בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

אני מפנה לקטע הבא של עידו קינן, שנכתב בהומור כמובן ובו הוא מזהיר את עובדי משטרת ההגירה שלא לעצור אישה כהת עור שצפויה לבקר בישראל.

מדובר כמובן בקונדוליסה רייס, מזכירת המדינה האמריקנית החדשה, אישה שחורה המשמשת בתפקיד המקביל לשר החוץ של ארה"ב.

הקטע שכתב קינן אמנם הומוריסטי, אך לצערי אין הוא מצחיק אותי כלל וכלל. בישראל פיתחנו לנו שיטה גזענית מאין כמוה לתת לאנשים שונים יחס שונה על פי גזעם.

תורת הגזע הישראלי כמובן היא תורה מורכבת (אם כי לא מסובכת, הואיל והלא-יוצלחים האמונים על אכיפתה אמורים להבין אותה ברמה זו או אחרת), עד כמה שידוע לי היא אינה כתובה בקודקס רשמי ובד"כ לא תשמעו עליה באופן מוצהר.

התורה הזו, מיושמת בכל קצוות החברה הישראלית. היא זוכה לגיבוי ממשלתי, נאכפת על ידי משטרת ישראל הממומנת מכספי המיסים וכמובן גם אזרחים מהשורה, במיוחד אם הם קפיטליסטים ארורים דוגמת קבלני בנייה דבקים בה.

ובכן מה היא אותה תורת גזע יהודית, מעבר לאותן הצהרות על היות העם היהודי "עם סגולה" ו"אור לגויים" המקבילות במידה זו או אחרת למילים בדבר "הגזע הארי המובחר" בתורת גזע אחרת?

התורה מאוד פשוטה!

בעל חזות מזרח אסיאתית, הוא בראש ובראשונה חשוד בהיותו עובד זר בלתי חוקי. לא ייתכן שהוא סתם תייר מיפן, לא ייתכן חלילה שהוא בא לעבוד בישראל באופן חוקי במקצוע שישראלים אינם מוכנים לעבוד בו דוגמת חקלאות או בנייה.

אדם בעל עור שחור הוא בהכרח אפריקאי מנוול שרוצה לעבוד בישראל, בתקווה להביא כאן ילדים לעולם בתקווה שלאלה יהיה סיכוי, שלא כמו במדינת המוצא שלו.

ערבי, הוא בראש ובראשונה מחבל ומפגע. גם אם אין ברשותו כעת חומרי חבלה, הרי שזו הטעייה, על מנת שבפעם הבאה שיגיע לישראל עם חומרי הנפץ לא נחשוד בו.

אלו על רגל אחת אותם בני גזעים נחותים שראויים ליחס מבעלי הסמכות בישראל ומשאר הישראלים גם כן.

וכיצד אפוא יש לנהוג באותם גזעים נחותים, על פי תורת הגזע היהודית?

"ואהבת לרעך כמוך"?!

הצחקתם אותי...

את בעל הפנים המונגוליות יש תחילה לעקב לחקירה, לתשאל אותו באשר לסיבת בואו לישראל (שהיא כאמור עבודה בלתי חוקית ללא כל צל של ספק, האשמה נקבעת על פי הגזע ולא על פי מדדים אובייקטיביים).

אם נמרר להם מספיק את החיים, ודאי יתפשטו השמועות בכפריהם העניים והם יחדלו להגיע לארצנו ולגזול את החלב והדבש שארצנו הנפלאה התברכה בהם (במיוחד חלב ודבש אנושי) ומגיעים רק לנו.

ואלו שאינם עובדים זרים, למשל אותם תיירים יפנים, למשל דיפלומטים אסיאתיים ואפילו ישראלים באזרחותם ממוצא זה (ואני פגשתי כבר כמה כאלו בשיטוטיי בישראל), נגזר עליהם לעבור ביקורת קפדנית בכניסתם לישראל (וזה עוד מתקבל על הדעת) ולקוות שלא יפגשו בשוטרי משטרת ההגירה שקודם נטפלים אל אותם בעלי חזות מזרח אסיאתית (גם אם עובדים חוקיים) ורק לאחר מכן טורחים לוודא את אשמתם.

ואם הם עובדים זרים ופסחו על משוכת משטרת ההגירה (לבינתיים), הרי שחרב דמוקלס של המעסיקים תלויה מעל ראשם כל הזמן. אלה מצידם לא בוחלים בהחרמת דרכונים, הלנת שכר, הלשנה של המעסיק למשטרת ההגירה כאשר העובד דורש את זכויותיו, שיכונם של העובדים בתת-תנאים, הרבה פעמים תוך סיכונם, כליאה שרירותית של אותם עובדים שחלילה דורשים את השכר המגיע להם (ע"י מעסיקים, לא על ידי משטרת ישראל לה ניתנה הסמכות), הכאת העובדים הזרים והטלת טרור פיזי ומילולי עליהם ועוד שלל שיטות נלוזות שכל מי שיקרא פסקי דין שנפסקו בתחום יתחלחל מהעוול שנעשה לאותם עובדים מזרח אסיאתיים מידי יום ביומו בישראל.

כאילו אין לנו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כאילו אין באותו חוק סעיף 5 לפיו "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".

אם איתרע מזלו של אדם והוא נולד עם צבע עור שחור (שזה אליבא דפיני גרשון טוב בהרבה מבעלי צבע מוקה שהם חכמים יותר), הרי שגם עליו לא פוסחים חוקי הגזע הציוניים.

גם על אותם כהי עור החיים בישראל שעובדים בעבודות ניקיון במקרים רבים (רובם ככולם הגיעו לישראל כצליינים ונותרו לעבוד כאן באופן בלתי לגאלי), מהלכים אימים לא אחת. גם הם מתושאלים באשר לסיבת בואם בנחיתתם בארץ. גם הם עוברים בדיקה קפדנית בשל צבע עורם. אם מדובר בצליינים שבאו לישראל על מנת לעלות לאתרים מקודשים להם על פי אמונתם.

באופן אירוני, גם אם בנו מזכ"ל האו"ם יגיע לישראל, קופי ענאן שכיאה לאדם המגיע מגאנה, הוא בעל צבע עור שחור והוא אינו בעל דיוקן מפורסם כשל אביו, סיכוי די גבוה שגם הוא יאכל הרבה מרורים עד אשר יבוא בשעריה של מדינתנו הנאורה.

כנ"ל גם שחורים אמריקנים, שקודם יתעמרו בהם, אח"כ יבדקו אם יש דברים בגו.

או למשל, השחורים שלנו, האתיופים שגם חלקם, אחת לכמה זמן נעצר, אם חלילה הסתובב במקום הלא נכון בזמן הלא נכון (אזור התחנה המרכזית בת"א הוא אזור כזה בכל זמן כמעט), לא משנה שהנם אזרחי ישראל לכל דבר.

והגרוע מכל - ע-ר-ב-י-ם. איזה גזע מפחיד, חלקם מתפוצצים בישראל. הם ודאי גזע של פנאטיים שכולם רוצים למות למען קידוש אללה...

זו לפחות גישת שירותי הביטחון הישראליים (שדווח עליה בהרחבה לאחר אירועי ספטמבר 2001, כאשר ארה"ב עברה שדרוג בטחוני והזמינה מומחים ישראלים בעלי שם על מנת לייעץ לה בענייני ביטחון ולחימה בטרור).

את מי יעקבו לאחר פיגוע?

נכון, ערבים, כי הרי קיים חשד שסייעו למחבל לבצע את הפשע אותו ביצע.

האם יצא לכם להסתובב במזרח ירושלים, המלאה בכוחות משטרת משמר הגבול לעייפה, אשר אמורים להשליט סדר באוכלוסייה הערבית הסוררת?

האם יצא גם לכם לחזות בערבים מעוקבים במערב ירושלים בשל היותם ערבים שהעיזו להגיע חלילה לחלקה המערבי של העיר?

כי לי יצא וזה לא היה מחזה נעים במיוחד.

ערבי, אזרח ישראלי, שמעוניין לצאת חלילה מהארץ, צפוי למסכת תשאולים ארוכה מעמיתו היהודי. הרי ודאי אם מישהו נתן לו להעביר משהו, היה זה ערבי והרי כל הערבים האלה מפגעים...

בבואם לארץ, נלקחים ערבים לא אחת לחדרי בידוק צדדיים מיוחדים, על מנת שיעברו בדיקות קפדניות יותר, לעיתים בדיקות גופניות משפילות, שגם אם הן נערכות בהסתר, אין זה מוריד מהיותן משפילות.

יתכן והדבר עשוי למנוע פיגוע טרור. אבל המחיר הוא כזה שאנשים רבים, הנמצאים מחוץ להגדרות מסוימות, גזעניות בעיקרן, נאלצים לעבור בוויה דולורוזה שבני "גזע האדונים" בארץ לא נאלצים.

אבל אל לנו להרגיש מיוחדים, ישנה עוד "דמוקרטיה" נפלאה שלמדה את תורת הגזע הציונית. ארה"ב שמה ומאז ספטמבר 2001, גם היא נוהגת בשרירות לב עם באיה, מטילה עליהם חובות לכאורה שוליות כמו מתן טביעת אצבע בכניסה ל"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" ומונעת את כניסתם של רבים בשל גזעם, במיוחד אם הם שייכים ל"גזעים נחותים" או נולדו במדינה הלא נכונה.

כך שאול מופז, בתקופה (הקצרה במיוחד) שהיה אחרי שירותו הצבאי כרמטכ"ל ולפני כהונתו כשר ביטחון של מדינת ישראל, כמעט נמנעה כניסתו לארה"ב בטיול פרטי שערך עם ביתו, בשל היותו יליד איראן. רק לאחר הפעלת קשרים בחלונות הגבוהים (כאלו שאין למרבית האנשים שנופלים לשרירות לבם של פקידי ההגירה), הצליח מופז להשיג את אישור הכניסה המיוחל.

לו היה מופז באמת אזרח ישראלי מהשורה, היה ככל הנראה נאלץ לממן את חזרתו לישראל מוקדם מהצפוי במקרה הטוב, או נשלח בחזרה לטהרן בה נולד, כי הרי ככלות הכל מופז הוא פרסי...

עוד דוגמא על התעמרות אמריקנית, אביא לכם בסיפור על חבר שפגשתי בסין - ויקטור שמו. ויקטור, אזרח מקסיקני, המראה שלו מקסיקני אותנטי, כך שכאשר היינו במחוזות טיבטים, במקרים רבים פנו אליו בשפת המקום, בשל הדמיון (והוא מסכן, דובר רק ספרדית, צרפתית ואנגלית). ויקטור עבד במקסיקו, אולם בחר ללמוד את לימודי הדוקטורט שלו בצרפת.

על מנת להגיע ממקסיקו לצרפת, יש לעבור תחילה במיאמי אשר בארה"ב. פעם אחת הגיש ויקטור בקשה לוויזה בשגרירות ארה"ב בארצו. בקשתו נדחתה. לאחר שהבין שלא משנה מה מעמדו במקסיקו, ארה"ב הברית רואה בו מהגר מקסיקני פוטנציאלי, איום של כוח עבודה זול שמעוניין באזרחות אמריקנית, הגיש בקשה לוויזת מעבר בארה"ב שהיא יקרה כמעט כמו ויזת תייר.

את ויזת התייר קיבל ויקטור, אולם לפרק זמן קצר בצורה משמעותית (מספר חודשים), כך שבעת חזרתו, הוא נאלץ לשלם עוד לרשויות ההגירה היאנקיות, למיטב הערכתי על מנת שלאלו יהיה מספיק כסף להתעמר במהגרים מקסיקנים שרואים את עתידם בארה"ב השכנה.

במקרה המקסיקני, מקסיקו, כארה"ב וכקנדה, חברה ב-NAFTA, אותו ארגון למסחר חופשי בצפון אמריקה. אותו הסכם שמאפשר לאזרחי קנדה וארה"ב להגיע באופן חופשי למקסיקו כל אימת שמתחשק להם בלי הרבה סבך בירוקראטי, לא מאפשר לידידי המקסיקני לעבור בארה"ב בדרכו לאירופה, מבלי לשלם מס דראקוני לממשלת ארה"ב.

זה צדק!

וכאמור, הם למדו מהטובים ביותר, הם למדו מאיתנו...

תושבי הונג קונג - צפויים ליחס רע בארץ

תושבי לסותו - צפויים ליחס רע בארץ

תושבי מזרח ירושלים - זוכים ליחס רע בארץ