לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים


It doesn't make a damned bit of difference who wins the war to someone who's dead - Catch 22, Joseph Heller
כינוי:  ashmash

בן: 42

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2003    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2003

מת על קידוש השם



אם מישהו מת בליל שבת, בארוחה החגיגית של יום שישי בערב, בדיוק בזמן הקידוש, אפשר לומר שהוא "מת על קידוש השם"?

היום שערכתי קניות, פגשתי את דודה שלי ואת הבן שלה אשר חזר בתשובה, הוא הזמין אותי לעשות קידוש, שאלתי אותו היכן והוא השיב בבית הכנסת.
אמרתי שיש לי דברים טובים יותר לעשות, למשל לחלל (שכמובן ברור שהכוונה היא לחלל שבת).

בכל אופן, נסעתי לסינמטק לראות את הסרט "סדנה לעצבים" עם ג'ק ניקולסון ואדם סנדלר, אבל אזלו הכרטיסים...
אז לקחתי כרטיס לג'וני אינגליש, אבל גיליתי שנתנו לי כרטיס ליום ראשון, שאני מעוניין ללכת לסרט ביום שלישי בכלל (הסרט מציג גם בראשון וגם בשלישי).
 
חזרתי לאוטו מקופת הסינמטק, הוצאתי את העיתונים ששמתי בתא המטען בהריים והכנסתי אותם לפח העיתונים (למעשה מדובר בפח ניירות, פשוט יצא לו שם של אחד שאוהב רק עיתונים).
חשבתי לעצמי שאני אדם טוב, שאני ממחזר ניירות ובכלל איכפת לי מאיכות הסביבה.
להרבה אנשים שאני מכיר, לא ממש איכפת מאיכות הסביבה, הם זורקים בקבוקים ופחיות לפח רגיל. מבחינתם חוק הפיקדון פשוט העלה את המחיר של המשקאות ואין הם חשים צורך להחזיר בחזרה את המיכל אשר הופקד אצלהם.
זה מרגיז אותי, אבל אני לא יכול לחנך את כל העולם.

חזרתי הביתה, ראיתי סוף סוף את הדיוידי של אמלי, שקניתי לפני כחצי שנה ומאז הוא שהה אצל סיון בבית, עד שלקחתי אותו חזרה לפני שבוע.
הסרט היה נחמד, נחמד מאוד, אהבתי את הסרט אמלי מאוד.
אני לא יודע אם זו הצרפתית שעשתה לי את זה, במיוחד כי משום מה הפעם לא אהבתי לשמוע את הצרפתית, כפי שבד"כ אני נהנה שאני שומע את השפה הזו.
אהבתי את הצילום, ממש אהבתי את הצילום, הזויות, הצבעים, במיוחד הצבעים, הם היו עזים, חזקים, כאלו שהעין בד"כ לא פוגשת במציאות.
אני מאוד אוהב את פריז, לדעתי זו אחת הערים הרומנטיות בעולם.
הסרט הזכיר לי את פריז, אולם היא לא נראתה כפי שאני זוכר אותה, היא כאילו נצבעה מחדש בצעים בוהקים יותר, כאילו הסרט צולם בשיטת טכניקולור.

אמלי היא בחורה מעניינת, מאוד אהבתי את הדרך שלה להתחיל עם בכיר ליבה.
הסרט מעלה כל כך הרבה רעיונות פילוספים בהבזקים כל כך קצרים.
אני מניח שאני אראה אותו שוב בעוד כמה חודשים, כך אולי אני אפנים חלק מהרעיונות.

וזהו, הפוסט הזה נכתב בצורה מאוד לא אופיינית לי, כתבתי המון משפטים שאין ביניהם בהכרח קשר לוגי, תחבירי או רעיוני.
אולי זו העייפות, אולי זה המצב רוח.
טוב, אני הולך לגרש את תולי מהמיטה, להחליף מצעים, לצחצח שיניים ולישון.
ליל מנוחה...
אלעד
נכתב על ידי ashmash , 23/8/2003 01:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




467,173
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לashmash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ashmash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)