בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

תחת הכותרת "מכת חשמל", מאמר המערכת ב"הארץ" עסק באי היעילות של חברת החשמל המובילה להפסקות חשמל יזומות.

אני אוהב את הקונספט של מאמרי מערכת שמהווים קונסנסוס בקרב הכותבים והעורכים, כאשר האחריות למאמר היא קולקטיבית. אולם במקרה הזה, התחושה היא שמדובר בעוד מאמר של נחמיה שטרסלר (ואולי גם הכתבת הבינונית-מינוס מירב ארלוזורוב) המסתתר מאחורי השם "מאמר מערכת".

להלן דעתי על המאמר:

רוב עובדי "הארץ" אשר חרב הפיטורים ואי היציבות הכלכלית מעל ראשם (ראו מעריב או השביתה שהייתה ב"הארץ" לאחרונה) דווקא היו צריכים לתמוך בעובדי חברה שמצליחים להתאגד על מנת לשמור על חוסנם הכלכלי ויציבותם הפיננסית.

הדרישה של עובדים אחרים במשק צריכה להיות העלאת תנאיהם למעמד דומה לזה של עובדי חברת החשמל, לא פגיעה בתנאי עובדי חברת חשמל בשל צרות עין. ברוח ליברלית, צריך לעודד את זה שלכולם יהיה יותר, לא לפגוע ב"עשירים" רק בשל קנאת ה"עניים" ובכך לדרדר את כל החברה בישראל מטה.

עם יד על הלב, חלק מהביקורת על חברת החשמל מוצדקת. היה עדיף לתת לעובדים חשמל מוזל (10-20% הנחה) על פני חשמל חינם המוביל לצריכה עודפת. לא תמיד לעובדים יש תמריצים שמעודדים עשייה וקיימת אבטלה סמויה, אם כי למיטב הבנתי היא בשוליים ותופסת פחות בעובדים חדשים יחסית שמועסקים בתנאים ירודים מאלה בעבר.

אולם ביטחון כלכלי ויציבות בעבודה אינם מילות גנאי. מבחינה כלכלית צרופה, הם טובים למשק ולכן רצוי להרחיב אותם לחברות אחרות, לא לפגוע במעט ברי המזל. אנשים עם משכורת יציבה נוטים להשקיע יותר בכלכלה המקומית - קונים מכוניות, דירות וכדומה. זאת בניגוד לעובדים העניים שהתרבו בשנים האחרונות, החיים מהיד אל הפה ובחוסר ביטחון פיננסי המביא לכך שההשקעה הגדולה ביותר שלהם היא טלפון נייד או לחילופין, הטייקונים הבודדים שמעסיקים אותם, שלכאורה אמורים לזרזף את ההון שהם צוברים מטה, אך בפועל הם משקיעים מעט מאוד בחברה בה הם חיים, מוציאים את הכסף למקלטי מס ואם וכאשר הם בחובות הם יבקשו מכלל הציבור להשתתף בכיסוי החובות.

לסיום, מאמר מערכת מרושע במקצת שפותח בחצי אמיתה: "לפחות אחת הסיבות לפיגור בפיתוח משק החשמל היא מצבה הפיננסי הדחוק של חברת החשמל", המסיחה את הדעת מסיבות פונדמנטליסטיות באשר למצב משק החשמל הרעוע - ייבוש חברת החשמל על ידי המדינה ואי אישור בממשלה של הקמת תחנת כוח חדשה על ידי חברת החשמל (הנה, זה כתוב בדה מרקר מקבוצת הארץ שמצטט את מבקר המדינה המאשים את הממשלה בעיכוב הקמת תחנת כוח פחמית חדשה באשקלון מסיבות פוליטיות - שינוי משק החשמל - במחיר של בעיות באספקת החשמל. מעניין שב"הארץ" מתעלמים ממה שנכתב ב"דה מרקר") כדי שהציבור "יחוש" את חוסר היעילות של חברת החשמל ויתמוך בהקמת תחנות כוח פרטיות או חברות ציבוריות חדשות שלאחר שהציבור יממן את הקמתן תימכרנה בפרוטות לאילי הון ותהפוכנה פרטיות (הרעיון של חברת החשמל השנייה מוזכר בגלובס).

גילוי נאות, אמא שלי עובדת בחברת החשמל מזה כמה עשורים ובקרוב תצטרף לגמלאי החברה. עשירה גדולה מעבודתה היא לא, אבל ההכנסה הקבועה איפשרה לה לתכנן את עתידה הפיננסי, פריוולגיה שמתי מעט נהנים ממנה כיום.

מעניין מה האינטרס של כותבי מאמר המערכת של הארץ, כלומר בטובתו של איזה טייקון הם חפצים.