אולימפי". והרי אם למדינתך אין ועד אולימפי היא לא בדיוק מדינה לצורך המשחקים. הוא מצטרף לשלושה ספורטאים מהאנטילים ההולנדיים שעל אף שהם נמצאים בים הקריבי היוו עד לאחרונה מחוז אוטונומי בממלכת הולנד וכעת יש להם סטטוס מעט שונה המצדיק שליחת ספורטאים בנפרד ממדינת האם האירופאית.

 

עם יד על הלב, הלוואי וכולם היו מתחרים תחת הדגל האולימפי, אחוות בני האדם בניגוד לאחוות נתיני המדינות.

נכון, המשחקים האולימפיים המודרניים החלו ב-1896, עידן קוסמופוליטי ליברלי מחד ושל לאומיות ההולכת וגוברת מאידך. עדיין לא באפריקה, אבל באירופה ובאמריקה החלו לקום מדינות חדשות, אימפריות החלו לשקוע וחלקן היו על סף קריסה וכך עלה הרעיון להקמת משחקים שיתקיימו כל ארבע שנים ובהן ייקחו חלק ספורטאים חובבים מרחבי הגלובוס (מומלץ לקרוא בנושא את הספר עידן האימפריה של אריק הובסבאום שלמיטב ידיעתי טרם תורגם לעברית. בפתיח הובסבאום מתייחס גם למשחקים האולימפיים).

 

עניין החובבים נזנח מעט ברבות השנים. על אף שעדיין מנסים לשמור על מראית עין בחלק מענפי הספורט, רוב משתתפי האולימפיאדה, במיוחד אם הם מגיעים ממדינות סמכותניות, מתאמנים יומם וליל רק עבור הזכייה בזהב. כדי להבין בדיוק את גודל המאמץ והלחץ המונח על כתפי הספורטאים, מומלץ לראות את המבט על פרצוף הבנות של נבחרת רוסיה בהתעמלות אומנותית לאחר שגילו שזכו במקום השני (ולא חלילה במקום הראשון בו זכו האמריקאיות. צפיתי בחלק קצר מהתחרות וממה שראיתי האמריקאיות פשוט היו טובות יותר, אך הבכייניות הרוסיות לא היו מוכנות לקבל את העדיפות האמריקנית, רק משום, כך אני מניח, שכל חייהן הוקדשו לתחרות הזו ודומות לה וכגודל הציפייה כך גודל האכזבה).

 



ויקטוריה קומובה, אחת המתעמלות הרוסיות עצובה לאחר זכייתה במקום השני. ליתר הבנות היה פרצוף נפול גם כן. לקוח מכאן.

 

 

עם השנים, כאמור, נזנח הרעיון של מפגש החובבים ההומניסטי ועלתה הלאומניות ביתר שאת. שיאה הידוע לשמצה באולימפיאדת ברלין ב-1936 הזכורה בעיקר כאירוע תעמולה נאצי (וכמה תעלולים אנטי נאציים שנועדו להוכיח את הגרמנים בגזענותם, ראו למשל את סיפורו של האצן הנודע ג'סי אוונס).

על צילום האירועים והפקת הסרט שיציג את רוח האדם (ובראשו האדם הארי) הופקדה לני ריפנשטל אשר יצרה את אחד מסרטי האולימפיאדה והספורט הקלאסיים - אולימפיה:

 

 


 

 

בימינו, כל אירוע ספורט בינוני ונשכח זוכה לשלל מצלמות בחדות גבוהה ותלת מימד ולכן יש בין הצופים בימינו שלא ייתרשמו מסרט שחור לבן, אך ריפנשטל המציאה את הז'אנר של צילום ספורט ואחראית לפיתוח כמה מהתעלולים בהם משתמשים עד עצם היום הזה. היא לא ביימה משדר ספורט ישיר, היא ערכה סרט קולנוע אלמותי.

 

כאמור, המשחקים הלכו והתרחבו עם השנים. מעשר אומות שנטלו חלק במשחקים הראשונים באתונהב-1896, ל-204 מדינות המשתתפות במשחקים בשנת 2012. תוכלו לראות מי הן המשתתפות הקבועות וכיצד השתנתה מפת העולם מסוף המאה ה-19 במצגת הזו באקונומסט.

204 מדינות זה הרבה, זה מספר גדול אף יותר ממספר המדינות החברות באו"ם. כפועל יוצא, חלק מהמשתתפות אינן מדינות החברות באו"ם.

 

למשל, טייפה הסינית שאתם ודאי מכירים בשם הפופולארי טיוואן. הרי לא יעלה על הדעת שאי עם קבוצת מורדים (מזה למעלה משישים שנה) אשר כבר גורש מהאומות (הלא כל כך) מאוחדות יעשה שימוש בשם סין או הרפובליקה של סין, כאשר זה שמור לרפובליקה העממית של סין היא-היא סין האמיתית, היורשת החוקית של הקיסרות העתיקה.

או מה לגבי הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה, שם קצר וקולע למדינה המסוכסכת עם יוון, אם המשחקים האולימפיים, החוששת שהשימוש בשם מקדוניה טומן בחובו דרישה טריטוריאלית למחוז יווני בעל אותו שם. אלכסנדר מוקדון ודאי היה מתהפך בקברו אם היה שומע על הסכסוך, הוא כבר היה כובש את כל האזור והופך את הסכסוך למיותר.

 

כן, הדוגמאות הללו הן רק שבריר מעשרות אם לא מאות סכסוכים אתניים ולאומיים המבעבעים מתחת לפני השטח. לא כל המשתתפים גאים להתחרות תחת הדגל אותו הם לכאורה מייצגים, אך בלית ברירה, עד אשר המחוז ממנו הגיעו יפרוש או עד הקמת סדר עולם ללא גבולות, הם מתחרים עבור דגל שנכפה עליהם.

המלכים, הנשיאים, הרוזנים, ראשי הממשלות וראשי הוועדים האולימפיים הלאומיים מגיעים לנופף בטקס הפתיחה לנתיניהם ולחגוג מצב קיים שכאמור הוא תולדה של שינוי ללא הרף במאה ושש עשרה השנים האחרונות ואין סיבה להאמין שהתצורה הנוכחית לא תשתנה בעתיד.

 

אפילו המסורות האולימפיות שהיו שם "מאז ומעולם" (אירוניה כאשר מדובר במשחקים שהחלו ב-1896 או לכאורה חודשו ממשחקים עתיקים שגם הם לא היו שם מאז ומעולם) לא באמת היו שם תמיד.

 

הלפיד האולימפי עם אש התמיד שמכבים מעט לאחר נעילת המשחקים הודלק לראשונה ב-1928. הוא לא היה שם עד שמישהו חשב שיהיה זה רעיון טוב לתת לספורטאים ובני אנוש אחרים להתרוצץ עם אבוקה.

 

הדגל האולימפי עם חמש טבעות בחמישה צבעים המייצגים חמש יבשות וצבעים אשר ניתן למצוא בדגל של כל מדינה משתתפת, נמצא עימנו רק מ-1914. עניין הצבעים הנמצאים משעשע או עצוב, כאשר לא כל המדינות מורשות לעשות שימוש בדגלן (ע"ע טיוואן). זה עושה חשק לפרוש ולהקים את המדינה שלי עם דגל ורוד זועק. גם ספירת היבשות יכולה להשתנות, אני למשל מכיר באוקיאניה, אירואסיה-אפריקה ואמריקה, כך ששלושה עיגולים היו עושים את העבודה גם כן. או לחילופן, אוקיאניה, אירופה, אסיה, אפריקה, דרום אמריקה, צפון אמריקה והנה הגענו לשש ויכולתי להמשיך לספור.

 

ואם כבר להיטפל לדקויות גיאוגרפיות, האתר של לונדון 2012 באמת שימושי, במיוחד אם תרצו לקבל מידע על הספורטאים, המדליות, התחרויות וכו' (ופחות אם תרצו לצפות במשחקים אונליין, לשם כך תאלצו לחפש בנפרד).

אחד החלקים האהובים עלי באתר עוסק במדינות המשתתפות. על מנת להקל על הגולשים, המדור חולק ליבשות (באופן שרירותי, כאמור, חמש). בחלק האסיאתי תמצאו מדינה בשם פלסטין. אין לי בעיה עם הגדרה עצמית בכלל וזו הפלסטינית בפרט. הרי אם לא, את מי ייצגו הספורטאים הפלסטינים, את ישראל? את הדגל האולימפי? אבל טכנית הם לא מדינה.

הם עם שנאבק על אותה פיסה גיאוגרפית בה ממוקמת מדינה בשם ישראל. אם תחפשו את ישראל באסיה, ודאי תתאכזבו, כי היא מופיעה בחלק האירופי.

 

מעניין מי אחראי לנושא, האם זה עניין של תפיסה - היכן נגמרת אירופה ומתחילה יבשת אסיה (כפי שציינתי, אני מעדיף להתייחס לפיסה הגיאוגרפית אירואסיה-אפריקה או להתמקד באזורים קטנים יותר ולא ביבשות המחולקות באופן מלאכותי) או מקריות?

כפי הנראה מדובר בעניין טכני, לאיזה אזור משתייך הוועד האולימפי של מדינה (או ספק-מדינה) זו או אחרת.

אך התוצאה מרתקת, קוונטית משהו, בה אותה פיסת אדמה יכולה להתקיים בו זמנית בשתי יבשות עד אשר החלטנו בשרירותיות לאיז יבשת היא משתייכת.

 

ובכן, יכולתי להמשיך ולדון בנושא עוד רבות. אך כמדומני, כעת כבר ברור שכאשר מהרהרים על דברים שמוצגים כמובנים מאליו, מגלים שפוליטיקה וגיאוגרפיה הם עניינים הנתונים לפרשנות ומאבקים דבר מהם אינו מובן מאליו. והאולימפיאדה היא האירוע המנסה לייצג באמצעות ספורט את הפוליטיקה העולמית ולגשר על המרחקים הגיאוגרפיים.

 

 

וכעת לתשובות מהחידה שבפתיח:

 

מדינה א' - דגל פולין

מדינה ב' - דגל מונקו

מדינה ג' - דגל אינדונזיה

נכתב על ידי ashmash , 2/8/2012 10:58   בקטגוריות הרהורים, אקטואליה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




467,859
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לashmash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ashmash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)