שני אנשים, לא חשוב מאיזו עדה...
שני אנשים נכנסים למסעדה, לא חשוב איזו (אבל אם אתם מתעקשים - "ביסטרו רסיטל" בדניה חיפה).
מזמינים עוגות וקפה.
אוכלים ושותים.
מבקשים חשבון.
החשבון על סך 40 שקלים חדשים + 4 ₪ אבטחה.
כאן המקום בו אתם קמים מהכיסא וצועקים - "אבל זה לא חוקי".
אזכיר לכם שמדובר בישראל ו"שיטת מצליח" המפורסמת היא עניין שבשגרה ולכן אין להתפלא.
רק מה, לא הייתה במסעדה שום שמירה.
צריך תעוזה מסויימת על מנת לבקש תשלום על אבטחה כאשר אתה לא מציב שומר בכניסה.
לאחר שהמלצרית נשאלה, מדוע מצרפים לחשבון תשלום על אבטחה היא השיבה "זה תשלום רשות, אתם לא חייבים לשלם".
כמובן שהתשובה לא סיפקה ולכן היא נשאלה שוב, הפעם בדגש על כך שבמסעדה לא היה מאבטח.
שוב, "זה תשלום רשות, אתם לא חייבים לשלם".
לכשיהיה פיגוע, אני מניח שזה יהיה מצחיק...
אני עובר לבית שאן...
רציתי לדעת כמה משלמים בימינו בעבור חיבר לכבלים.
אז נכנסתי לאתר של HOT, חברות הכבלים המאוחדות, הבטתי על המחירון וחשכו עיניי (והרי בלאו הכי עיניי כהות מאוד)...
מחיר החודשי של חבילת הבסיס עומד על 176.5 שקלים חדשים.
איפה הימים ההם בהם שילמנו פחות ממאה שקלים בעבור האפשרות לקבל הרבה ערוצים נטולי תוכן?
אבל לא מזה חשכו עיני. הייתה שם, ליד המחיר הכאוב, כוכבית אחת קטנה. בד"כ כאשר מופיעה לה כוכבית, זה אומר שצריך לחפש משהו במקום אחר...
ואכן, מתחת לטבלת הערוצים המשמימים, מופיעות מספר הערות...
מחיר החבילה בבית שאן הוא 161.5 שקלים חדשים מידי חודש בלבד. 15 שקלים פחות מאשר בעירי.
על מנת לצפות בחבילת הבסיס בישובים קריית גת, שדרות, נתיבות ובית שמש תשלמו 168.5 שקלים חדשים מידי חודש בלבד.
אמנם מדובר בכסף קטן, אבל למה זה צריכם שאר תושבי הארץ לשלם יותר?
יתכן ואף סביר שמדובר בשריד מהימים בהן היו קיימות מספר חברות כבלים (אשר חלילה לא התחרו האחת בשנייה, אלא פעלו כקרטל). אבל הרי חברות הכבלים התאחדו ולכן אין לכך הצדקה.
טוב, יכולתי לבוא בתלונות למועצת הכבלים והלוויין, משרד התקשורת ועוד שאר גורמים בירוקרטים האחראים על הנושא (והרי אם יכולים אנו לקיים עשרות רגולאטורים, מדוע לנו לצמצם את מספרם?). אבל אני חושב שמי שגר בישובים שכוחי האל הללו (לאו דווקא גיאוגרפית), מעט הנחמה שיש לו שהוא משלם פחות על הכבלים...
אז שעד שהפער לא באמת יהיה כל כך משמעותי, מבחינתי שיישאר.

מחיר חבילת הבסיס כפי שמופיע באתר HOT

ההערות על המחירים המוזלים במקומות שונים בארץ
ירי על עירי...
גם אם אומרים על דברים כאלה בד"כ שהם לא מצחיקים, לא יכולתי שלא לצחוק על שתי פצצות המרגמה שנחתו על נהריה בטעות, ממטווח של אחד המפעלים הבטחוניים הממוקמים באזור.
פשוט כל הזמן מזהירים אותנו מהחיזבאללה המסוכן שרוצה לירות טילים על נהריה, חיפה ושאר ישראל, על כל מיני ארגונים שרוצים לירות קסאמים על שדרות וישובים אחרים באזור רצועת עזה, אפילו על כפר סבא וישובים אחרים הגובלים בשטחי הרשות הפלשתינאית, יש אנשים אשר מזכירים איום פוטנציאלי, כאשר בפועל, הסיכון הכי גדול הוא סיכון מגורמים ישראלים.
תושבי דימונה למשל הכי מאוימים מהכור בדימונה, תושבי ראשון לציון מאויימים בשל העובדה שפלמחים דבוק להם לתחת ובקיצור, היכן שיש בסיס צבאי, התושבים על יד לא כל כך בטוחים...
והירי על נהריה, רק מוכיח זאת...
נמל התעופה בן גוריון וסגירת מסעדות
בעקבות לחצים דתיים (איום בהסרת הכשרות), הוחלט לסגור את המסעדות בנמל התעופה בן גוריון בימי שבת ומועד.
ההשלכה היא כמובן שלא ניתן יהיה לקנות אוכל בשדה התעופה, דבר שבהחלט יפגע בנושאים שיבחרו לטוס בשבת (מעבר לפגיעה הקיימת, לפיה אין רכבות לנמל התעופה בשבתות).
כידוע, חברת התעופה הישראלית אלעל לא מקיימת טיסות בשבת (לפחות לא בשם אלעל, אלא בשמות בדויים - עוד משחק מטופש על מנת לרצות גורמים שכלל לא מפריע להם לטוס בחברות תעופה זרות כאשר אלו זולות ומספקות מזון כשר) בשל לחצים של הציבור הדתי (בנימוק המטופש שמדובר בחברת התעופה הלאומית (נימוק שבקרוב יעלם, לאחר שהחברה שלא מורשה לטוס בשבת תעבור לידיים פרטיות, אשר לא ירשו את ההפסדים של הימנעות מטיסה בשבת).
עכשיו הבה נבדוק את מי משרתות המסעדות הפתוחות בשבת?
נוסעים דתיים?
אף לא אחד (בהנחה והם אכן שומרי שבת)!
סגירת המסעדות בשבת לא נועדה למנוע חילול שבת מצד אנשים נוספים, הרי אלו הטסים טסים ממילא...
גם אם נקבל את זכותם של גורמים דתיים לפגוע באוכלוסיה היהודית החילונית (ואני כלל לא מקבל - כאמור, מי שמעוניין, שלא יטוס ולא יאכל בשבת, באמת שזה לא מפריע לי, אבל אל לא למנוע זאת ממני ורבים אחרים), יש כאן גם פגיעה בלתי סבירה באוכלוסיות שאינן יהודיות...
אני מניח שבמזללות שבנמל התעופה סועדים גם ערבים שיוצאים את הארץ, גם עולים חדשים שאינם יהודיים ושומו שמיים, בנמל התעופה הבינלאומי (המשמעותי) היחיד בישראל, אמורים גם לבוא לישראל תיירים שאינם יהודיים ובכל זאת בחרו לבוא לארץ (לאור קדושת הארץ לבני דתות אחרות, או סתם כדי לראות את "חוכמת בני הארץ" אשר שמה יצא למרחקים).
גם אם כנראה לא זו תהיה הסיבה שתמנע מתיירים להגיע לישראל, הרי שאין כל סיבה להרעיב את התיירים שמגיעים לישראל, עונש על כך שבחרו לבקר בתיאוקרטיה של מועצת גדולי התורה...
"מבצרי הרודנות"
איך שאני מת על האמריקנים האלה. החליפו את מזכיר המדינה קולין למזכירת המדינה קונדוליסה (שאגב עושה בימים אלו שליחות בישראל) וכבר החליטו לשנות להם מדיניות...
ומטיהור ציר" הרשע" עיראק-איראן-צפון קוריאה, הם עברו להפלת "מבצרי הרודנות"...
בחיי, לא אתפלא אם יושב לו בפנטגון אדם או קבוצה של אנשים שכל תפקידו או תפקידם להמציא סיסמאות ושמות מטופשים למבצעים צבאיים ותוכניות מדיניות.
ששת המדינות המוכרזות כמצברי רשע הן : צפון-קוריאה בהנהגתו של קים ג'ונג איל (אחד האנשים השנואים בחצי האי הקוריאני), איראן בהנהגת מועצת חכמי הדת (בקרוב אצלנו, ממש בימים אלו הם החליטו שמותר לערוך משאלי עם), קןבה בהנאלת פידל קאסטרו (הנואם בחסד - נאומים ארוכים במיוחד), זימבבואה (רודזיה הדרומית ז"ל) בהנהגת מוגאבה (שכאשר הייתי לפני כשנה וחצי בדרא"פ השכנה, שמעתי סיפורי זוועה על החיים במדינה זו בהנהגתו של הרודן הפוסט קולוניאליסטי), בלארוס (רוסיה הלבנה) בהנהגת אלכסנדר לוקאשנקו (מי שמכונה אחרון הדיקטאטורים באירופה), ומיאנמר (בורמה) והמשטר הצבאי בהנהגת תאן שווא (מודה, את שמו לא הכרתי במיוחד לפני קריאה הכתבה, אבל את פלאות המשטר בבורמה אשר החליט שהוא מתנתק מהעולם כבר הכרתי).
רק מה, לא הבנתי מה בדיוק מבצר במדינות הללו?
כלומר, נכון, השליטים ברובן חיים בארמונות מפוארים בעוד העם גווע ברעב, אבל מפה ועד מבצר, הדרך עוד ארוכה...
וברצינות, הרי שעם כל הכבוד לששת המדינות שנבחרו, שהן בהחלט מייצגות קו מסויים, הרי קיימים בעולם, מבין כ-190 המדינות הקיימות עוד משטרים דיקטטוריים רבים שמשום מה ארה"ב טרם הכריזה עליהם מלחמת חורמה ולמעשה חלקם נחשבים לבעלי ברית אסטרטגיים של ארה"ב.
כוונתי כמובן ל ממלכה של חצי האי ערב - ערב הסעודית, ועוד מספר נסיכויות במפרץ, כמו קטאר, בהן הדמוקרטיה לא בדיוק משגשגת.
למעשה סעודיה, בה חלים חוקי האסלאם (השריעה), נשים מופלות לרעה בצורה קיצונית, קיימת פגיעה פיזית בפושעים ובמתנגדי המשטר (כריתת ידיים ואיברים חיוניים אחרים), בזכות הנפט שלה ובזכות היותה בסיס נוח (אם כי לאחרונה מעט פחות) לפעולות באזור המפרץ הפרסי היא בת ברית חשובה של ארה"ב ולא בשל השלטון המתוקן במדינה...
אפשר לצרף עוד כל מיני מדינות, בהן סודאן, סוריה, ירדן, מצרים, וייטנאם (לאמריקאים כבר היו עסקים לא גמורים איתם), סין (העממית וטיוואן כאחד), תאילנד, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ועוד שלל מדינות זולת ששת מבצרי הרשע הללו...
אז מדוע אפוא בוחרת ארה"ב לטפל קודם במבצרי הרשע האלה?
ההסבר הפשוט הוא שלארה"ב משאבים מוגבלים (וחוב לאומי טופח וגרעון עצום) ולכן היא יכולה לטפל בכל זמן נתון רק במשטר אחד או מספר מצמצם של משטרים וכאשר תסיים לטפל בהם היא תוכל לשוב ולהתפנות להפוך את העולם למקום טוב יותר (In the American way)...
אבל קל לפסול הסבר זה כאשר בוחנים את הקשיים שהאמריקנים נתקלים בהם בפעולות "קינון הדמוקרטיה" בעיראק ואפגניסטן. כפי שאמר הגל עוד במאה ה-19, כאשר מנסים לכפות מבחוץ משטר מבחוץ (הוא התייחס אגב למהפכה הצרפתית) שלא מתאים לרוח העם ולרוח התקופה, הרי המשטר ידרדר לטרור (כפי שקרה בצרפת בתקופתם של מקסימיליאן רובספייר, נפוליאון וכו'). אנו רואים שארה"ב מוציאה מיליארדים כדי ליצור יציבות במדינות הללו ונכון להיום, נראה כי הדרך עוד ארוכה.
והרי קשה לחשוד בבוש שתוכניותיו מכוונות לעוד עשרים שנה, כאשר נותרו עוד שלוש שנים וחצי לכהונתו. וגם אם אלו כוונותיו, הרי שלא סביר להניח שתוכנית לעשרים שנים אכן תתממש כמות שהיא כיום.
מכאן שעלינו לבחון הסבר אחר, הסבר הרבה יותר מתקבל על הדעת שבהנחה ומתעלמים מהצהרות השלום האמריקניות (ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, בשנות השלושים של המאה העשרים, אדם משופם ודובר גרמנית גם כן יצא בהצהרות שלום מעוררות התרגשות) והוא שארה"ב פועלת על מנת לממש את האינטרסים שלה...
ומה הם האינטרסים האמריקנים?
שמירת מעמדה כהגמון בעולם ומעצמת העל היחידה.
פיתוח הכלכלה האמריקנית.
הפצת הרעיון האמריקני.
את שמירתה של ארה"ב ככוח הצבאי והמדיני החזק בעולם, מנסה ארה"ב להשיג באמצעות הפלת משטרים שאינם מביעים תמיכה בארה"ב (וזה הוא אולי הדבר המשותף באמת לשש המדינות המוכרזות כמבצרי הרודנות, הרי הרודנות היא מאפיין של הרבה יותר משש מדינות ובאיראן לשם דוגמא, כן קיים תהליך דמוקרטיזציה שגם אם הוא אינו בהתאם למודל האמריקני או האירופי, הרי שאין להתעלם ממנו).
ארה"ב שהקימה את הטליבאן על מנת שזה יילחם בבריה"מ (ולאחר מכן הוא הפנה עורף ולחם בה), ארה"ב שחימשה את סדאם חוסיין כדי שזה יילחם באיראן (והעלימה עין מדיכוי הכורדים והפגזת ישובים כורדים בגז עצבים), ארה"ב שתומכת בערב הסעודית (הבלתי דמוקרטית בעליל) ועוד מדינות רבות נוספות רוצה בימים אלו להפיל משטרים העוינים אותה ולהחליפם במשטרים פרו-אמריקנים.
דמוקרטיה?
הצחקתם אותי.
וכמובן, ככל שהאמריקנים יצליחו ליצור יותר מממשלות בובות המשחקות לפי הכללים של ארה"ב ומנהיגיהם חווים את כהונתם לארה"ב, כך יוקל על ארה"ב להתמודד מול כוחה העולם של סין, כוחה העולה של אירופה ובכך לשמר את מעמדה הרם, בדומה אולי לבריטניה שגם לאחר שירדה מגדולתה האימפריאלית, עדיין נהנית ממעמד מיוחד כאימפריה לשעבר בה השמש מעולם לא שקעה (חברות המועדון הגרעין, מועצת הביטחון ועוד שלל הטבות).
את פיתוח הכלכלה האמריקנית אפשר לראות בשני שלבים - הראשון, הוא הנוכחי, בו תעשיית הנשק האמריקנית משגשגת, על מנת לספק את הביקוש הרב לנשק, כי הרי אין מלחמות ללא נשק, והרבה...
זכרו שהנשק האמריקני לא מסופק רק לארה"ב, אלא גם ישראל מחויבת לקנות נשק אמריקני, כך בעלות ברית אמריקניות נוספות וכמובן ארה"ב מפעילה את עוצמתה כדי לסכל עסקאות נשק בהן היא לא מעורבת, כמו עסקאות מל"טים לסין והשבחת כלי נשק תורכים, הודים וכו' בידי ישראל.
השלב השני, לאחר שארה"ב תהפוך את המשטרים המדוברים לפרו-אמריקנים, הרי שאלה יהוו שווקים חדשים לכוחות השוק האמריקניים הדורסניים. למה לפתוח סניף מקדונלדס רק בבגדאד, אם אפשר לפתוח אחד בפיונגיאנג ואחר בטהראן?
וכמובן, לא ניתן לרכוש את עסקת החבילה המדינית-כלכלית, ללא מכירת אידיאולוגיה בגרוש. אידיאולוגיה של ערכים קפיטליסטיים סותרים ומזויפים - השגת האושר בכל מחיר לעומת נטייה ארוכה לדיכאון, שמירה על בריאות וכושר לעומת אכילת מזון זבל, צריכת ויטמינים ועידוד נטילת תרופות לעומת חזרה לטבעי, תחרותיות ודריסת אפשרות ההתקדמות של יריבים לעומת שוויון הזדמנויות.
הרבה הצהרות שלום ובו במקביל קריאה למלחמה.
חופש וליברליזם לעומת שמרנות דתית.
אהבה חופשית לעומת נישואים חד-מיניים (כפי שמושל קליפורניה השרירן אמר "נישואים חד-מיניים צריכים להיערך רק בן גבר לאישה") ואיסור הפלות.
אלו, ועוד רבים אחרים, הם הערכים שהחברה האמריקנית רוצה להנחיל באותן מדינות אשר בהן תחליף את המשטרים.
האם יש לערכים הללו עדיפות על הערכים המקומיים?
זו שאלה מורכבת והתשובה עליה בוודאי אינה חד משמעית.
מה שבטוח שהמלחמה האמריקנית אינה מלחמת הדמוקרטיה בדיקטטורה, מלחמת בני האור בבני החושך, אלא מלחמה שנועדה לקדם אינטרסים כלכליים, אינטרסים מדיניים ואינטרסים צבאיים ואגב לקצור הישגים אידיאולוגיים (אם קיימת אידיאולוגיה אמריקנית).
הגשמת כל יעדי החוץ הללו, בסופו של דבר היא זו המביאה יציבות פנימית בארה"ב ולכן אין לראות את מדיניות החוץ האמריקנית כמנוקת ממדיניות הפנים, אלא להיפך, העברת הדגש של הבעייתיות מחוץ לבית, מורידה את הפוקוס מבעיות הפנים.
צילום מסך של הכתבה מ"הארץ" - "היפים והאמיצים" הקוראים תיגר על ארה"ב