בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

די מזמן סימנתי עצמי להתייחס למשהו ששמתי לב אליו בסרטון הבא, פרי יצירת לשכת ראש ממשלת ישראל או מי מטעמה (הסרטון מופיע בערוץ היוטיוב של משרד ראש הממשלה):

הגעתי לסרטון דרך הקטע הזה של שי ענבל שדן בבעיוות המציאות בסרטון ומפרק אותן לגורמים. הואיל והביקורת של שי מצויינת, לא אתייחס למציאות המדומה (מבחינה כלכלית, בטחונית ובכלל) המוצגת בסרטון. בתכלס, היא לא ממש מעניינת. כל צופה בר דעת יודע שהקשר בין הסרטון למציאות קרוב לקשר שבין התיאורים בעיתון פרבדה הסובייטי למציאות.

מה שלא עלה בביקורת שלו לסרטון צץ בסביבות השנייה ה-40, עת מופיעה מפת ישראל. לפניכם מפת מדינת ישראל משתזפת בנינוחות בעוד העולם וכלכלתו בוערים.

מפת ישראל מתוך סרטון

היוצרים ניסו לשוות למפה מראה אופנתי וקוּל, מין סמליל מדליק וחייכני. נעזוב לרגע את המסר ששריצה בשמש הקופחת היא "פעילות" רצויה (היא אינה בריאה) ושכדור הארץ בוער במקומות הלא נכונים, אם כוונת היוצרים הייתה להראות את המקומות בהם קרסה הכלכלה באופן דרמטי (לזכותם אפשר לומר שרק איירו מספר להבות שהיה חוטף אדם בוער. ואם באדם בוער עסקינן, הסרטון שוחרר באפריל 2012. היתכן ונתן השראה לגל מציתים סדרתיים בישראל כשלושה חודשים לאחר מכן? לתשומת לב חובבי הקונספירציה והמתעניינים במותו של משה סילמן ואחרים שהציתו עצמם בישראל לאור המצוקה הכלכלית, שקשורה במישרין לשקרים המוצגים בסרטון, ולא מסתפקים בתיאוריה המחברת בין מוחמד בועזיזי, התוניסאי הצעיר שהצית עצמו וכך הצית את גל המחאה וההתעוררות בעולם הערבי) ונתמקד במה שמופיע במפה או ליתר דיוק מה שחסר בה.

מה שמעניין במפה הוא הגבולות הנראים בה בבירור.

דנתי לפני כשבע שנים בהרחבה על המפה במשחק הפוליטי. בעלי עניינים שונים מציגים מפות אחרות, איש-איש והמפה המציגה את אשר הוא רוצה להראות ולהוכיח. המפה, אחרי הכל, אינה המציאות, אלא רק ייצוג שלה וכך אפשר להעביר באמצעותה את "המסר הנכון".

והמפה שלעיל, מציגה את הגולן והגדה המערבית, אבל לא את עזה.

הגולן סופח לישראל כ-13 שנה לאחר שנכבש מסוריה. הגדה המערבית, למעט ירושלים, מעולם לא סופחה לישראל באופן רשמי. על אף השם "יהודה ושומרון" שדבק בה, ישראל מעולם לא הכילה את חוקיה על השטח, אלא רק על מאות אלפי אזרחיה שהתנחלו במקום.

המצב ברצועת עזה היה דומה לזה שבגדה עד לפני כשבע שנים, עת ממשלת שרון פינתה את תושביה.

מפות ישראליות רבות שרטטו את עזה והגדה המערבית כחלק מישראל.

והנה, שבע שנים אחרי, עזה אינה חלק מישראל. ישראל הרשמית עברה שינוי בתודעה ועזה הפכה לשטח זר. וטוב שכך.

כמובן, כפי שישראל יכולה הייתה להתנתק מעזה, לא רק פיזית, אלא גם נפשית, כך יתכן ויבוא יום בו גורל הגדה יהיה זהה ושוב היא לא תופיעה במפות ישראל.

או שהיציאה מעזה הייתה רק צעד טקטי על מנת להעמיק את השליטה בארץ האבות אשר בשומרון ויהודה.

או שהמפה תעבור שינוי אחר. ימים יגידו.

ובינתיים, שלום ולא להתראות עזה!

המפה במשחק הפוליטי

מפות ופוליטיקה מתוך האקונומיסט (תורגם לעברית באתר הארץ), כתבה שבדיוק נתקלתי בה בעת כתיבת שורות אלו.

כשראש הממשלה חי בסרט - שי ענבל